לפני כמה שנים יצאה עדיה שבולת מקיבוץ מגל לטיול בנחל חביבה הקרוב לביתה, וזה היכה בה חזק: באמצע הנחל צמח לו אי של זבל מ"כל טוב" פסולת הארץ. היא ראתה שם מקרר, חלקי רכב, ניילונים ענקיים ומיכלים של חומרי הדברה. זה היה כנראה הטריגר הראשון שהניע אותה לעשות מעשה למען הנחל.

שבולת פנתה לגורמים האחראים על הניקיון באזור הנחל, וכשנפתח קורס "נאמני נחלים" מטעם המועצה האזורית היא קפצה על ההזדמנות וגייסה עוד 5 חברים מקיבוץ מגל שעברו ביחד את הקורס.

משם זה זרם באופן די טבעי להקמת קהילת הנחל של מגל, שאותה שבולת מובילה כבר כשנה. המטרה: להציל את הנחל מהזיהום והלכלוך, ולהפוך אותו למקום בו אנשים ירצו לשהות.

בין עצי צפצפה ותות

נחל חביבה הוא אחד מיובליו הגדולים של נחל חדרה, וקיבל את שמו מקיבוץ להבות חביבה שדרכו הוא עובר. מקורותיו של הנחל מצפון לשכם, ומשם הוא זורם מערבה לצפון השרון. חלק מהנחל הוא אכזב ויבש רוב השנה, ומאזור קיבוץ להבות חביבה כולו נביעות עד לשפך לנחל חדרה (מתחת לכביש 9). שטחו כ-130 קמ"ר ואורכו הכולל 27 ק״מ.

בחלקו המערבי של הנחל, בין להבות חביבה למושב שדה יצחק, נערך שיקום לפני כ–15 שנים על ידי רשות ניקוז ונחלים שרון. ניטעו 500 עצים ארץ ישראליים כמו צפצפה מכסיפה, שקמה, דולב ואלון, ולצידם עצי פרי כמו חרוב, תות ותאנה. שיקום הנחל יצר נתיב מים שלאורכו סכרי אבן קטנים, בריכות ומפלוני מים – שבהם זורמים מי נביעות אבל הרחצה שם אסורה.

אורכו של הפארק של הנחל המשוקם הוא כ-1.5 ק״מ, ויש בו שביל הליכה נוח וסינגל לרוכבי אופניים המלווים את תוואי הנחל. נפלא. רק שעדיין זורמת בנחל אשפה.

נחל ליד הבית - זה הכול

"המשמעות של נחל מבחינתי היא מקור מים, מקור החיים, לאנשים, בעלי חיים וצמחים״, אומרת שבולת. ״נחל מהווה דרך מעבר ממקום למקום, לנו, לבעלי חיים, והיום עם התמעוטם של השטחים הפתוחים סביבנו הוא חשוב יותר מתמיד כמסדרון אקולוגי. נחל מהווה מקום לבילוי והפוגה מהמציאות החמה, תרתי משמע".

אבל המצב של נחל חביבה שליד ביתה מטריד: "הנחל שלנו מוזנח מאוד. ממש על גדותיו ישנם דרכים ושטחים חקלאיים וזורם בו זבל – פסולת חקלאית כולל ניילונים של חממות, מיכלי חומרי הדברה ועוד. המשאב היקר והנדיר הזה נהרס. אם לא נפעל, אנו עלולים לאבד אותו לתמיד".

שבולת רואה גם את הפוטנציאל: "למרות מצבו העגום של הנחל, מגיעים אליו ציפורים וכל מיני בעלי חיים. אני אוהבת את הרעיון שיש לי נחל ליד הבית".

את האכפתיות היא תרגמה לעשייה וולהקמת קהילת הנחל של מגל, שבה חמישה פעילים קבועים ."אנחנו רוצים לקדם את שיקום הנחל, להביא אותו למודעות הקהילה ולחבר אותה אליו. כיום התושבים לא מבלים הרבה בקרבת הנחל".

איך מעלים את המעורבות?

"צריך ליזום פעילויות כיפיות בנחל. כשאנשים יאהבו להיות בנחל, הם ירצו לשמור עליו. צריך הדרכה בקשת רחבה של נושאים הקשורים בנחל – טבע, אקולוגיה, מדיניות, ועוד. זה יכול להיות בפעילות מודרכת, טיולים, הרצאות ועוד. ללא ידע אין חשיבה".

אנחנו השכנים. נעים להכיר

הפעילות הראשונה של הקהילה התקיימה בשנה שעברה במסגרת האירוע השנתי ״קרנבל בנחל״ של יחידת שיקום נחלים של החברה להגנת הטבע. "הגיעו  כ-40 אנשים כולל ילדים" אומרת שבולת בסיפוק. "זה נבנה עם הזמן, ואני מקווה שבהדרגה יותר ויותר תושבים יגיעו ויותר תושבים יגלו מעורבות".

מה היתה המטרה של האירוע?

"להביא את האנשים לנחל כדי שיכירו, ויהיו מודעים לעובדה שיש לידנו נחל. אנחנו אולי רואים אותו מרחוק ויודעים שיש תעלה בקצה המטעים שלנו, אבל לא מתייחסים לכך מעבר לזה. אנשים צריכים להבין שיש כאן משאב משמעותי שהוא יותר מתעלת ניקוז".

מה עשיתם באירוע?

"ארגנו הרצאות עם אנשים מרשות ניקוז ונחלים שרון. למשל, רן פרחי פתח לנו את הלב כשסיפר על הפעילויות שהם מבצעים לשיקום הנחל. הוא דיבר לא רק על הרחבת הנחל או על מניעת שטפונות אלא באמת התייחס לחשיבות של הטבע ושל הקהילה שגרה לידו.

״ערכנו טיול בנחל חביבה שהורכב משני חלקים. החלק הראשון היה בנחל בשטח מגל, שמתפקד רק כתעלת ניקוז, והשני היה בנחל המשוקם, שהוא ירוק, זורם ויפה ליד שדה יצחק. נכון, בשטח מגל אין מעיינות שמזרימים מים כל השנה, והסברנו שאולי אנחנו לא יכולים לארגן שיהיו מים בנחל בקיץ. אבל עצים אנחנו יכולים לנטוע. צל אנחנו יכולים לייצר ופסולת אנחנו יכולים לפנות. גם לשמור על הקיים זה ערך. והטבע, אם רק נותנים לו, יודע לחזור גם למקומות שנראים חרבים".

מי מסייע לכם?

"החברה להגנת הטבע, רשות ניקוז ונחלים שרון, המועצה האזורית מנשה וקבוץ מגל".

מה השאיפה שלך, מה היית רוצה שיקרה כאן?

"שיהיה לנו נחל בריא עם טבע סביבו, צמחייה ועצים, שמוביל מים נקיים, שבעלי חיים יכולים להתקיים בו ולידו ושאנשים יכולים להנות ממנו. הייתי רוצה לראות שיקום של הנחל והטבע סביבו בעזרת גופים כמו רשות ניקוז ונחלים שרון ועוד, אך גם טיפול במפגעים הן בשטח המשוקם והן במעלה הנחל".

מהם הקשיים שבהם נתקלתם?

"הקיבוץ לא רוצה שיסתובבו לו בשטחים החקלאיים, ובצדק. כמו כן ישנם לא מעט מבקרים בקטע המשוקם של הנחל, ובינהם יש מי שממנגלים ומשאירים המון פסולת, שותים, ומתפרעים עם אופנועים וטרקטורונים. אנחנו יודעים שאת זה אנחנו לא רוצים. שיקום נחל  דורש שטח, עצים דורשים מים בשנים הראשונות, והיישובים הסמוכים לא מעוניינים בזה".

את רואה לאחרונה איזשהו שינוי?

"לצערי לא. לא יהיה שינוי עד שהרשויות יאפשרו שיקום אמיתי ונרחב של הנחל תוך פתרון הבעיות שמביאות אותו למצבו הנוכחי. ובכל זאת אני פועלת כיום כדי לייצר את חיבור הקהילה לנחל, כדי שכשיפתח חלון הזדמנויות, אנחנו נהיה שם".