תיאור המסלול

המקטע מתחיל בחניון הלילה גב חולית, בגובה של 150 מטר, ומשם מוביל אל הערבה ועד נקודת הסיום בספיר – שנמצאת בגובה פני הים.

מחניון הלילה יוצאים אל נחל נקרות. ערוצו הרחב מעיד על הדרך הארוכה שאותה עבר מנקודת מוצאו. יותר מכך, הוא מעיד על גודלו של השטח שאותו ניקז. נחל נקרות הוא אחד הגדולים בארץ: אורכו כ-60 ק״מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-1,000 קמ״ר. בנקודה הזו, בכניסתו של נחל קמאי לנחל נקרות, מושלם ניקוז שטחו של כל מכתש רמון.

הערוץ מרופד בחלוקים ורסק סלעים שמורגשים היטב בהליכה. הולכים על דרך מסומנת אדום, שנכנסת מכיוון כביש הערבה, מעין יהב, דרך ערוץ הנקרות ועד חניון הלילה.

פונים ימינה עם שביל רגלי מסומן כחול שמסתעף מהדרך. סימן לזיהוי נקודת הפיצול: היא באזור שבו הדרך מתקרבת לגדה הימנית, לשלוחה סלעית שיורדת מהר יהב.

שביל ישראל מסובב את הר יהב מצפון, למרגלות השלוחות שיורדות לערוץ הנקרות. השביל חוצה יובלים קטנים שיורדים מההר. כשמגיעים ליובל גדול יותר, שכמה עצי שיטה גדלים בו, השביל פונה דרומה אל העלייה להר יהב. מולנו נראה מפל, שאותו עוקפים מימין, וממשיכים ללכת לצד הערוץ. את הרמה של הר יהב מקיף מצוק, שנראה כמו עטרה על ראשו. שלוחה שיורדת מגב הרמה קוטעת את קו המצוק ומאפשרת לשביל לעלות אל הרמה בטיפוס מתון יחסית.

על הרמה, בסוף העלייה, שביל ישראל פונה שמאלה לכיוון דרום-מערב. אך לפני כן כדאי לצפות מהר יהב על סביבתו. במבט בחזרה לכיוון העלייה להר, נראה המורד של ערוץ נחל נקרות בדרכו לערבה המתפתל בצורת האות S. מעל ומשמאל לפיתול הרחוק, אפשר להבחין באוכף – זהו ״סכין אנמר״, אוכף צר מאוד שנדחק בין שני פיתולים של שני ערוצים.

מצפון לאוכף, הערוץ של נחל אנמר שאינו נראה מנקודת התצפית, ומדרום לאוכף ערוץ הנקרות הגלוי לעין. בעתיד, השינויים הגיאולוגיים צפויים לגרום לכך שהאוכף ״ייאכל״ משני צידיו על ידי שני הנחלים ותתרחש שביית נחלים (במפה טופוגרפית אפשר לראות יפה את האוכף הצר בין שני עיקולי נחל בצורה כזו >|< ).

כדי לצפות מערבה אל האזור שבו חולף מקטע 43, יש ללכת על שולי הרמה ימינה למרחק קצר. שם אפשר לראות את נחל נקרות מגיע מדרום. מימין לערוץ הנקרות ובקו הרקיע ניצב הר בדד. ממול נראה הערוץ של נחל קמאי, שמגיע ממערב ומצטרף לערוץ הרחב של נחל נקרות, מימין למפגש הנחלים נראה חניון הלילה גב חולית – נקודת ההתחלה של מקטע זה. מעל ומשמאל לערוץ נחל קמאי, זורם ערוצו של נחל גלד אל המפל. המפל הצמוד של נחל קמאי מוסתר. בקו הרקיע, מעל מפל הגלד, מבצבצות הפסגות של קיר מכתש רמון שמתנשאות מעל וממזרח לבקעת ארדון.

שביל ישראל יורד מהר יהב מזרחה אל נחל צבירה, יובל של נחל נקרות. כמות המשקעים במורדות המזרחיים של הנגב ובערבה קטנה מ-50 מ'מ בשנה. זו כמות קטנה שגורמת לצומח להתכנס לערוצים ולהתקיים ממי הנגר שנאספים משטח הניקוז של הערוץ.

במהלך הירידה ניכר שינוי באופי הצומח. בערוצים העליונים, הקטנים, נראה בדרך כלל צמחים חד-שנתיים נמוכים שמתקיימים ממי הנגר שנאספו מהסביבה הקרובה. עם הירידה, כמה ערוצים קטנים שנפגשים יוצרים ערוץ גדול יותר והרכב מיני הצומח בערוץ משתנה, עם צמחים גדולים יותר וצפופים יותר. בנקודה מסוימת מתחילים לצמוח גם עצי שיטה.

ליד המסלול יש שני מינים של עץ השיטה: שיטה סלילנית, כמו אלה שצומחים ממצפה רמון עד כאן, ושיטה סוככנית שמאפיינת את האזור הנמוך יותר (מין שלישי, שיטת הנגב, תופיע לצד שביל ישראל באזור שחרות). אבחנה לא ודאית אבל פשוטה בין שני המינים היא על פי צורת הנוף של העץ. לשיטה הסלילנית, על פי רוב, גזע יחיד שמסתעף לענפים. ואילו לשיטה הסוככנית יש בדרך כלל כמה גזעים שיוצאים מגובה פני הקרקע ונוף העץ הוא בצורת סוכך – מטריה שטוחה. זיהוי מדויק יותר אפשר לעשות על פי העלים והפירות. אצל השיטה הסוככנית העלים והפירות קטנים ושעירים, ואילו בשיטה הסלילנית העלים כמעט בכלל לא שעירים והפירות גדולים וקירחים לגמרי. השיטה הסוככנית עמידה יותר ליובש ואוהבת חום, היא מסתדרת גם בערוצים קטנים יחסית ולכן היא מאפיינת בדרך כלל רמות גובה של 120 מטר ופחות..

בנקודת המפגש של שני היובלים של נחל צבירה, זה שממנו מגיע שביל ישראל וזה שאליו הוא פונה, עוברים ללכת על דרך עפר שעולה במתינות במעלה הערוץ. לאחר מרחק קצר, השביל עובר דרך חניון לילה וממשיך למרגלות קו המצוק שמשמאל לערוץ. כאשר הערוץ מתעקל ימינה, השביל פונה שמאלה אל העלייה אל ראש המצוק – אל גב הרמה שבין הנחלים צבירה ואשבורן. מראש העלייה יש תצפית צפונה על נחל צבירה.

אחרי שחוצים את הרמה, רואים משמאל, מעבר לשולי הרמה, את האגן שבתוכו מתחתר היובל המערבי של נחל אשבורן. לצד השביל נראה עדות לתהליך מורפולוגי ״עכשווי״ יחסית בעיצוב הנוף ופני השטח – שורה של סדקים בסלע. כוחות הבליה מכרסמים בשטח הרמה ומרחיבים את שטח הערוץ שתחתיה.

לאחר הירידה ליובל המזרחי של נחל אשבורן, השביל מתפתל בין כמה ערוצים קטנים עד שהוא פונה דרומה במעלה ערוץ שדרכו מטפסים במתינות וחוצים את פרשת המים שבין נחל אשבורן לנחל כרכשת. כדאי לנצל את עצי השיטה שגדלים בערוץ למנוחה בצל.

השביל עובר בנוף מתון, מסביב משטחים של אבנים כהות שמחסות את פני הקרקע ועצי שיטה בודדים. כאשר מגיעים לעמק רחב אפשר להבחין בגוון השונה מעט של הגבעות שמסביב – צהוב, חום ואפור. גבעות אלה בנויות מאפר געשי מעורב בחול. גיאולוגים מסבירים שהעמק והגבעות סביבו הם 'קלדרה' ( פירוש השם סיר גדול בספרדית). זהו שם שמתאר אירוע גיאולוגי שבו הר געש קרס אל תוך הלוע שמתוכו נפלטו לבה ואפר געשי. עדות נוספת להתרחשויות הוולקניות שאירעו בסביבה הוא דייק בזלת ארוך שעובר מאזור תחנת הדלק של עין יהב, מערבה, דרך נחל כרכשת ועד לאזור נחל אשבורן.

הולכים בשולי הבקעה אל אוכף בקו הגבעות שסוגר על הבקעה ממזרח. מרחק קצר אחרי שהשביל יורד בצידו השני של האוכף, הוא עולה על דרך עפר מסומנת אדום ואחרי מרחק קצר נוסף מגיע לצומת דרכים. שביל ישראל ממשיך דרומה עם הדרך שמסומנת באדום, ואילו דרך מסומנת כחול פונה שמאלה לכיוון היישוב ספיר. הדרך עוקפת את היישוב מדרום, מחוץ לגדר שמקיפה אותו ואל שער הכניסה בצידו המזרחי של היישוב – נקודת הסיום של מקטע זה.

נקודות עניין לאורך המסלול נחל נקרות. הר יהב. נחל צבירה. ״הסדקים״. הקלדרה.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מצפון לדרום. מטיילים מדרום לצפון? עברו לכאן
למקטע הקודם נחל גוונים – גב חולית (44)
למקטע הבא ספיר – צוקים (46)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה חצבה

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.