מנחל מזוהם - לנחל חי

לפני כשנה, בימים שקטים יותר, כ-250 תושבים שגרים בסביבתו של נחל קדרון, הזורם מירושלים אל צפון ים המלח, הגיעו אליו. המטרה שלהם הייתה להפוך את האתר שסובל זה שנים מזיהום כבד – לנחל חי ונקי יותר.

אווירה מחשמלת ומלאת אנרגיה מילאה את האירוע הראשון מסוגו באזור, שנערך במסגרת אירועי ״קרנבל בנחל״ שיזמה החברה להגנת הטבע בכל הארץ. דמויות תיאטרליות הסתובבו במקום והמחיזו את סיפור הנחל, נגנים מילאו את החלל בצלילי מוזיקה מיוחדים, ומדריכי בית ספר שדה הפעילו ילדים בתחנות הדרכה ובסדנאות יצירה ופיסול בבוץ.

אורכו של נחל קדרון הוא 34 ק"מ, מקורו במזרח ירושלים והוא נשפך אל ים המלח, סמוך ליישוב אבנת. אבל בנחל זורם ביוב המגיע משכונות מזרח ירושלים ומזהם אותו קשות.

גולת הכותרת באירוע הייתה מבצע ניקיון ענק של שפך הנחל, בנקודת המפגש עם הכביש העובר לאורך ים המלח. בין חניכים במכינת מלח הארץ לחניכים בתנועת בני עקיבא התפתחה תחרות על מי אוסף יותר זבל, שהוסיפה התלהבות ומרץ בקרב הנוכחים. בסופו של יום ההתלהבות הוכיחה את עצמה: הנוכחים ספרו בגאווה כמויות אדירות של שקיות אשפה שהועמסו על משאית ונשלחו לאתר להטמנת פסולת.

פתאום קמה קהילה

האירוע שנערך בשנה שעברה והוכתר בהצלחה נתן השראה ודחף להקמתה של קהילה סביב הנחל. התברר כי להתארגנות המקומית ולפעילות של אנשים בתוך קהילת הנחל יש חשיבות עצומה ככוח מניע וכמנוף לשמירה ושיקום שלו.

״החיבור שלנו לנחל יושב על קשר אישי, מתוך שכנות קרובה – אנחנו יושבים על פתחו של הנחל ואנחנו חלק ממנו באופן טבעי״, מספרת אביגיל דגן חדד, שיזמה את הפעילות הקהילתית בנחל.

״הנחל עובר בשנים האחרונות תכנית שיקום נרחבת ומרשימה וחשוב לנו לדעת ולהיות חלק ממנה ולא להיות אחרוני הצרכנים. להבין ולהכיר את הנעשה וגם להשמיע את קולנו ולאפשר לנו להשפיע על חלק מההחלטות״.

דגן חדד, נשואה ליוחאי, אמא לחמישה ילדים ורכזת הקהילה של אבנת לשעבר, מוסיפה: "בלב הקבוצה ישנם 2-3 משוגעים לדבר ובמעגל השני פועלים כ-15 איש מתושבי אבנת שהם בעלי עניין. מעבר לכך, בהיותנו יישוב קהילתי, היישוב כולו ומוסדותיו רתומים לפעילויות ותורמים כל אחד בדרכו, והכול בהתנדבות. אנחנו נפגשים סביב אירועים שונים בנחל, ושואפים להגדיל את כמות האנשים השותפים מתוך היישוב ומחוצה לו. אנחנו פועלים על התפר בין אימוץ הנחל בתור קהילה לבין שאיפה לחנך ולהסביר על הנחל לקהל הרחב. ציר ים המלח הוא ציר תיירותי פעיל מאוד ולכן מאמינה שיש פוטנציאל גדול לחבר קבוצות תיירות לסיפור הנחל".

צמחים וציפורים נדירים

העובדה שמסלול הנחל חולף בסביבות מגוונות, מהאזור הים-תיכוני של ירושלים, דרך ספר המדבר ומדבר יהודה ועד לים המלח, הופכת אותו לאזור מיוחד מבחינה סביבתית עם נישות רבות ושונות המאפשרות מחייה למגוון רחב של צמחים וציפורים, ובהם מינים נדירים.

סקר שערכה החברה להגנת הטבע עבור רשות ניקוז ים המלח, גילה כי יש באזור מגוון ביולוגי גדול, הכולל כשליש ממיני הציפורים בישראל, בהם מינים שנמצאים בסכנת הכחדה. באזור התגלו מינים נדירים של פרפרים שנמצאים בסיכון, לצד מגוון רחב של מיני עטלפים, כולל כאלה שנמצאים בסכנת הכחדה.

באגן הנחל ישנם גם מינים נדירים של צמחים, כולל 19 מינים בסכנת הכחדה. זהו המרחב היחיד בעולם שבו תועדה הצתרה המדברית: בן-שיח בעל פרחים לבנים ועלים בשרניים שמכוסים בשערות צפופות, שנמצא כיום בסיכון עקב קטיף ורעיית יתר.

קהילה - כוח מניע

דגן חדד היא אשת צוות ומרצה במדרשת "מבוע" (לשעבר בית פרת) ובבתי מדרש שונים, ומנהלת את מרכז "פתח האוהל" לתרבות מפגש ורוח. היא משלבת בין סמינרים וימי צוות שעוסקים בנחל קדרון ומתקיימים ב"פתח האוהל" לבין הפעילות הקהילתית בנחל. "מתוך העסק הפרטי נוצרת גם פעילות קהילתית, שנעשית בהתנדבות מלאה", היא מוסיפה.

מה הכי מטריד אותך במצב הנחל?

"אנחנו מבינים שבעיית הביוב כנראה מטופלת ותקבל מענה. אבל ישנה בעיה אחרת מורכבת יותר – הפסולת המושלכת לערוץ הנחל במזרח ירושלים ובמדבר יהודה שמגיעה לנחל עם כל שיטפון. זו בעיה שהיא לא רק אקולוגית אלא פוליטית, מה שהופך אותה למורכבת אף יותר".

מי עוזר לכם?

"במסגרת הקרנבל בנחל, שנערך בשנה שעברה, אנשי בית ספר שדה עין גדי לקחו חלק בהפנינג שלנו בהתנדבות ובהדרכה והביעו נכונות להמשיך את הקשר. בעקבות האירוע נוצר קשר עם הפקח המקומי של רשות הטבע והגנים שהתגייס לסייע ונוצר קשר טוב וחברי, וגם קצין מטה אזורי של רשות הטבע והגנים, שמתכלל את תכנית השיקום לנחל, סייע לפני הקרנבל והרצה על פרויקט שיקום הנחל. בנוסף, המכינה הקדם צבאית ׳מלח הארץ׳ לקחה חלק עצום בהתנדבות בניקיון הנחל.

״יש לנו קשר טוב ותומך עם המועצה האזורית שלנו, בעיקר באגף חקלאות ותברואה וגם בחינוך בלתי פורמלי ותרבות. טרם נוצר קשר עם רשות ניקוז ים המלח ואני מקווה מאוד שלקראת האירוע הבא הקשר ייווצר".

דגן חדד מוסיפה כי האתגרים הגדולים מבחינתה הם לגבש קבוצת פעילים מחויבת ורציפה, מתוך הקהילה ומחוצה לה, לגייס תקציבים לפעילוית נרחבות – כגון פסטיבלים ופעילות הסברה והדרכה נרחבת – ומעל לכל, הסוגיה הגדולה והמורכבת היא בעיית הפסולת בנחל שדורשת פתרון עמוק ומקיף.

ויש לה גם חלום: "אני מקווה להוציא תכנית מנהיגות מסע בנחל קדרון מירושלים ועד לאבנת, שמיועדת לדמויות בשדות עשייה של תרבות, פוליטיקה וחברה מכל גוני הקשת – מסע חניכה וריפוי בו דרך סיפור הנחל המשתתפים מקבלים ערך מוסף לעשייתם, וגם תורמים ומקדמים את שיקום הנחל", אומרת דגן חדד.

זורם באתרים המרכזיים של ירושלים

נחל קדרון מפריד, למעשה, בין הר הבית לבין רכס הר הזיתים, מסביר איתי פרימן, מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח. "אנשים לא מודעים לכך, אבל חלק גדול מהאתרים המרכזיים ביותר של העיר ירושלים נמצאים באגן הנחל. אגן הנחל עוטף את העיר העתיקה ממזרח, מדרום וממערב, ומי שהולך למשל לעיר דוד, לגיא בן הינום או לחוצות היוצר – נמצא בנחל קדרון".

פרימן מוסיף: "במרחב העירוני-כפרי שבשטח הנחל קיים יער ספר של אלה אטלנטית. מדובר בדוגמאות אחרונות של תצורת צומח שנכחדה כמעט כליל מגב ההר – אך שרדה בתחומי העיר ירושלים. בבקעת הורקניה שבצפון-מזרח מדבר יהודה, קיים אזור של תצורת חתרורים – תצורה גאולוגית שמתאפיינת בצבעוניות יוצאת דופן ובמגוון של מינרלים נדירים. נחל קדרון הוא אזור מיוחד מאוד, ובהחלט לא סטנדרטי".

30 אלף קוב ביוב ביום

הנתון הזה מעלה באף ריח לא טוב, בלשון המעטה: אל נחל קדרון, מוזרמים מדי יום מעל 30 אלף קוב של ביוב גולמי, שמקורם בעיר ירושלים וביישובים פלסטינים שממוקמים במורד הנחל. הביוב זורם לאורך כ-20 ק״מ מתוואי הנחל.

"הנחל נתן לאדם שירותי חינם במשך שנים רבות, בכך שהוא ביצע טיהור ראשוני של השפכים", אומר פרימן. "כשהשפכים זורמים בו, הם עוברים מעצם הזרימה תהליך חמצון ופירוק. מן הסתם, הנחל שילם על כך מחיר סביבתי גבוה מאוד".

תוכניות לשיקומו קיימות כבר שנים: ב-2014, רשות ניקוז ים המלח השלימה תוכנית אב עבור אגן הנחל כולו. אבל מכיוון שהנחל עובר בשטחי הרשות הפלסטינית – התוכנית לא התממשה.

אבל משהו בסופו של דבר כן קרה. אחרי לא מעט מאבקים, דילמות ואילוצים, מיזם שיקום נחל קדרון, שעלותו עומדת על כ-850 מיליון שקל, יצא לדרך לפני כשנתיים. כרבע ממנו כבר בוצע, ועל פי התכנון העבודה בו תסתיים ב-2025.

הוחלט שהשפכים יובלו מזרחה ויטופלו במתקן טיהור שפכים (מט"ש) האוג, שנמצא במדבר יהודה מעל צומת אלמוג. על פי התכנון, תאגיד המים והביוב של אזור ירושלים, הגיחון, בשיתוף עם רשות ניקוז ים המלח, "יתפסו" את השפכים במעלה הנחל, יטהרו אותם ברמה ראשונית בתחום ירושלים, ויעבירו אותם לצנרת גדולה שתמוקם לאורך אפיק הנחל, שבתוכה הם יזרמו לאורך של כ-40 ק״מ עד האוג. שם הביוב יטופל וישמש להשקיית מטע בבקעת הירדן, עבור ישראלים ופלסטינים.

כמו כן, החלק העילי של הנחל עתיד להיות מפותח כפארק נחל לנופש ופנאי בשיתוף עיריית ירושלים. מעבר לכך, כחלק מהמיזם יתבצעו בשכונת ג'בל מוכבר שבירושלים עבודות לטיפול באתר הפסולת הענק שנוצר על אפיק הנחל בשכונה, שמכיל כ-100 אלף קוב של פסולת בניין ועודפי עפר.