תיאור המסלול

מתחילים ללכת מחניון הלילה לכיוון מערב, על דרך עפר, עד למפגש עם כביש 277. מימין, הכביש מגיע מכיוון דימונה וירוחם. משמאל, הוא יורד במעלה עקרבים לכיוון בקעת צין והערבה. זהו הכביש שחיבר את אילת עם שאר הארץ בתקופת המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של המדינה.

לאחר חציית הכביש נמשיך עם הסימון האדום על רכס. מצד שמאל, מתנקזים יובליו של נחל גוב אל נחל צין, ומצד ימין – יובליו של נחל ימין. הסימון האדום ילווה אותנו עד מצד צפיר, מצד קדום ששימש כנקודת חניה ושמירה על הדרך שעלתה מבקעת צין דרך ״מעלה עקרבים הרומי״ אל הנגב.

בצומת השבילים מדרום למצד, שביל ישראל ממשיך מערבה (ימינה) עם השביל הכחול אל ראש מעלה ימין. בכיוון דרום, השביל הכחול יורד ל״מעלה עקרבים הרומי״. הולכים כברת דרך בנוף של גבעות וערוצים מתונים, עד שמולנו נריםה מצוקים, המסמנים את הגעתנו לראש מעלה ימין.

על משטח סלע מסומנת צומת – מפגש של השביל הכחול שבו הלכנו עד כאן עם השביל הירוק שיורד שמאלה לנחל ימין. לפני שנצא לירידה במעלה ימין, נשים לב לסדקים העמוקים במשטח הסלע שעליו אנחנו עומדים. עוד רגע קט – שאורכו אלפי או מיליוני שנים… – יתמוטט גוש הסלע הגדול, וסלעים ידרדרו בקול רעש גדול אל הערוץ תחתינו.

יורדים במעלה ימין אל ערוצו של נחל ימין. מצד ימין אפשר לראות את המפל הגדול של נחל ימין. בתחתית המעלה, בערוץ הנחל, מופיעים עצי שיטה ראשונים.

אחרי הליכה קצרה בערוץ הקניוני של נחל ימין, מגיעים למפגש עם נחל חתירה. על סלע בולט נראה סימון של מפגש שבילים, שבו הסימון הירוק שבו צעדנו נפגש עם שביל אדום שיוצא שמאלה במורד נחל חתירה אל בקעת צין.

שביל ישראל פונה ימינה עם השביל הירוק, במעלה נחל חתירה לכיוון המכתש הגדול, שממנו יוצא הנחל. נחל חתירה אוסף במניפה רחבה את מי הנגר מכל פינות המכתש, פורץ החוצה ב״שער המכתש״, עובר את עין ירקעם, ומתחתר מזרחה ב״קמר חצרה״, חוצה אותו ונשפך לנחל צין בבקעת צין.

מייד לאחר הפנייה ימינה, עץ שיטה יפה צומח למרגלות קיר הדופן של הערוץ. העץ והקיר יוצרים שער שדרכו עובר השביל, נקודה מוצלת שמזמינה את המעוניינים להפסקת מנוחה.

השביל ממשיך במעלה הערוץ, שמתרחב ואז חוזר להיות צר. שני עצי שיטה צעירים זה לצד זה, מסמנים את תחתיתו של מעלה פלמ״ח.

במעלה טיפסו בשנות ה-40 של המאה הקודמת סיירי הפלמ״ח, שהיו בין חלוצי המטיילים בנגב. הם חיפשו דרך עוקפת לחסימה שיוצר המפל הגדול של נחל חתירה.

אנשי הפלמ״ח נתנו למעלה את השם ״נקב אל יהוד״, שם שמחקה את השמות הערביים של המעלות במדבר יהודה שעליהם שמעו מהבדואים. מאוחר יותר הוסב שמו ל״מעלה פלמ״ח״.

כדי לשפר את בטיחות המטיילים הותקנו סולם ומאחזי יד היכן שנדרש. אחרי הסולם השביל עובר מעל מצוק גבוה. השביל טוב ונוח, אך מומלץ שמי שסובלים מפחד גבהים משמעותי ייעזרו במטיילים אחרים ולא יסתכלו למטה…

עם סיום הטיפוס במעלה, מגיעים שוב סמוך לערוצו של נחל חתירה, בדרך לעין ירקעם. לפני כן עוברים על פני צומת שבילים, שבה שביל שחור קצר יוצא מהשביל הירוק לכיוון שמאל ומוביל למפל ולגב. המעוניינים יכולים ללכת אל המפל ולחזור באותה הדרך אל השביל הירוק.

אחרי הליכה קצרה נוספת מגיעים אל הירידה לעין ירקעם. שביל קצר מסומן באדום יורד גם הוא שמאלה לכיוון הערוץ. בירידה יש מדרגות חצובות בסלע, עדות לחשיבותו של עין ירקעם כמקור מים בתקופות קדומות שהובילה להשקעת מאמץ בהנגשתו.

עין ירקעם הוא ספק מעיין עונתי, ספק ״תמילה״, כלומר גב בתוך מעוק סלע קצר. בזכות הצל שמטילים קירות האבן הוא מחזיק מים מהחורף  אל תוך הקיץ, בהתאם לכמות השטפונות.

הליכה קצרה מכאן מובילה אל חניון הרכבים לצד כביש 206, שבו יש אפשרות לסיים את הטיול.

לאחר חציית הכביש, ממשיך שביל ישראל מערבה עם שביל מסומן בשחור. השביל עובר מתחת למסילת הרכבת במעביר מים, ומייד ביציאה ממנו מתחיל הטיפוס בערוץ שמתחתר בין ״מצלעות״ הסלע – שכבות סלע נטויות בצורת משולשים, שבונות את האגף המזרחי של קמר חתירה- שכאן הוא למעשה קירו החיצוני של המכתש הגדול.

אחרי עלייה קצרה בערוץ עם כמה מדרגות סלע, השביל יוצא ימינה ומטפס על ראשיהן של השכבות הנטויות. השביל, הולך על כעין ״סכין״ עד לנקודה גבוהה בראש הרכס – בקטע שמכונה בפי המטיילים ״הסנפיר הגדול״.

בנקודה זו מתחיל להיראות המכתש – משמאל ומימין קירות המכתש בצדו המזרחי, ומולנו, מעבר למכתש, קירות המכתש בצדו המערבי. אפשר להבחין מימין גם בשער המכתש – הנקודה שבה נחל חתירה פורץ החוצה מתוך המכתש. מאחורינו נראה את ערוצו של נחל חתירה בקטע שבו הלכנו היום – לאחר צאתו מהמכתש, כשהוא חוצה את רכס חצרה מזרחה אל נחל צין.

מתקדמים עם השביל עד שפת המכתש שממנה אפשר לראות יפה את מרחביו של המכתש, עם הקירות שסוגרים עליו מסביב ומערכת הערוצים שמנקזת ואוספת את מי הנגר מכל שטחו.

בנקודה זו, השביל השחור יורד אל תוך המכתש ואילו שביל ישראל פונה דרומה, הולך כברת דרך על קיר המכתש. לצד השביל אפשר להבחין בריכוזי מאובנים – שהם ערך טבע מוגן וחשוב להשאיר אותם במקומם. בכמה נקודות שבהן השביל עובר ממש על שפת הקיר התלול, אפשר ליהנות מתצפיות יפות על המכתש.

השביל פונה לתוך ערוץ, ואז מתחילה הירידה דרך מצלעות המכתש בחזרה אל מחוץ למכתש. בסיום הירידה מגיעים למעביר מים מתחת למסילת הברזל. השביל פונה ימינה, מתקדם למרחק קצר למרגלות סוללת העפר של המסילה, עד לנקודת החצייה על גבי המסילה. שימו לב: יש לחצות את המסילה בזהירות, רכבות מסע עוברות כאן!

אחרי החצייה, השביל פונה מעט ימינה וממשיך באלכסון אל כביש 206. אחרי כמה דקות של הליכה לצד הכביש, שביל ישראל פונה ימינה, מתרחק מהכביש וחוזר לטפס על דופן המכתש. למרות זאת, ממשיכים ללכת בשולי הכביש עד שער מפעל הפוספטים של אורון, שהוא נקודת הסיום של המקטע שבה יש חניון לילה מסודר למטיילים.

נקודות עניין לאורך המסלול מצד צפיר. מעלה ימין. נחל חתירה. מעלה פלמ״ח. עין ירקעם. מצלעות המכתש גדול, "הסנפיר הגדול" וכל נופי המכתש הגדול.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה עין גדי 

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.