תוצאות חיפוש

שביל ישראל מקטע 42:
מצפה רמון - נחל גוונים

שביל ישראל חוצה את מכתש רמון – הגדול ביותר בין כל מכתשי הנגב שאורכו כ-40 ק״מ. חציית המכתש, ממצפה רמון לשן רמון, נעשית במרכזו – ב״מותניו״ הצרים יחסית שרוחבם כ-8 ק״מ. בדרך נפגוש תופעות גיאולוגיות ייחודיות שנחשפות במכתש ובסביבתו.

אורך המסלול כ-22 ק"מ.
עונה מומלצת סתיו, חורף, אביב.

אופי המסלול ירידה מעט תלולה למכתש, ושתי עליות תלולות לשן רמון ולנ.ג. 660 (ניתן לעקוף את העלייה השנייה). שאר מהלכו של המסלול בתוואי נוח להליכה.

נקודת התחלה (מצפון לדרום) מצפה רמון.
נקודת סיום (מצפון לדרום) חניון הלילה נחל גוונים.
אפשרויות קיצור ניתן לקצר את המקטע בירידה למכתש ממצפה רמון עם השביל הירוק, ולוותר על הסיבוב דרך הר גמל ובית ספר שדה. אפשרות קיצור נוספת היא לסיים את ההליכה בכביש 40, אחרי קיר האמוניטים.
נגישות לתחבורה ציבורית בנקודת ההתחלה במצפה רמון.

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 36-55)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה הר הנגב

חשוב לדעת

  • מי שתייה וחניון מסודר יש בחניון בארות, כ-3 ק"מ של הליכה על דרך נוחה מחניון הלילה נחל גוונים.

תיאור המסלול

חוזרים אל שביל ישראל בכביש הכניסה למלון בראשית. השביל עובר בין כביש הכניסה למלון לבין כביש מצפה רמון–אילת (כביש 40).

חוצים את כביש 40 על גשר הולכי רגל שמוליך אל מרכז המבקרים. למעוניינים, המרכז מציע סקירה והיכרות מקדימה עם מכתש רמון לפני חצייתו. הכניסה בתשלום.

ממרכז המבקרים, השביל מתקדם על שפת המכתש, ועובר בכמה נקודות תצפית על מרחביו וסביבתו של המכתש. מימין, השכונה הדרומית של מצפה רמון.

מצפה רמון הוקמה בשנות ה-50, במהלך סלילת הכביש הראשון לאילת, דרך הנגב (כביש 40), ועל רקע פיתוח מכרות חרסית וגבס במכתש רמון. פיתוח העיירה הואט לאחר שנסלל כביש נוסף לאילת, כביש הערבה (כביש 90), שנטל את הבכורה והפך לנתיב המרכזי לעיר הדרומית. כיום חיים במצפה רמון כ-6,000 תושבים. יוזמות לפיתוח תיירות, אומנות ולימודים שהונהגו במקום בשנים האחרונות, תרמו להגדלת האוכלוסייה ולגיוון האנושי.

בקו מקביל לבניין המגורים האחרון ברחוב של העיירה שנמצא מימין, שביל מסומן ירוק מצטלב עם שביל ישראל. השביל הירוק יורד למכתש ומאפשר קיצור דרך למעוניינים – להקדים את הירידה למכתש ולוותר על הסיבוב דרך הר גמל ובית ספר שדה.

שביל ישראל ממשיך עם סימון בצבע שחור, ומתקדם על שפת המכתש אל הר גמל. הר גמל הוא פסל סביבתי שיצר הטבע, בצורת גמל מוברך, כלומר גמל שהושיבו אותו על ברכיו, המשקיף על המכתש. על דבשתו של הגמל נבנתה מרפסת תצפית, וממנה אפשר להשקיף לכל עבר, אל מערב המכתש וצפונה אל מצפה רמון וסביבתה.

גובהו של הר גמל 892 מטר – אחת הנקודות הגבוהות על שביל ישראל. לאורך דרכו מצפון, השביל עבר בנקודה גבוהה בהר עמשא בדרום הר חברון – בגובה 850 מטר – ומשם ירד עד למינוס 390 מטר בים המלח. ממצפה רמון דרומה, שביל ישראל ממשיך במגמת ירידה, עד גובה פני הים בספיר שבערבה. מהערבה, השביל מטפס עד לגובה 750 מטר, בין שחרות לבאר מילחן.

במרחק קצר מהר גמל, השביל נכנס למתחם בית ספר שדה הר הנגב. חולפים דרך שער בגדר, וכאן אפשר למלא מים לפני הירידה למכתש. היציאה לירידה נעשית דרך שער נוסף, מעברה השני של מרפסת תצפית גדולה.

שביל ישראל יורד אל המכתש על שלוחה מתונה, עם שביל מסומן כחול. ממול נראה הקיר הדרומי של המכתש – שאינו רצוף ומלא, בשונה מהמכתשים הצפוניים – הקטן והגדול. המרווח שבו הרצף של קיר המכתש נקטע נקרא מפער פיטם, על שם הר פיטם שנמצא בסמוך ומחוץ למכתש. מכתש רמון הוא מכתש ״בלוי״. מאז שנוצר, אירועים גיאולוגיים פגעו בצורתו המכתשית המושלמת, שברים והעתקים שינו את הסדר ואת הרצף של שכבות ומבנים גיאולוגיים, בתוכו ומסביב לו.

בסוף הירידה, השביל נכנס לערוצו של נחל רמון, למרחק קצר יחסית. נחל רמון מנקז כמעט את כל שטח המכתש, מלבד בקעת ארדון, ומפנה את החומר שנוצר בתהליכי הבליה והסחיפה שיוצרים את המכתש. הנחל  פורץ אל מחוץ למכתש בשער רמון. עד לנקודה זו התנקז שטח המכתש שממערב, מפינת המכתש למרגלות הר רמון, בסמוך לגבול עם מצרים. מדובר במרחק של כ-20 ק״מ מערבה ובשטח של כ 60 קמ״ר.

פס ירוק של שיחי רותם וצמחים אחרים מלווה את תוואי הערוץ. בדופן הערוץ נחשפת שכבת אבן חול מתקופת היורה, ומדובר באחת השכבות העמוקות והקדומות שנחשפות בקרקעית המכתש.

שימו לב: אחרי הליכה קצרה בערוץ של נחל רמון, שביל ישראל משנה כיוון. השביל עוזב את ערוץ נחל רמון, ומטפס במתינות צפונה לכיוון קיר המכתש הצפוני, עד למפגש עם שביל מסומן ירוק שיורד מקיר המכתש (שממנו יורדים מי שבחרו לקצר את הדרך ממצפה רמון).

שביל ישראל פונה ימינה, עם הסימון הירוק, עובר משמאל ולמרגלות גבעה כהה, נכנס לערוץ ומתקדם אל מחשוף כהה בדופן הערוץ המכונה ״קיר הפריזמות״. זו עדות לתהליכי ״אפייה״ קדומים בעומק האדמה, חימום וקירור של חול וסלעים שיצרו את הפריזמות. זו תופעה דומה למשושים המוכרים ברמת הגולן.

בסמוך לפריזמות, שביל ישראל פונה שמאלה, לכיוון דרום-מזרח, יחד עם סימון אדום. השביל מתקדם במורד ערוץ חולי ומגיע יחד איתו לנחל רמון.

מייד לאחר חציית נחל רמון, ניצב עץ שיטה רחב צמרת ומזמין להפסקת מנוחה בצלו.

ההליכה נמשכת באותו הכיוון על דרך עפר בסימון אדום. אחרי מרחק קצר, מדי פעם מתגלה בקו רקיע פסגה כהה ומחודדת – שן רמון. בדרך אל שן רמון, חוצים אזור שבו נחשפים הסלעים הקדומים ביותר במכתש, סלעי גיר וגבס שנוצרו לפני יותר מ 200 מיליון שנה – בתור הטריאס.

במפגש שבילים, שביל ישראל עוזב את דרך העפר, פונה ימינה וממשיך עם הסימון האדום. מטפסים במתינות על משטח בהיר, שמקבל גוונים כהים לקראת הכניסה לגוש הכהה של שן רמון.

שן רמון הוא הר מגמתי. בתקופה קדומה פרץ חומר מגמתי מעומק כדור הארץ, וחדר אל בין השכבות של סלעי משקע ימיים. המגמה התקררה לאט, והתגבשה לכיס של סלע מגמתי – שנחשף על פני השטח במהלך היווצרות המכתש.

הטיפוס ממשיך בתוך ערוץ אל ההר הכהה. הטיפוס מתחיל במתינות, ובהדרגה נעשה תלול עד לפסגת ה״שן״ שגובהה 698 מטר. מכאן יש תצפית 360 מעלות אל תוך המכתש ומחוצה לו. אפשר לראות את נטיית השכבות בקיר המכתש הדרומי שנראה קרוב, משני צדדיה של פסגת שן רמון.

מחוץ למכתש, בין הגבעות הבהירות, יש פס ירוק. זהו נחל נקרות, שזורם במקביל לקירו הדרומי של המכתש. מוצאו מדרום להר ערוד במערב המכתש, והוא נשפך לנחל הערבה ליד מושב עין יהב.

מעברה השני של הפסגה, השביל יורד בתלילות בדרכו אל מחוץ למכתש. אפשר להבחין בקו הגבול הברור שאותו חוצה השביל, במעבר מהמסלע הכהה של שן רמון לסלעים הבהירים, סלעי המשקע שבונים את המצלעות של קיר המכתש. זהו קו של העתק קדום שהמגמה שממנה נוצר הסלע של שן רמון ״ניצלה״ כדי לפרוץ ולחדור אל בין שכבות סלעי המשקע.

באזור שבו השביל נכנס אל בין המצלעות, עוקפים מפל וגב. השביל משלים את הירידה ומתקרב לערוצו של נחל נקרות, אך מעט לפני כן, פונה שמאלה, בכיוון צפון-מזרח, לכיוון ״קיר האמוניטים״. בנקודת הפנייה נראה מימין עץ שיטה בודד שניצב בקרבה לשביל. זו נקודת צל נעימה להפסקה.

שביל ישראל מתקדם כברת דרך במקביל ולמרגלות המצלעות של קיר המכתש. בנקודה שבה השביל נצמד לבסיס המצלעות, אפשר לראות קיר משופע משמאל לשביל – ״קיר האמוניטים״.

האמוניטים הם בעלי חיים ימיים קדומים, שחיו לפני מיליוני שנים ונכחדו באותה תקופה שבה נכחדו הדינוזאורים. גם כאן, המכתש וסביבתו מאפשרים להציץ אל אירועים גיאולוגיים קדומים. האמוניטים התאבנו בקרקעית הים שבו חיו, והשאירו עקבות לקיומם עד ימינו. אם ממקדים את המבט מקרוב על המשטח המשופע, אפשר להבחין במאובנים ספירליים עגולים. הקוטר של אמוניט מאובן יכול להגיע לקוטר כדורסל.

ממשיכים עם השביל עד פיצול שבילים בצורת האות Y ,שביל ישראל פונה שמאלה עם סימון ירוק, ועולה בעלייה תלולה לנ.ג. 660, פסגה בראש המצלעות שממנה יש תצפית יפה על המכתש וסביבתו.

מי שמעוניין לוותר על מאמץ העלייה, יכול לעקוף את ההר. בפיצול השבילים בצורת האות Y פונים ימינה, וממשיכים עם הסימון האדום לכיוון כביש 40. כאן ניתן לקצר את המקטע כולו ולסיים את ההליכה. לחלופין, מרחק קצר לפני הכביש, פונים שמאלה אל שביל בסימון שחור, והולכים במקביל לכביש 40 עד המפגש עם שביל ישראל.

מי שבוחרים לטפס לנ.ג 660, עם שביל ישראל והשביל בסימון ירוק, עולים בערוץ שעובר בין המצלעות ומטפס בתלילות אל קו הרכס. כאן נפתחת תצפית יפה אל מרכז המכתש. אפשר לזהות משמאל את שן רמון, ממול את מצפה רמון, ומימין את גבעת געש, מעלה מחמל, בקעת מחמל, הר ארדון ובקעת ארדון.

בירידה מנ.ג 660 אל כביש 40, אפשר לזהות, לקראת סוף הירידה ומשמאל לשביל, את עמק גוונים. בעמק יש גושי סלע כהים – גבנונים – מחדרים מגמתיים קטנים יחסית שהתגבשו בין סלעי משקע בהירים. כלומר, תהליך גיאולוגי דומה לשן רמון – אבל בקטן.

חוצים את כביש 40 בזהירות, והולכים במקביל לכביש עד  לדרך עפר שיוצאת ממנו מזרחה, בערוצו של נחל גוונים. הדרך מובילה לחניון הלילה ליד המפגש עם ציר הנפט, למרגלות הר סהרונים.

המלצות לינה באזור חניון בארות.

נקודות עניין מרכז המבקרים במצפה רמון (כניסה בתשלום), טיילת המכתש. הר גמל שגובהו 892 מטר – אחת הנקודות הגבוהות על שביל ישראל. ״הפריזמות״ – תופעה גיאולוגית ייחודית. שן רמון – הר של מגמה. קיר האמוניטים – מאובנים בני מיליוני שנים. נ.ג. 660 – פסגה בראש המצלעות של מכתש רמון.

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 36-55)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה הר הנגב

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.

רוצים לשמור יחד על הטבע בנגב?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו