תיאור המסלול

מתחילים ללכת מצידו המזרחי של גשר דבמבם, על שמו של גרשון דובינבוים שנהרג באזור זה במלחמת השחרור באוקטובר 1948 (ראו עוד בערך בוויקיפדיה).

השביל מתקדם על דרך מסומנת כחול – דרך נוף שממשיכה מזרחה ליער יתיר עד בית היערן. הדרך עולה על השלוחה הקרובה, ובשיא הגובה פונה ימינה על גב השלוחה. בנקודה זו שביל ישראל ממשיך ישר בין עצי האורן, "חותך" פיתול שעושה דרך הרכב, יורד בקו ישר ומתחבר שוב בערוץ לדרך הרכב.

מתקדמים עוד מרחק קצר עם דרך הרכב, עד חניון יער עם שולחנות וברז מים. בפינת החניון, השביל פונה ימינה על דרך עפר, חוצה שלוחה ויורד לערוץ רחב. מעברו השני של הערוץ, השביל נכנס לערוץ קטן בין עצי אורן, כאשר מולנו חניון יער עם שולחנות, ומשמאל, על סוללת עפר, שלט ״בור פתוח״. השלט מסמן את מקומה של מאגורת מים קדומה, מומלץ לגשת בזהירות ולהתרשם.

השביל ממשיך במעלה השלוחה, ואחרי דקות אחדות של עלייה מגיעים למגדל יערנים נטוש שנמצא מצד ימין. לצד המגדל, בנקודה הגבוהה, יש חניון שולחנות נוסף ולצידו אנדרטה בצורת פסנתר לזכרו של נעם רוזנטל ז״ל, חייל בן מיתר שנהרג במבצע צוק איתן.

ממשיכים עם השביל, ולאחר ירידה קצרה ופנייה שמאלה על דרך עפר, מגיעים אל גבולו הצפוני של יער מיתר. השביל מגיע לערוץ, קו גבול בין השטח הנטוע לשטח החשוף, עולה בכיוון צפון-מזרח על שלוחה, ואז נפגש ונפרד מדרך עפר לבנה מסומנת כחול.

לאחר כ-20 דקות הליכה, מגיעים יחד עם הדרך הלבנה לאוכף. משמאל אפשר לראות את דרך הביטחון שלצד גדר ההפרדה. בנקודה זו השביל עוזב את הדרך הלבנה, ופונה ימינה אל דרך עפר משנית.

הדרך חוצה את ערוץ נחל אשתמוע ומטפסת לכיוון צפון-מזרח אל רכס הר חירן. מגיעים לפסגה הגבוהה בנ.ג. 599. כבר מרחוק אפשר לזהות אנטנה גבוהה מימין לפסגה. בפסגה, השביל פונה מזרחה (ימינה) ומצקדם על גבול היער (משמאל עצים, מימין גבעות חשופות).

זהו יער חירן, שלוחה צפון-מערבית של יער יתיר הגדול. מכאן ועד סוף המקטע הולכים דרך היער או בשוליו. לאחר כ-2 ק"מ, השביל חוצה כביש צר שמוביל לנקודת תצפית יפה – הנקודה שבה ישבה היאחזות נח״ל יתיר סביב שנת 2000.

שביל ישראל פונה ימינה, ומתקדם בשולי הכביש למשך מרחק קצר. בנקודה שבה הכביש פונה בחדות ימינה, השביל פונה שמאלה, ויורד בדרך עפר כאשר משמאל נראית כיפה ועליה חורבה – חורבת יתיר. זהו אתר עתיקות יפה ובראשו תצפית נאה, אך אין בו שביל מסומן ויש להיזהר מבורות.

במפגש עם דרך כבושה, פונים ימינה על הדרך, משמאל יער אורנים ומימין עצים נמוכים, שביניהם עצי אלת הבוטנה – עצי פיסטוק שניטעו בשנות ה-60 בכמה חלקות בתוך יער יתיר.

השביל ממשיך לאורך כ-2 ק"מ עם הדרך הכבושה (המסומנת גם בסימון שבילים כחול). בעיקול חד, השביל עוזב את הדרך לכיוון ימין, וממשיך להקפה של גבעה חשופה שנראית מימין לשביל.

לאחר הליכה קצרה, חוצים ערוץ נטוע בעצים נמוכים, ומטפסים על שלוחה המובילה אל ״בית היערן״ – מתחם של קק"ל בלב יער יתיר. מטיילים יכולים למלא מים בשער הכניסה למתחם, צריך לבקש מהשומר להיכנס.

לאחר חציית כביש 316, הכביש מחורה לסוסיא, השביל מתקדם מזרחה בדרכי היער לאורך של כ-7 ק"מ. כחצי ק"מ מדרום ליישוב הר עמשא, בגבול המזרחי של יער יתיר, מסתיים המקטע. משמאל נראה את היישוב הר עמשא נכון לזמן הכתיבה, נבנית שכונה חדשה בין שביל ישראל לאזור הוותיק של היישוב, והשביל עובר מדרום, בשונה מהסימון שמופיע במפות ישנות.

מומלץ להיכנס להיכרות עם היישוב הר עמשא. כדאי לתאם מראש לגבי חדר השביליסטים ביישוב.

המלצות בסביבה בית הכנסת בחורבת ענים. מערות המגורים ושביל המתקנים החקלאיים מדרום ליישוב שני (ליבנה). תצפית מאגר יער יתיר – כ-200 מטר מצפון לשביל ישראל, נגישה גם לכל רכב בנסיעה בדרך הרכב "הכחולה".

נקודות עניין לאורך המסלול מאגורת מים. מצפה נעם. חורבת יתיר (נקודת תצפית). פריחת חלמוניות (בנובמבר). היישוב הר עמשא.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בשפלה וירושלים (מקטעים 21-30)
העמוד הראשי של שביל ישראל

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים,  החברה להגנת הטבע.