תנשמת בוגרת שמקננת על חמישה גוזלי תנשמת, יחד עם גוזל בז מצוי שהיה איתם – זה מה שמצא אוריה שדה, שהגיע לביקור השנתי בתיבות הקינון לתנשמות, במסגרת המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים שבו הוא מרכז את אזור הגולן.

הוא בדק את מצבם הגופני של הגוזלים, תיעד את האירוע והמשיך לעקוב אחר המקרה הייחודי. בביקור חוזר לאחר מספר ימים, צפה איתי בלוך, רכז ארצי ומדעי של פרוייקט התנשמות בשלושת הגוזלים ששרדו, יחד עם גוזל הבז. לדבריו, גם כעת נראה שהבז הצעיר מתפתח יפה למרות שהוא "מאומץ" על ידי משפחת תנשמות.

מדובר בתופעה נדירה

"תופעה של אימוץ צאצאים על ידי בעל חיים ממין אחר היא נדירה בעולם הטבע. אנחנו מכירים כמובן את התופעה של קוקיה שמטילה את הביצים שלה בקינים של ציפורים אחרות, אך זהו יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. תופעה של אימוץ בז על ידי תנשמת אינה מוכרת גם לוותיקי הפרוייקט", מוסיף בלוך.
בזים ותנשמות חיים בנישות אקולוגיות דומות, אמנם בזים פעילי יום ותנשמות פעילות לילה, אך שניהם ניזונים באופן קבוע בשטחים חקלאיים, ובעיקר בגידולי שדה. "פעמים רבות אנחנו פוגשים בזים שמאמצים תיבות קינון לתנשמות. הן מתחרים בינהם על תיבות קינון פנויות וכאשר יש מחסור בתיבות פנויות, הן יכולות להילחם על האפשרות לקנן בתיבת קינון".
"במקרה שכזה", ממשיך בלוך, "יש לתנשמות יתרון פיזי על פני הבזים ולרוב הן ינצחו במאבק. חישבנו את גיל הגוזלים באמצעות אורך הכנף של הגוזלים הגדולים וקצב צמיחת נוצות מרגע הבקיעה. הוספנו את משך הזמן של הדגירה וראינו שהתנשמת התחילה לדגור על הביצה הראשונה שלה בדיוק באותו זמן שבו התחילה לדגור על ביצת הבז".

לאחר הטלת הביצה הראשונה, התנשמת ממשיכה להטיל ביצים אחת ליומיים וכך ניתן לראות גוזלי תנשמת בגילאים שונים בתוך אותה תיבה. תופעה מוכרת אצל דורסי הלילה שמבטיחה שרידות גבוהה של הגוזלים הגדולים. הדמיון בגיל הגוזלים הגדולים של התנשמת ושל גוזל הבז, חיזקה לנו את ההשערה של סיפור המקרה.

למד לאכול בלילה

ככל הנראה, זוג בזים הגיע לתיבה ריקה והחל לקנן בה. לאחר שנקבת הבז הטילה ביצה בתיבה, הגיע זוג תנשמות שגירש את הבזים מתיבת הקינון והתחיל לקנן בתיבה. התנשמת, התחילה לדגור על ביצת הבז יחד עם הביצים שלה וגם לאחר בקיעת הגוזל הבז, היא המשיכה לטפל בו משל היה גוזל שלה.
פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שהקים ועומד בראש המיזם, מוסיף: "בכל שנה אנחנו מנטרים אלפי תיבות בכל הארץ ועוקבים אחר התנשמות באמצעות מצלמות און ליין. מפעם לפעם אנו רואים תנשמות צעירות שנכנסות לתוך תיבות קינון של משפחה אחרת, אך זאת פעם ראשונה ב-40 שנים של הפרוייקט שפוגשים במקרה יוצא דופן שכזה, בו תנשמת מגדלת גוזל של בז מצוי.
"גוזל הבז היה צריך להתאים עצמו למשפחתו המאמצת, כמו לאכול ארוחות לילות שמורכבות באופן כמעט בלעדי ממכרסמים או ההבדל באופן האכילה של העופות – התנשמות נוהגות לבלוע את הטרף בשלמותו, בעוד בזים מחלקים את הטרף לנתחים ואוכלים חתיכות קטנות יותר.
אך לטבע יש חוקים משלו והבז הצעיר מצא את הדרך להסתדר.

״נוסף על כך, הסיפור מעלה שאלות מעניינות על התנהגות הבז. אנחנו מקווים שכשם שמצא את הדרך לשרוד עד כה, ימשיך למצוא את הדרך לשרוד ולהתפתח".
המיזם לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות – שמובילה החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות, וכולל כ-5,000 תיבות קינון מהצפון ועד לצפון הנגב, וכן מיזם משותף עם הירדנים והפלסטינאים במימון המשרד לשת"פ אזורי והחברה להגנת הטבע – החל לקרום עור וגידים בשנת 1983 בקיבוץ שדה אליהו, הנושא את דגל החקלאות הידידותית לסביבה, ובשנת 2008 הפך למיזם לאומי והורחב משמעותית.