תיאור המסלול

המקטע מתחיל בחניון הלילה נחל גוונים, למרגלות הר סהרונים וליד ציר הנפט. הולכים מערבה על דרך עפר המתאימה לכל רכב העוברת בערוץ של נחל גוונים.

כעבור 3 ק״מ מגיעים לכביש מצפה רמון–אילת (כביש 40). הולכים מרחק קצר במקביל לכביש, ואז חוצים אותו בזהירות.

ממשיכים לכיוון דרום-מערב אל עלייה באורך של כקילומטר אל נ.ג 660 – פסגה בראש המצלעות שממנה יש תצפית יפה על המכתש וסביבתו.

בתחילת העלייה, אפשר לראות מימין לשביל את עמק גוונים. בעמק יש גושי סלע כהים – גבנונים – מחדרים מגמתיים קטנים יחסית שהתגבשו בין סלעי משקע בהירים. כלומר, תהליך גיאולוגי דומה לשן רמון – אבל בקטן.

מהתצפית של נ.ג. 660 אפשר לזהות משמאל את שן רמון, ממול את מצפה רמון, ומימין את גבעת געש, מעלה מחמל, בקעת מחמל, הר ארדון ובקעת ארדון. מהתצפית, יורדים בירידה תלולה, ומגיעים לצומת עם שביל בסימן אדום.

לחלופין, אפשר לוותר על העלייה לנ.ג 660: אחרי החצייה של כביש 40, נפרדים משביל ישראל והולכים עם שביל בסימון שחור בכיוון דרום, במקביל וממערב לכביש 40, לאורך של כ-800 מטר. אז פונים ימינה ומערבה עם שביל בסימון אדום, ומגיעים אחרי כחצי ק״מ בחזרה אל שביל ישראל.

אחרי הצומת עם השביל בסימון האדום, שביל ישראל מתקדם יחד עם הסימון האדום אל קיר האמוניטים, שנמצא מימין לשביל.

האמוניטים הם בעלי חיים ימיים קדומים, שחיו לפני מיליוני שנים ונכחדו באותה תקופה שבה נכחדו הדינוזאורים. גם כאן, המכתש וסביבתו מאפשרים להציץ אל אירועים גיאולוגיים קדומים. האמוניטים התאבנו בקרקעית הים שבו חיו, והשאירו עקבות לקיומם עד ימינו. אם ממקדים את המבט מקרוב על המשטח המשופע, אפשר להבחין במאובנים ספירליים עגולים. הקוטר של אמוניט מאובן יכול להגיע לקוטר כדורסל.

מהקיר, ממשיכים בירידה מתונה בכיוון דרום-מערב, למרגלות המצלעות של קירות המכתש. כעבור כ-2 ק"מ, מגיעים למפגש עם דרך ג'יפים כחולה שעוברת בערוץ הרחב של נחל נקרות. בנקודה זו שביל ישראל פונה ימינה, ובסמוך ניצב עץ שיטה בודד – נקודת צל נעימה להפסקה.

באזור שבו השביל יוצא מהמצלעות של קירות המכתש, עוקפים מפל וגב. אפשר להבחין בקו הגבול הברור שאותו חוצה השביל, במעבר מהסלעים הבהירים, סלעי המשקע שבונים את המצלעות של קיר המכתש, אל המסלע הכהה של שן רמון. זהו קו של העתק קדום שהמגמה שממנה נוצר הסלע של שן רמון ״ניצלה״ כדי לפרוץ ולחדור אל בין שכבות סלעי המשקע.

מתחילים בעלייה תלולה, אך קצרה, ולאחר טיפוס של כקילומטר מגיעים אל הפסגרה שן רמון, שגובהה 698 מטר. שן רמון הוא הר מגמתי. בתקופה קדומה פרץ חומר מגמתי מעומק כדור הארץ, וחדר אל בין השכבות של סלעי משקע ימיים. המגמה התקררה לאט, והתגבשה לכיס של סלע מגמתי – שנחשף על פני השטח במהלך היווצרות המכתש.

מהפסגרה יש תצפית 360 מעלות אל תוך המכתש ומחוצה לו. אפשר לראות את נטיית השכבות בקיר המכתש הדרומי שנראה קרוב, משני צדדיה של פסגת שן רמון. מחוץ למכתש, בין הגבעות הבהירות, יש פס ירוק. זהו נחל נקרות, שזורם במקביל לקירו הדרומי של המכתש. מוצאו מדרום להר ערוד במערב המכתש, והוא נשפך לנחל הערבה ליד מושב עין יהב.

מהפסגה יורדים דרך ההר הכהה, תחילה בקטע תלול ובהמשך בקטע מתון יותר.

כעבור כ-1.7 ק"מ מגיעים לצומת, שבה דרך ג׳יפים עם סימון ירוק מתקדמת מזרחה אל גבעת רעף, והשביל ממשיך עם דרך הג'יפים לכיוון צפון-מערב. 

חוצים אזור שבו נחשפים הסלעים הקדומים ביותר במכתש, סלעי גיר וגבס שנוצרו לפני יותר מ-200 מיליון שנה – בתור הטריאס. אם נביט לאחור, נראה מדי פעם בקו הרקיע את הפסגה הכהה והמחודדת של שן רמון.

כעבור כ-2 ק״מ מגיעים למפגש עם דרך ג׳יפים בסימון שחור העוברת בנחל רמון. לפני חציית הנחל, ניצב עץ שיטה רחב צמרת ומזמין להפסקת מנוחה בצלו.

נחל רמון מנקז כמעט את כל שטח המכתש, מלבד בקעת ארדון, ומפנה את החומר שנוצר בתהליכי הבליה והסחיפה שיוצרים את המכתש. הנחל  פורץ אל מחוץ למכתש בשער רמון. עד לנקודה זו התנקז שטח המכתש שממערב, מפינת המכתש למרגלות הר רמון, בסמוך לגבול עם מצרים. מדובר במרחק של כ-20 ק״מ מערבה ובשטח של כ 60 קמ״ר.

פס ירוק של שיחי רותם וצמחים אחרים מלווה את תוואי הערוץ. בדופן הערוץ נחשפת שכבת אבן חול מתקופת היורה, ומדובר באחת השכבות העמוקות והקדומות שנחשפות בקרקעית המכתש.

שימו לב: מי שמעוניינים יכולים לקצר כאן את הדרך, אך לוותר על ״קיר הפריזמות״. נפרדים משביל ישראל, פונים שמאלה והולכים לכיוון מערב עם הדרך בסימון השחור. כעבור כ-2.5 ק״מ פוגשים שוב את שביל ישראל.

אחרי המפגש עם נחל רמון, שביל ישראל ממשיך עם הסימון האדום בכיוון צפון-מערב ומתפתל בין ערוצים קטנים, עד ל״קיר הפריזמות״. זו עדות לתהליכי ״אפייה״ קדומים בעומק האדמה, חימום וקירור של חול וסלעים שיצרו את הפריזמות. זו תופעה דומה למשושים המוכרים ברמת הגולן.

סמוך ל״קיר הפריזמות״ שביל ישראל פוגש בשביל בסימון ירוק ומתקדם איתו בכיוון דרום-מערב כ-800 מטר.

בצומת, שביל ישראל פונה שמאלה בחדות עם שביל בסימון כחול.

שימו לב: מי שמעוניינים לקצר את ההליכה, ולדלג על הר גמל ובית ספר שדה הר הנגב, יכולים בצומת עם השביל הכחול, לפנות ימינה ולטפס בעלייה תלולה למדי על קיר המכתש, עם השביל בסימון הירוק. בסיום העלייה פוגשים שוב את שביל ישראל ומגיעים אל טיילת מצפה רמון והעיירה.

שביל ישראל והסימון הכחול מתקדמים למרגלות קיר המכתש. כעבור כ-1.2 ק״מ השביל פונה ימינה, וכעבור כ-600 מטר נוספים פוגש את הדרך השחורה העוברת בערוץ של נחל רמון (שבה הלכו מי שבחרו לקצר את המסלול ולדלג על ״קיר הפריזמות״).

כעבור כ-200 מטרים של הליכה עם הדרך השחורה, שביל ישראל מתרחק מהנחל, יחד עם הסימון הכחול.

אחרי כ-1,200 מטר, השביל מתעקל ימינה ומתחיל לעלות צפונה אל מצוק המכתש. תחילה, הטיפוס ברמת קושי בינונית ובהמשך נעשה תלול למדי. סך הכל עולים מתחתית המכתש בגובה של כ-600 מטר מעל פני הים עד לראש המצוק בגובה 890 מטר.

בקצה העלייה, או במהלכה, לוקחים נשימה ונהנים מהנוף הנפלא. ממול נראה הקיר הדרומי של המכתש – שאינו רצוף ומלא, בשונה מהמכתשים הצפוניים – הקטן והגדול. המרווח שבו הרצף של קיר המכתש נקטע נקרא מפער פיטם, על שם הר פיטם שנמצא בסמוך ומחוץ למכתש. מכתש רמון הוא מכתש ״בלוי״. מאז שנוצר, אירועים גיאולוגיים פגעו בצורתו המכתשית המושלמת, שברים והעתקים שינו את הסדר ואת הרצף של שכבות ומבנים גיאולוגיים, בתוכו ומסביב לו.

בסוף העלייה, השביל פונה בחדות ימינה וכעבור כ-300 מטר מגיע אל בית ספר שדה הר הנגב. כאן יש מים ושירותים ואפשרות מומלצת ללינה. נכנסים דרך שער בגדר בית הספר המוביל אל מרפסת תצפית גדולה ויוצאים דרך שער נוסף.

ממשיכים עם סימון שחור כ-500 מטר בכיוון מזרח ומגיעים אל הר גמל. הר גמל הוא פסל סביבתי שיצר הטבע, בצורת גמל מוברך, כלומר גמל שהושיבו אותו על ברכיו, המשקיף על המכתש. על דבשתו של הגמל נבנתה מרפסת תצפית, וממנה אפשר להשקיף לכל עבר, אל מערב המכתש וצפונה אל מצפה רמון וסביבתה.

גובהו של הר גמל 892 מטר – אחת הנקודות הגבוהות על שביל ישראל. לאורך דרכו מצפון, השביל עבר בנקודה גבוהה בהר עמשא בדרום הר חברון – בגובה 850 מטר – ומשם ירד עד למינוס 390 מטר בים המלח. ממצפה רמון דרומה, שביל ישראל ממשיך במגמת ירידה, עד גובה פני הים בספיר שבערבה. מהערבה, השביל מטפס עד לגובה 750 מטר, בין שחרות לבאר מילחן.

עוברים בכמה נקודות תצפית על מרחביו וסביבתו של המכתש. מימין, השכונה הדרומית של מצפה רמון.

מצפה רמון הוקמה בשנות ה-50, במהלך סלילת הכביש הראשון לאילת, דרך הנגב (כביש 40), ועל רקע פיתוח מכרות חרסית וגבס במכתש רמון. פיתוח העיירה הואט לאחר שנסלל כביש נוסף לאילת, כביש הערבה (כביש 90), שנטל את הבכורה והפך לנתיב המרכזי לעיר הדרומית. כיום חיים במצפה רמון כ-6,000 תושבים. יוזמות לפיתוח תיירות, אומנות ולימודים שהונהגו במקום בשנים האחרונות, תרמו להגדלת האוכלוסייה ולגיוון האנושי.

בקו מקביל לבניין המגורים האחרון ברחוב של העיירה שנמצא משמאל, פוגשים את השביל הירוק שדרכו טיפסו מי שקיצרו את הדרך, אך ויתרו על הר גמל ובית ספר שדה.

השביל ממשיך עם הסימון השחור אל מרכז המבקרים. למעוניינים, המרכז מציע סקירה והיכרות עם מכתש רמון. הכניסה בתשלום.

אחרי מרכז המבקרים חוצים את כביש מצפה רמון–אילת (כביש 40) על גשר הולכי רגל, וכעבור כ-400 מטר יש תחנת אוטובוס. המקטע מסתיים בכביש הכניסה למלון בראשית.

נקודות עניין מרכז המבקרים במצפה רמון (כניסה בתשלום), טיילת המכתש. הר גמל שגובהו 892 מטר – אחת הנקודות הגבוהות על שביל ישראל. ״הפריזמות״ – תופעה גיאולוגית ייחודית. שן רמון – הר של מגמה. קיר האמוניטים – מאובנים בני מיליוני שנים. נ.ג. 660 – פסגה בראש המצלעות של מכתש רמון.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מדרום לצפון. מטיילים מצפון לדרום? עברו לכאן
למקטע הקודם גב חולית – נחל גוונים (44)
למקטע הבא מצפה רמון – נחל חווה (42)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה הר הנגב

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.