הרעלות קטלניות: המאבק להצלת הנשרים

הסיפור ב-100 מילים

לפעמים נשרים עפים לארץ בדרכים מפתיעות.

הנשר שכונתה T78 הובאה לישראל במטוס מספרד, כדי לעזור בהצלת הנשרים. למרבה הצער, זה לא קרה. היא הייתה אחת מ-8 נשרים שמתו בהרעלה הקשה שאירעה ברמת הגולן ב-2019.

הנשרים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. רק 230 מהם חיים היום בישראל, לעומת מאות ואלפים שעפו מעל שמי ארצנו בעבר. בואו להכיר את מלך העופות הדורסים - ואיך אפשר להציל אותו ועוד המון חיות בר אחרות מההרעלות המסוכנות.

מספרים על הנשרים

230

נשרים בישראל

כיום חיים בישראל רק 40 זוגות של נשרים, לעומת אלפים בעבר. הם נעלמו בגלל הרעלות, ציד והתחשמלויות

70%

עד

שיעור הנשרים שנפגעו מהרעלות לא חוקיות בין 2001 ל-2015

  • נשר מקראי
    נשר מקראי. צילום: לירון שפירא
  • נשרים מורעלים שכובים על הקרקע בגולן
    נשרים מורעלים בגולן. צילום: דודו פילס, רט"ג
  • רחם מדברי עף בשמיים
    רחם מדברי. צילום: נועם וייס

הסיפור המלא על הנשרים

שדה חקלאי שסביבו שרועות עשרות אלפי גופות של ציפורים היה מראה נפוץ ומחריד בישראל בעבר. בשנות ה-50 של המאה שעברה, חקלאים שרצו להגן על הגידולים ממכרסמים וחרקים השתמשו בדי.די.טי. בשנים מאוחרות יותר, הם השתמשו בחומרים שמבוססים על זרחן אורגני. במקרים רבים, החומרים האלה פגעו גם בכל מי שרק עבר בסביבה, כולל יונקים או עופות דורסים.

ההרעלות גרמו נזקים לא רק לחיות הבר אלא גם לבני האדם – כי החומרים המזיקים הגיעו למזון. בהדרגה הבינו בישראל ובעולם שאסור להשתמש ברעלים מסוכנים כאלה ופיתחו שיטות עבודה זהירות יותר עם חומרים בעלי הרכב כימי שמכוון להרחקת מכרסמים ועושה זאת מבלי לגרום לנזקים לסביבה.

אבל את מה שנעשה קשה להשיב: ההרעלות חסרות ההבחנה פגעו באופן קשה באוכלוסייה של חיות בר רבות, כולל עופות דורסים וציפורי שיר. לעיתים החיות לא התאוששו מכך עד היום. רוב העופות הדורסים בישראל, כמו רחם ובז אדום, נפגעו קשות מההרעלות הפרועות. הפגיעה ההרסנית ביותר הייתה בנשרים – והשמירה עליהם נמצאת במוקד המאבק שלנו בחברה להגנת הטבע.

נשרים בסכנת הכחדה

הנשר הענק, המלך של העופות הדורסים שמוטת כנפיו מגיעה עד ל-2.65 מטר, מוגדר מין בסכנת הכחדה חמורה (CR). זהו המצב בישראל ובמרבית האגן המזרחי של הים התיכון. פעם היו כאן אלפי נשרים, עד קום המדינה נותרו רק מאות – ועכשיו עפים מעלינו 230 בלבד. יש גם נקודה חיובית בסיפור: לאורך השנים, חלק מהנשרים נפגעו מהתחשמלויות, וכיום הן נמנעות ברובן בזכות שיתוף פעולה עם חברת החשמל שהוביל למיגון העמודים.

בעשורים האחרונים הוצאו מחוץ לחוק חומרים רבים שבהם השתמשו בעבר להרעלות, בעיקר זרחנים אורגניים. אך עבריינים ממשיכים להשתמש בהם כדי להרעיל חיות בר  והחקיקה הקיימת לא מצליחה להתמודד איתם. רשות שמורות הטבע והגנים משקיעה מאמצים כדי לאתר את המרעילים אבל העונשים שנגזרים עליהם מגוחכים. חוק הגנת חיות הבר נחקק ב-1955 ואינו מתאים למציאות היום. אדם שגרם למוות נורא של עופות דורסים או חיות בר אחרות ישלם לכל היותר קנס – ולעיתים קרובות ייצא בלי עונש כלל.

עשרות נשרים מתים

וכך נמשכות ההרעלות האסורות, בגולן, בגליל ובנגב. גם היום זו עדיין הסיבה העיקרית למותן של חיות בר. בוקרים שחוששים מזאבים, תנים ושועלים שפוגעים  בעדרים שלהם, מפזרים פתיונות רעל ומי שנפגע מהחומר הקטלני הם בדרך כלל נשרים.

ב-1998 הורעלו כך בהרעלה אחת בודדת עשרות נשרים, והאירוע החמור ביותר שהיה בשנים האחרונות התרחש במאי 2019 ברמת הגולן, אז עשרה נשרים הורעלו ורק שניים מהם שרדו. כדי להבין את עוצמת הפגיעה, מדובר במחצית מאוכלוסיית הנשרים שחיה באזור. וזה עוד לא הכל: האירוע התרחש בעונת הקינון, ולכן ייתכן שהיו עוד גוזלים שמתו בקן, אחרי שהאב או האם הורעלו. אלה אסונות של ממש שמהם קשה להתאושש במשך שנים ארוכות. בסך הכל, מתוך 213 נשרים שנפגעו בין השנים 2001 – 2015, כ-40% נפגעו בוודאות מהרעלה, ועוד 30% נוספים מתו מסיבות לא ידועות שיש סיכוי סביר שהיו הרעלות שלא פוענחו.

כדי להציל את הנשרים וחיות הבר שמתות בלי סיבה, יזמנו עם שותפינו למאבק תיקון לחוק להגנה על חיות בר. כיום לעבריינים קל להתחמק מאחריות או לטעון שאין להם מושג מי פיזר את הרעל. לכן צריך לקבוע בחוק שמי שפיזר רעל בשטח שלו, אחראי לנזקים העקיפים שנגרמו ממנו בגלל התנהלות לא זהירה מספיק. הכי חשוב: חייבים להחמיר את הענישה על המרעילים העבריינים, עד לשלוש שנות מאסר, כדי שתהיה הרתעה של ממש מהעבירות החמורות האלה.

 

צילומים: יובל דקס, לירון שפירא

נשר מקראי
נשר מקראי. צילום: לירון שפירא

מצב המאבק

הנשרים בסכנה ואנחנו חייבים להציל את אלה שעדיין נותרו. הם לא יוכלו לשרוד אם ההרעלות יימשכו. עבריינים שמפזרים חומרים מזיקים גורמים גם למותם של עופות דורסים וחיות בר רבים נוספים.

לכן אנחנו נאבקים לתיקון החוק להגנה על חיות בר, כך שיטיל אחריות על מי שפיזר רעל בשטחים שלו באופן לא זהיר, ויקבע ענישה משמעותית של עד 3 שנות מאסר לעבריינים שיורשעו.

דואגים לנשרים, לצבאים וליעלים?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו