תוצאות חיפוש
הסיפור ב-100 מילים
אנחנו זקוקים לחיזוק וטיפוח של הערים והיישובים שלנו. אבל אין צורך בבנייה של יישובים חדשים ויקרים - שרק יפגעו בטבע ובבני האדם.
אז איך מוצאים פתרונות מגורים איכותיים בלי לבזבז כסף ומקום על יישובים חדשים? כל הפרטים כאן.
המספרים של היישובים בישראל
4
כמעט הכי צפופה בעולם
בתוך כמה עשורים, ישראל תהיה המדינה הרביעית בעולם ברמת הצפיפות. רק בבנגלדש, בורונדי ורואנדה יהיה צפוף יותר
כ-400
תושבים לקמ״ר
צפיפות האוכלוסין בישראל
כ-1,200
מספר היישובים בישראל
בישראל יש כיום כ-1,200 יישובים - כלומר יישוב לכל 7,500 אזרחים
70%
מהקרקע למגורים
בתים צמודי קרקע מספקים רק 35% מיחידות הדיור בארץ אבל תופסים 70% מהקרקע למגורים (המשרד להגנת הסביבה, 2015)
1.4
מיליון שקל
עלות ההקמה של יחידת דיור ביישובים כפריים חדשים - לעומת 1.1 מיליון שקל בהרחבה של יישובים כפריים קיימים וחצי מיליון שקל בלבד בהרחבת ערים
הסיפור המלא של היישובים החדשים, היקרים והמיותרים
ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר במערב. בשנים הבאות ישראל תהפוך לאחת המדינות הצפופות בכל העולם. בנגב יש עדיין מרחבים פתוחים וטבעיים גדולים יחסית. אבל בשאר המדינה – הבתים, הכבישים והתשתיות לא משאירים הרבה מקום לנופים, לטיולים, ולשטחי מחיה לחיות הבר ולצמחים.
המצב הזה רק מחריף משנה לשנה. זה אומר שבעתיד יהיו כאן עוד הרבה יותר פקקים, תורים וזיהום – ופחות שטחים פתוחים וטבעיים, שבהם כולנו נצטופף כשנרצה ליהנות מהליכה בנחל, ישיבה על שפת הים או מנוחה בצל עצים. לכל החיות והצמחים של הטבע הישראלי יהיה קשה לשרוד עם פחות מרחבים פתוחים, וחלקם עלולים אפילו להיכחד.
אם לא נשנה את ההתנהלות שלנו, מדי שנה נאבד מיליון דונם של מרחבי טבע פתוחים ושל שטחים חקלאיים – רק לבנייה של יחידות דיור. מעבר לכך, נצטרך גם עוד כבישים, תשתיות אנרגיה ועוד ועוד.
הדבר הנכון לעשות בתנאים האלה ברור מאוד לכל המומחים כבר עשרות שנים: חייבים לשמור מכל משמר על המרחבים הפתוחים שנשארו לנו – ולבנות בתים ותשתיות חדשות רק במסגרת היישובים הקיימים.
יישובים רבים בישראל לא מתוכננים מספיק טוב. אם נתכנן אותם חכם יותר, בשיטות שמקובלות במדינות רבות בעולם – נוכל ליצור יותר מקומות מגורים ולבזבז פחות שטח. בנוסף, את כל הכבישים, בתי הספר, אזורי המסחר, הגינות והפארקים – אפשר לבנות באופן יעיל יותר. כך נרוויח איכות חיים גבוהה הרבה יותר בתוך המגבלות הבלתי נמנעות של המדינה הצפופה שבה אנחנו חיים.
מבזבזים את השטח הקטן שלנו
בישראל ממשיכים גם עכשיו, למרות הצפיפות הקשה, לתכנן יישובים חדשים, למשל בנגב ובגולן. זה רעיון גרוע ויקר שיפגע באיכות החיים של כולנו ואף יחריף את משבר מחירי הדיור ואת המשבר התחברותי.
בישראל יש כיום כ-1,200 יישובים – כלומר יישוב לכל 7,500 אזרחים. אין שום צורך אמיתי ביישובים נוספים. הבזבוז נוראי במיוחד, מכיוון שהתוכניות ליישובים חדשים משתמשות בהמון קרקע, כאשר בכל בית אמורה לגור רק משפחה אחת. התוצאה: אי אפשר יהיה לזוז בלי רכב, המון זמן יתבזבז בנסיעות ובפקקים – ואיכות החיים תיפגע קשות.
בתים צמודי קרקע כאלה, שכבר נפוצים מדי בישראל, יוצרים מציאות אבסורדית: הם תופסים יותר משני שלישים מהקרקע הבנויה למגורים בארץ – אבל מספקים רק שליש מכמות יחידות הדיור (על פי מחקר של המשרד להגנת הסביבה מ-2015).
כבר הבנו שאין לנו הרבה קרקעות פנויות בארץ, אז אם נבזבז אותם לטובת מעט אנשים – כל השאר יצטרכו להתחרות על עוד פחות שטח פנוי ולשלם על כך ביוקר – ומחירי הדירות יזנקו עוד יותר. מכיוון שהאוכלוסייה בישראל צפויה להכפיל את עצמה בעשורים הקרובים: הבעיות האלה יקצינו יותר ויותר אם לא נשנה את הגישה שלנו.
דואגים לעתיד של ישראל
הקמת יישובים חדשים בדרום נשמעת כמו רעיון טוב לחלק מהישראלים – אבל זו בשורה נוראית לערים של הנגב, כמו באר שבע, דימונה, נתיבות או שדרות. יישובים פרבריים של וילות ימשכו אליהם חלק מתושבי הערים, ויפגעו במאמצים האדירים שהן משקיעות כדי להפוך למקומות פעילים ומשגשגים, עם יותר שירותים לציבור ועוד מקומות תעסוקה.
אבל בעשור האחרון עלו בממשלה כמה וכמה תוכניות להקמת יישובים חדשים:
🏠 ב-2011 הממשלה פרסמה החלטה על הקמת 10 יישובים חדשים בחבל התיישבות חדש באזור ״מבואות ערד״ בין ערד למיתר, עם כ-3,000 יחידות דיור.
🏠 ב-2013 משרד הבינוי והשיכון יזם תוכנית להקמת 5 יישובים חדשים בחבל התיישבות חדש נוסף לאורך כביש באר שבע-דימונה, עם כ-5,300 יחידות דיור.
🏠 ב-2015 נבחנה הקמה של 5 יישובים חדשים בנגב, לרגל יום השנה לפטירת בן גוריון.
🏠 ב-2018 שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, יום את תוכנית ״חץ לדרום״ הכוללת 3 יישובים חדשים במועצות אזוריות בדרום, עם אלפי יחידות דיור.
🏠 ב-2022 שרת הפנים, איילת שקד, קידמה את הקמתם של עד 14 יישובים חדשים בנגב. במקביל, הממשלה מחליטה על הקמת 2 יישובים חדשים בגולן.
🏠 ביוני 2023 התוכנית להקמת 5 יישובים חדשים בנגב קיבלה אישור בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הולנת״ע), ומתקדמת לאישור סופי במועצה הארצית לתכנון ובנייה.
פוליטיקאים שמחפשים קרדיט לטווח קצר ותמונות צבעוניות של גזירת סרטים – פוגעים בעתיד של כולנו כאן: בני אדם, חיות וצמחים.
בדרך. הם משבשים את כללי המינהל הציבורי התקין, ומפעילים לחצים פסולים על ועדות תכנון מקצועיות, שמבינות שיישובים חדשים הם רעיון גרוע שיפגע קשות ביישובים קיימים במקום לחזק אותם.
אז מה אפשר לעשות?
העתיד של ישראל – של האזרחים ושל הטבע – חייב להתעצב בדרך חכמה יותר, עם פתרונות של התחדשות עירונית וניצול של כל ס״מ וכל דונם בצורה יעילה. אנחנו לא צריכים יישובים חדשים, או עוד שכונות פרבריות שאין בהן שום דבר פרט למקומות מגורים, ופקקים בדרך לעבודה, ללֿימודים ולכל פעילות אחרת.
השורה התחתונה פוגעת בכולנו, כי אם נוציא מיליארדים להקמת יישובים חדשים – זה יבוא על חשבון שיפור החינוך, הבריאות, הרכבות והערים של כולנו. בסוף, תקציב המדינה הוא מוגבל וחייבים לחשוב טוב על מה להוציא את הכסף. הקמה של בית חולים חדש, סלילה של כבישים ומסילות רכבת ובנייה של בתי ספר הם דרך נכונה ומועילה יותר לפתח את המדינה.
צילום וידאו: יובל דקס
צילומים: דב גרינבלט
לקריאה נוספת
יישובים חדשים - עמדת החברה להגנת הטבע (2022) ים יבשה - חיים במדינה מצטופפת והולכת (2018) "הפוליטיקה דורסת ברגל גסה את התכנון" - ראיון עם רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע (כלכליסט, 2022) "היום צפוף, אבל בעתיד נהיה 20 מיליון תושבים — חייבים לנצל כל ס"מ" - ראיון עם מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע (דהמרקר, 2022) מתכנני הערים מתעלמים ממשבר האקלים, והתושבים ישלמו מחיר כבד - כתבה בעיתון (גלובס, 2022) המדינה מתכננת 19 יישובים חדשים בנגב ובגליל (דהמרקר, 2019) איך דואגים ליותר טבע ופחות פקקים? מוותרים על כבישים מיותריםמצב המאבק
כדי שזה יקרה, חייבים לתכנן חכם את ישראל: לבנות טוב יותר את הערים והיישובים הקיימים, ולא לבזבז זמן, שטח וכסף על יישובים חדשים יקרים ומיותרים.
אנחנו בחברה להגנת הטבע נמשיך לפעול בכל מקום כדי להבטיח את איכות החיים שלנו - מוזמנים להצטרף אלינו!