תוצאות חיפוש

הסיפור המלא על עין פית

אחרי מאבק סביבתי ארוך ונחוש, צה״ל החליט לבטל את הקמת מתקן האימונים הסואן שתוכנן בעין פית: עמק קטן סמוך לכביש העולה לחרמון, שבו שפע של צמחייה ייחודית וחיות בר, שמושך אליו המוני מטיילים – ומכונה בצדק על ידי מי שמכירים ואוהבים אותו – גן עדן.

זוהי החלטה משמחת ששומרת על מרחב נדיר של טבע פראי עם מעיינות הנובעים לכל אורך השנה, נחל שזורם בחורף ומרחב מחייה לאלפי צבאים, חזירי בר, שועלים ודורבנים.

ההחלטה הזו התקבלה רק בזכות מאבק עיקש בהובלת החברה להגנת הטבע שלו היו שותפים מטה המאבק הציבורי, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית גולן, המועצה המקומית עין קניא, יו"ר ועדת הפנים והסביבה ח"כ יצחק קרויזר וחברי הועדה, אדם טבע ודין, צלמים חובבים, אוהבי טבע מכל רחבי הארץ ועוד, שהתאחדו סביב מטרה אחת: להגן על הטבע, על הנוף, ועל הזכות של כולנו ליהנות ממקום פתוח, חופשי וירוק.

עין פית הוא הרבה מעבר לנביעות ונופים פראיים – הוא סמל לקשר העמוק בין אדם לטבע, ולמחויבות שלנו לשמור על נכסי הציבור והמורשת, והמאבק המשותף הוא הוכחה שכאשר פועלים יחד, בלב פתוח, בהתמדה ובאמונה, אפשר לחולל שינוי אמיתי.

החברה להגנת הטבע מודה לצה"ל על הדיאלוג, הפתיחות לשקול מחדש את המהלך והמוכנות לקבל החלטה אמיצה לטובת הטבע והאדם. אנו מקווים כי מעתה, פעילות הוועדה למתקנים ביטחוניים, שאישרה את הקמתו של מתקן האימונים תוך מניעת שקיפות ושיתוף ציבור, תיקח בחשבון גם שיקולים סביבתיים שקריטיים לעתיד של כולנו, בעידן בו אנו מתמודדים עם השלכות משבר האקלים. נמשיך לפעול לתיקון חוק הוולמ"ב ונמשיך בשיח עם מערכת הביטחון, להבטחת שמירתו המלאה של האזור.

מה היה עלול לקרות בעין פית?

דמיינו את הצבי שחי בשמורה של יער אודם ברמת הגולן. יש לו מזל. לא כל צבי זוכה לחיות בשמורת טבע וליהנות משקט, מרחב נעים ובטוח לנוע בו וסביבה שבה הוא וצאצאיו יכולים לשגשג. לפעמים הצבי בר-המזל יורד אל העמק הסמוך, השופע מעיינות לכל אורך השנה, שותה מים נקיים, מוצא אוכל טעים ונהנה מתנאים חלומיים למדי, לעומת חיות בר רבות שמתקשות לשרוד בישראל הצפופה.

אם תוכנית הבנייה הייתה מתממשת, הצבי היה עלול למצוא את עצמו מותקף על ידי רעש, זיהום אור וזיהום של הקרקע. כנראה שהוא ועוד אלפי צבאים, חזירי בר, תנים, שועלים וחיות בר אחרות היו נאלצים לברוח, ולנסות למצוא לעצמם מקום אחר. ספק אם הם היו מצליחים לשרוד.

למה האסון הזה היה עלול לקרות?

העמק הקטן שאליו מגיעים אלפי צבאים, חזירי בר, שועלים ודורבנים נקרא עין פית, והוא מכונה בצדק על ידי מי שמכירים ואוהבים אותו – גן עדן.

זהו מרחב נדיר של טבע פראי עם מעיינות הנובעים לכל אורך השנה, נחל שזורם בחורף, עצים ומבנים ישנים של הכפר הסורי שהיה במקום עד 1967.

באתר שמושך אליו המוני מטיילים מדי שנה אפשר למצוא שדרות של צפצפות ודולבים, סבך של שיחי פטל וחורשת אלות, טרסות של בוסתנים, פרדסים, כרם זיתים ואינספור פלגי מים שזורמים כל השנה.

אמנם האזור כבר מוגדר שטח אש, אך למעשה הפעילות בו הייתה מועטה ומאז שנות ה-80 של המאה שעברה היא הופסקה . למרות זאת, הצבא קידם תוכנית להקמת אתר אימונים צבאי עם עשרות רבות של מבנים, כבישים לרכבים כבדים ותשתיות נוספות הנדרשות לפעילות בהיקף גדול.

האימונים במקום היו אמורים להתנהל כנראה ללא שימוש באש חיה אבל יתנהלו במשך כל היממה. המשמעות היא מאות חיילים שמתרוצצים בשטח, תנועה של כלי רכב גדולים ומזהמים, רעש אדיר ואור חזק בשעות הלילה.

אם מישהו רצה לחפש מהי הדרך היעילה ביותר לגרש את שפע היונקים, העופות והזוחלים שזהו ביתם – אפשר להבטיח לו שהוא מצא אותה.

הפעילים להגנת עין פית הגיבו במהירות

התוכניות להקמת אתר אימונים בעין פית גובשו בלי שיתוף הציבור. לאחר שהן נחשפו, התנהלו דיונים בנושא במשך כמה חודשים בניסיון לשנות אותן.

בתחילת מאי 2023 התברר שרשות שמורות הטבע הגיעה לסיכום עם הצבא שמאפשר את הקמת אתר האימונים הקבוע, ובתגובה לכך יזמה החברה להגנת הטבע יחד עם אזרחים הפעילים בנושאי סביבה – קמפיין שמירת טבע למאבק בתוכנית.

בזכות הייחודיות של עין פית, בתוך יממה הקמפיין סחף מאות אזרחים שנסערו מהיקף הבנייה הגדול ומההרס שעלול להיגרם לטבע. הפעילים להגנה על עין פית הצליחו בתוך ימים להחתים כ-12 אלף איש על עצומה שכותרתה "מצילים את גן העדן של עין פית" (מוזמנים לחתום על העצומה עכשיו).

כמו אלפי הצבאים שחיים בסביבה של עין פית, המוני מטיילים ותושבים מהאזור קשורים מאוד למעיין שנובע לכל אורך השנה – ולטבע המרהיב שמקיף אותו.

לחיות הבר אין לאן לברוח

עין פית נמצא במורדות הגולן, בגובה של 700 מטר, והוא נקודת ההתחלה של נחל פרע – יובל של הבניאס (נחל חרמון). הוא משקיף אל הר החרמון מצפון ואל עמק החולה במערב. סמוך אליו ישנם אתרי טיולים ידועים יותר כמו קלעת נמרוד, נחל סער, הבניאס והחצבאני – והעובדה שהוא נסתר מעט היא חלק מסוד המשיכה שלו עבור מי שגילו אותו.

בעין פית יש שרידים מהכפר העלווי ששכן במקום, אחד משלושה כפרים עלווים שהיו בגולן, יחד עם זעורה, שננטש גם הוא, ועג׳ר שנמצא על קו הגבול בין ישראל ללבנון. שרידי הכפר כוללים בתים הבנויים מאבן הבזלת האופיינית לגולן, שורה של טחנות מים, בוסתנים, כרמי זיתים וברכות השקיה.

מנקודת המבט של הטבע, עין פית נמצא במקום מיוחד – ממזרח אליו נמצאת שמורת הטבע אודם, וממערב שמורת הבניאס. כלומר, חיות הבר נהנות כאן ממסלול תנועה חופשי ונדיר במיוחד בין שתי שמורות טבע, בין היער לבין הנחל.

באופן כללי, מרחב מהסוג הזה מכונה מסדרון אקולוגי – כלומר, אזור שאין בו הפרעה של כבישים או בניינים, שחיות הבר יכולות לנוע בו בביטחון, והן אכן ממהרות לנצל את ההזדמנות.

תצפיות של אנשי רשות שמורת הטבע גילו במקום כ-1,275 צבאים, כ-600 חזירי בר, כ-85 זאבים, כ-60 דורבנים, כ-35 תנים וכ-25 שועלים. התצפיתנים ראו גם 3 פרטים של דלק – טורף לילי קטן ממשפחת הסמוריים, שפעיל רק בלילה ונע במהירות אדירה.

יש פתרונות אחרים

יחד עם אתר אימונים נוסף שכבר מוקם בזעורה, מזרחית לעין פית, מרחב טבע נדיר שכמוהו כמעט אי אפשר למצוא בישראל, יהפוך לאזור של פעילות צבאית (ולצבא יש עוד תוכניות נוספות לפעילות במרחב) – ותחוסל סביבת מחייה ייחודית וחשובה מאין כמוה, שחיונית להישרדות של צבאים, דורבנים, זאבים, גיריות ועוד חיות בר רבות.

העובדה שמדובר כבר בשטח אש פעיל לא צריכה לבלבל: מבחינת ההשפעה על חיות הבר, יש הבדל אדיר בין שטח אש – לבין אזור שהופך ל״שכונת מגורים״ עם בתים, ציוד כבד, רכבים וכבישים.

ההחלטה בנושא התקבלה תחת מסך ערפל בוועדה למתקנים בטחוניים, שבה בניגוד לוועדות תכנון רגילות אין נציגות לחברה להגנת הטבע, ולכן אין בה ביטוי לשיקולים סביבתיים כפי שנעשה בדרך כלל בעת הקמה של בתים, שכונות או תשתיות אזרחיות. הדבר נעשה בידיעה ובתיאום עם רשות הטבע והגנים, שהגיעה לפשרה לפיה שטח ברדיוס של 100 מטר סביב המעיין יהיה מחוץ למתקן והגישה אליו תוסדר עבור האזרחים ובשטח יבוצעו אימונים ללא אש חיה. אבל הפשרה הזו ממש לא מספיקה.

החברה להגנת הטבע הציעה לצבא חלופות שיאפשרו לשמור על הטבע המיוחד של עין פית ולהגן על חיות הבר, כמו למשל להרחיב את אתר האימונים הסמוך בזעורה, וכך למנוע את הפגיעה בשטח הרגיש של עין פית – אך הצבא סירב.

מדובר צה״ל נמסר בתגובה לידיעה על הנושא שפורסמה ב״כלכליסט״ ב-13.5.23:

״מתחם עין פית מצוי בתחומי שטח אש ומשמש לאימונים של צה״ל באש חיה משנת 1982. צה״ל מודע לחשיבות הסביבה שבמתחם ופועל בתיאום עם כלל הרשויות הרלוונטיות כדי לממש את משימתו ללא פגיעה באתרי טבע. הסדרת המתחם בו יוקם מתקן האימונים נעשתה לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים ובתיאום וליווי צמוד של רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, רשות העתיקות ויועצי הנוף והסביבה של לשכת התכנון של מחוז צפון. במהלך תכנון המתקן אף שונתה התוכנית במידה מסוימת והוכנסו הגבלות במטרה להגשים את הצרכים הביטחוניים לצד שמירה מיטבית על הסביבה. במתחם המתוכנן עתידים להתאמן כוחות צה"ל ללא שימוש באש חיה, והסדרתו תשפר את נגישות המתחם לציבור בצורה בטוחה, בכפוף לנהלים לעניין הכניסה לשטחי אש. הכניסה לשטחי האש של צה"ל, בניגוד לנהלים והוראות צה"ל, מסוכנת ומנוגדת לחוק״.

סרטון וידאו: גיורא קריב

צילומים: לירון שפירא, ליאור אנמר