תיאור המסלול

מהיישוב ספיר מתחברים בחזרה לתוואי של שביל ישראל שעובר מערבית ליישוב. משער היישוב הראשי, בכניסה מכביש 90, יוצאים על דרך מסומנת כחול שמקיפה את הישוב מחוץ לגדר לכיוון דרום. כאשר הדרך פונה ימינה לצד פינת גדר היישוב, פונים שמאלה אל דרך עפר שמובילה בתוך כמה דקות הליכה אל החיבור עם תוואי שביל ישראל.

שביל ישראל מתקדם לכל אורך המקטע עם סימון אדום, ומתחיל בעלייה עם דרך עפר אל אוכף, שמעברו הדרך והשביל ממשיכים דרומה.

ההליכה היא למרגלות הר הנגב בשולי הערבה, שנפרשת ממזרח לדרך ומתאפיינת בנוף של מרחבים מישוריים. ממזרח לערבה, נראים מרחוק הרי אדום שבממלכת ירדן.

קו הגבול בין ההר למישור, שבו עובר שביל ישראל, הוא גם הקו של השבר הגיאולוגי, השבר הסורי-אפריקאי, שיצר את הבקע בצידה המזרחי של ישראל, מעמק החולה ועד ראש מפרץ אילת, שהערבה היא חלק ממנו. לאורך קו השבר מצויים מים בעומק האדמה, ובכמה נקודות צפונית למרכז ספיר הם נובעים על פני הקרקע בצורת מעיינות (עין רחל, עין שחק, עין תמיד).

באזור ישנם קידוחים ובארות לשאיבת המים לשימושם של יישובי הערבה. לצד הדרך והשביל עובר צינור להובלת מים שנשאבו מקידוחים, אשר טמון באדמה ומסומן בעמודי ברזל. מעל פני האדמה נראים מתקני שירות של הקו – צינורות וברזים מגודרים.

שביל ישראל חולף במקביל לגבול שמורת טבע גדולה  – שמורת מצוק הצינים. שטח השמורה משתרע משדה בוקר עד לצופר. מימין נראים מדי פעם עמודי מתכת חומים שמסמנים את גבול השמורה. את הפסקות המנוחה אפשר לערוך בצילם של עצי שיטה הפזורים בשטח, מחוץ לשטח השמורה.

אחרי הליכה של כשעה, הדרך עולה על רכס נמוך. אחרי מרחק קצר נוסף נראים מימין לדרך ולמרגלות גבעה שרידיו של מבנה בנוי מאבני המקום. כאן החל את דרכו בשנת 1967 היישוב הקטן עיר אובות. שמחה פרלמוטר, יהודי אמריקאי, הוביל קבוצת צעירים שהקימה יישוב בערבה, וקראו לו בשם אחת מהתחנות של בני ישראל בדרכם ממצרים במדבר. לפי הסיפור, מיקומו הראשון של היישוב נקבע על ידי נהג המשאית שהוביל את הציוד ביום הגעתה של הקבוצה לערבה. כשהגיעו לאזור פסק הנהג: "יותר רחוק אני לא נוסע" וזרק את הציוד מהמשאית. בימים הראשונים של עיר אובות, תושביו התפרנסו מקיוסק שהקימו לצד כביש הערבה, ואותו כינו סוכת אובות. מאוחר יותר עברו פרלמוטר ואנשיו לעין חצבה למרגלות התל ההיסטורי. היישוב עבר מאז כמה גלגולים, וכיום גרות בו משפחות בודדות, בשנים האחרונות פורסמה תוכנית לבנייה במקום של ישוב גדול למאות משפחות.

מזרחית נמצא מושב צופר, שהוקם ב-1968 כהיאחזות נח״ל, ולפניו הוקמו בערבה התיכונה המושבים עין יהב וחצבה. מאוחר יותר נבנו באזור המושבים פארן ועידן. חקלאות היא מקור פרנסתם העיקרי של מושבי הערבה, ובזכות החום הרב, הבשלת הירקות מוקדמת לעומת אזורים אחרים והדבר מאפשר שיווק ירקות ופירות בחודשי החורף. כמו כן, בזכות היובש והניתוק מאזורי חקלאות במרכז הארץ, הערבה נקיה באופן יחסי ממזיקים וממחלות. בתצלומי אוויר של האזור, בולטים לעין הכתמים הירוקים שהוסיפו שטחי החקלאות לאורכה של הערבה התיכונה, מעידן בצפון ועד פארן בדרום, כמאמר הנביא: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת" (ישעיהו ל'ה).

במרחק של כקילומטר מזרחה מהשביל נמצאת חוות האנטילופות, שבה ניתן למלא מים. שביל ישראל מתקדם ליד עיר אובות וחולף ליד חוות לולים שעל הגגות שלהם הותקנו פאנלים סולאריים לייצור חשמל. בפינת החווה השביל פונה שמאלה ועובר בין חוות הלולים למאגר מים. מקיפים את מאגר המים עד לפינתו הדרומית, ומשם השביל ממשיך דרומה, אחרי הליכה קצרה חוצים דרך עפר. משמאל, מצפון לדרך, יש מתקן של מקורות למהילת מים שנשאבו מבארות מקומיות עם רמת מליחות גבוהה. ליד המתקן צומחים עצי דקל וושינגטוני וסביבם כתם ירוק של צמחיה שנהנית ממים שגולשים מהמתקן.

שימו לב השביל עובר סמוך לבית העלמין של מושב צופר – נקודת מילוי מים אפשרית.

כעבור כמה דקות הליכה מגיעים לצומת דרכים: דרך מסומנת שחור פונה שמאלה לכיוון כביש הערבה (90). שביל ישראל, לצד סימון אדום, ממשיך מכאן דרומה. מימין לצומת נראית גבעה ששביל קצר עולה אליה – זוהי חורבת מואה.

מואה היא תחנת דרכים קדומה שהוקמה על נתיב המסחר של דרך הבשמים שעוברת בין חצי האי ערב לחופי הים התיכון ושגשגה במיוחד בתקופה הנבטית. לאורך הנתיב של הדרך הקדומה נבנו תחנות דרכים ששימשו את שיירות הגמלים בחצייתן את המדבר, נושאות סחורות של בשמים ותבלינים בעיקר. שביל ישראל עובר בקרבת עוד שתי תחנות דומות: מיצד מחמל ומיצד סהרונים במכתש רמון.

מומלץ להיכנס לאתר ולהתרשם מהמבנים ומהממצאים. באתר נוכל לראות מבצר וחאן, מרחצאות, בית בד ומערכת מים מורכבת. בחפירה הארכיאולוגית שהתקיימה במואה בין 1981- ל-1984, נמצאו גם כלי חרס, מטבעות של קיסרים רומיים, מחצלאות, אריגים, כלי עץ, גלעינים של זיתים ותמרים וקליפות של אגוזים ושקדים. החפירה העלתה שמואה הוקמה במאות השנייה והשלישית לפני הספירה ופעלה עד שלהי המאה השלישית לספירה.

ממואה, שביל ישראל מתקדם מערבה עד לצומת שבילים שבה שביל ישראל פונה דרומה, יחד עם הסימון האדום. הדרך שממשיכה ישר מסומנת שחור, ועולה מערבה אל תוך הנגב לכיוון נחל נקרות ומכתש רמון, בתוואי הקדום של דרך הבשמים.

הולכים כ-4 ק״מ בנוף ערבתי עם גבעות נמוכות, שיטים מפוזרות בערוצים. בדרך אפשר לתרגל את זיהוי המין של עצי השיטה. אבחנה פשוטה אך לא ודאית בין שני המינים הנפוצים באזור – סלילנית וסוכך – היא על פי צורת הנוף של העץ. לשיטה הסלילנית, על פי רוב, גזע יחיד שמסתעף לענפים. לשיטה הסוככנית, יש בדרך כלל כמה גזעים שיוצאים מגובה פני הקרקע ונוף העץ בצורת סוכך – מטריה שטוחה. זיהוי מדויק יותר אפשר לעשות על פי העלים והפירות. אצל השיטה הסוככנית העלים והפירות קטנים ושעירים, ואילו בשיטה הסלילנית העלים כמעט בכלל לא שעירים והפירות גדולים וקירחים לגמרי. השיטה הסוככנית עמידה יותר ליובש ואוהבת חום והיא מסתדרת גם בערוצים קטנים יחסית.

בכברת הדרך, קודם למפגש עם נחל עשוש, השטח חשוף וכמעט ללא עצים. הופעתם של עצי שיטה ראשונים מסמנת את הקרבה לצומת השבילים שבה פונים ליישוב צוקים. שני עצי שיטה גדולים הצמודים לקיר שבדופן הערוץ משמאל מבשרים שהגענו לפניה.

כאן עוזבים את שביל ישראל ופונים שמאלה עם סימון ירוק על דרך שיוצאת מזרחה בערוצו של נחל עשוש, לכיוון כביש הערבה והיישוב צוקים.

בדרך לצוקים, יורדים בערוץ נחל. תחילה הוא נעשה צר והמרחק בין קירות הסלע שמשני צידיו מצטמצם, ובהמשך הערוץ מתרחב שוב. אחרי הליכה של כ-4 ק״מ מגיעים לכביש הערבה. מכאן אפשר ללכת דרומה בצמוד לכביש כ-700 מטר עד לכניסה ליישוב צוקים, שבו אפשר להצטייד במים ובמזון.

צוקים, שהוקם על הגדה הדרומית של נחל עשוש, הוא הצעיר בין יישובי הערבה התיכונה. הוא הוקם ב-2004 כיוזמה של קבוצת אנשים ממרכז הארץ שבקשו להקים בערבה יישוב שיתמקד בעיקר בתיירות.

נקודות עניין לאורך המסלול  נקודת ההקמה של עיר אובות. מושב צופר. מואה.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מצפון לדרום. מטיילים מדרום לצפון? עברו לכאן
למקטע הקודם גב חולית – ספיר (45)
למקטע הבא צוקים – נחל ברק (47)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה חצבה

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.