תיאור המסלול

מחניון הלילה מעל נחל תמר יוצאים דרומה. השביל יורד אל ערוץ נחל תמר על סוללת עפר בהירה. בעת שיקום מחצבת הפוספט שהייתה כאן ונסגרה, מולאו אזורי הכרייה בעפר, בניסיון להחזיר לשטח את צורתו הטבעית כפי שהייתה לפני הכרייה.

נחל תמר הוא נחל קצר. מוצאו כ-4 ק״מ מערבה מכאן, באזור מיצד תמר. בערוץ כמה עצי שיטה יפים. שימו לב: השביל אינו עובר בקטע הקניוני האתגרי של נחל תמר.

השביל חוצה את הערוץ וממשיך לצד שכבת סלעי צור. במדרגה נמוכה אפשר לראות שרידים של אתר חניה קדום – כמה שרידים של קירות ומתחמי אבן. מתקדמים באותו קו גובה, עוקפים מפל קטן ומגיעים לראש מעלה קצר. במהלך הירידה דרכו, אפשר להבחין בעבודה שהושקעה בהכשרתו, אלא שהוא ידע ימים טובים יותר, עבר זמן מאז שהיה פעיל ושיני הזמן והבליה שייבשו אותו.

מגיעים אל שרידי דרך עפר שמובילה על מדרגה מעל ערוץ נחל צפית – אל תוך הערוץ. שביל ישראל מצטרף לשביל מסומן שחור במעלה הנחל.

אחרי כמה דקות הליכה, מתחילים לראות משני צידי הערוץ מחשופים של אבן חול בצבעי צהוב-אדום-סגול. אבן החול היא סלע שנוצר מחומרי בליה של סלעים קדומים שהוסעו מסביבת סלע המקור והתגבשו בסביבה יבשתית לאבן חול.

תמונה יפה נראית על הגדה הצפונית: בראש מפל, על מדף סלע תלוי, צומח עץ שיטה. מעט אחר כך עוברים ליד עצים שגדלים בערוץ – שיטה ושיזף.

אחרי הליכה קצרה יתחילו להופיע על הגדה השמאלית צמחי מים: קנה, סמר, ימלוח ומשיין גלילי. לאורך הערוץ מכאן ועד המפל הגדול ישנן נביעות ומי תהום גבוהים שמחזיקים את צמחיית המים.

לפני שהשביל מתחיל לטפס על הגדה השמאלית, עץ שיטה גדול מזמין אותנו להפסקה בצילו הרחב.

השביל עולה עלייה קצרה ועובר דרך שיחי סמר ועצי אשל אל ראש מפל יפה, בערוץ מעל המפל ישנם גבים בתוך משטחי סלע. כאן השביל יוצא מערוץ הנחל ומטפס טיפוס ארוך לראש המצוק הצפוני – טיפוס ארוך ותלול יחסית של כ-300 מטר גובה אנכי.

בחלקו האחרון של המעלה, עובר השביל במעלה קדום. מראש המעלה נקבל תצפית יפה מגבוה על ערוץ הצפית.

השביל ממשיך בשולי שלוחה שטוחה גבוה מעל הערוץ, ויורד לאחר פרק הליכה קצר אל יובל צפוני של נחל צפית. השביל  חוצה את ערוץ היובל ופוגש שביל כחול שיוצא מאזור כביש 25 ומיצד תמר וממשיך איתו דרומה למעלה חצרה.

מכאן, דקות אחדות של הליכה עד לחציית ערוצו הראשי של נחל צפית. בערוץ, שביל שחור עולה ימינה במעלה נחל צפית עליון לכיוון עין צפית, אנחנו  נחצה את הערוץ ונמשיך דרומה למעלה חצרה. בדרכו לראש מעלה חצרה השביל מטפס על שלוחות וחוצה ערוצים.

רגע לפני שהשביל מגיע לשפת המכתש נעבור בצומת שבילים – השביל הירוק עולה שמאלה על הרכס. מומלץ להתקדם עם השביל הירוק מרחק קצר לתצפית יפה (עיגול בטון שעמוד ברזל נמוך יוצא ממרכזו מסמן את נקודת התצפית) שמאפשרת לראות את כל היקפו של המכתש במבט אחד.

כאן המקום להתעכב מעט ולהסביר על המכתשים בנגב ששביל ישראל עובר בשלושה מהם.

בצפון הנגב ישנם חמישה רכסי הרים שהם קמרים גיאולוגיים שכיוונם מצפון-מזרח אל דרום-מערב. בנקודה זו אנחנו עומדים על גב הרכס המזרחי מבין החמישה – רכס חצרה.

מאפיין משותף לחמשת הרכסים-קמרים הוא היותם א-סימטריים. השכבות באגף המזרחי מתרוממות אל ראש הקמר בזווית חדה, ואילו באגף המערבי שיפוע השכבות מתון. בנקודה שבה אנחנו נמצאים ברכס חצרה, במבט על המכתש אפשר להבחין במראה זה באופן ברור ויפה. השכבות בקירות המכתש שמשמאלנו נטויות, בעוד השכבות בקיר המכתש המערבי, שמימיננו, כמעט אופקיות. אפשר לדמיין קו שנמשך מכל קצה שכבה בשני צידי המכתש, בכיוון הנטייה שלה כלפי מרכז המכתש. כל שני קווים דמיוניים שיוצאים משתי שכבות תואמות משני צדי המכתש נפגשים ב״ראש הקמר״ מעל המכתש.

אי אז בעידן גיאולוגי קדום, לאחר היווצרות הקמר, כוחות הבליה "אכלו" את שכבות הגיר הקשה העליונות בראש הקמר והגיעו אל השכבות שמתחתן, שעשויות מסלע חול רך. הבליה פינתה מהר ובקלות את הסלעים הרכים, ועל ידי כך נוצר המכתש.

את המכתש הקטן מנקז נחל אחד, חצרה, שאליו זורמים כמה ערוצים שנראים כמו עורקים של עלה. בשער המכתש הקטן יוצא נחל חצרה מבין קירות המכתש מזרחה, ונשפך לנחל צין שממשיך אל ים המלח.

את השם ״מכתש״ העניקו חלוצי המטיילים במדבר, שהגיעו בשנות ה-40 של המאה הקודמת אל המכתש הקטן. כשחזרו מהטיולף הם רצו לתאר את מה שראו והשתמשו בשם מכתש כדי לתאר את הבור הגדול שצורתו הזכירה להם את צורתו של הכלי שמשמש לכתישת פולי קפה.

נחזור למסלול: משער המכתש, שביל ישראל ממשיך עם השביל האדום לכיוון הקיר המערבי של המכתש, אל מעלה עלי. הולכים במעלה היובלים של נחל חצרה. ככל שמתקרבים אל קיר המכתש, אל שולי אגן הניקוז של נחל חצרה, היובלים יהיו קטנים יותר. במהלך חציית המכתש, חולפים ליד כמה מחשופים יפים של אבן חול מגוונת. כדאי להסתכל מפעם לפעם סביב ולראות את קירות המכתש סוגרים מסביבנו כמו חומה, 360 מעלות.

מעלה עלי מנצל שלוחה שיורדת מקיר המכתש לקרקעיתו. הטיפוס על השלוחה מתון בתחילתו ונעשה תלול בהמשך, מעקות, מדרגות ומאחזי יד מסייעים בעלייה. כדאי לעצור מפעם לפעם ולהסתכל על חתך הסלעים בקיר המכתש (ובמקביל להסדיר את קצב הנשימה והדופק..). בראש החתך אפשר להבחין במצוקים של סלעי גיר קשה, ותחתם בשכבות הנמוכות של אבן חול בצבעי צהוב, אדום, לבן ואפור – שבהן קיר המכתש מדורג ופחות תלול.

השם מעלה עלי מושאל משם המוט, העלי, שמשמש לכתישת חומר הגלם שבתוך כלי הכתישה – כלומר המכתש. בין כתישה לכתישה, העלי מונח בתוך המכתש ונשען על שפתו – בדומה למעלה ש״מונח״ על קיר המכתש הקטן.

בתום הטיפוס המאומץ, מגיעים לרמה. הולכים על דרך עפר מסומנת אדום אל חניון הלילה.

מי שעדיין לא שבעו ממראות המכתש הייחודיים, יכולים לגשת לתצפית אחרונה על המכתש ממצפור המכתש. דרך מסומנת ירוק שפונה שמאלה משביל ישראל מובילה אל המצפור ובחזרה.

בהמשך הדרך, בראש נחל עקרבים, שני חניוני לילה. הראשון משמאל לדרך, והשני כמה מאות מטרים קדימה מימין לדרך. מחניוני הלילה ניתן לגשת לגבעה סמוכה שבראשה אנטנות, למלא מים מברז מי שתייה שהוסדר לטובת המטיילים ליד הכניסה לבסיס צבאי.

נקודות עניין לאורך המסלול נחל צפית תיכון. מעלה חצרה. המכתש הקטן. מעלה עלי. מצפה המכתש.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל (מבאר שבע עד לדימונה)
מידע על מלאכי השביל (מטללים עד לאילת)

מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה עין גדי 

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.