הרי ירושלים הם השער הירוק והמרהיב של בירת ישראל. זו מערכת טבעית בעלת חשיבות עולמית וחגיגה נהדרת של חיות בר, צמחים והיסטוריה אנושית. רבבות המטיילים, רבים מהם תושבי האזור או כאלה שחוזרים אליו שוב ושוב, נהנים מהשבילים המתפתלים, הנופים עוצרי הנשימה, שפע המעיינות, הצמחייה הארץ ישראלית הייחודית והמגוון העשיר של בעלי חיים, בהם הצבי הארץ ישראלי שנמצא בסכנת הכחדה עולמית.

החשיבות של הרי ירושלים ברורה לכולם. למרות זאת, בעשורים האחרונים, מוצעות עוד ועוד תוכניות לבנייה נרחבת. התוכניות כוללות הקמה של שכונות ענק, כבישים רב-מסלוליים, מחלפים ותשתיות נוספות – שעלולים למחות כל זכר לטבע הנפלא שסמוך לבירת ישראל.

אחד המקומות הייחודיים ביותר בירושלים הוא עין כרם. השכונה הקטנה, הציורית והקסומה משלבת בין בנייה לסביבה ירוקה, ויש בה פינות טבע מרהיבות לצד ארכיטקטורה היסטורית ומרשימה. למרבה הצער, גם בה וסביבה מתוכננת בנייה רבה שעלולה להרוס את האופי המיוחד שלה.

מספרת פנינה עין מור, תושבת עין כרם ופעילה סביבתית: ״עין כרם הוא מקום קדוש לנצרות, הנחשב לאתר הולדתו של יוחנן המטביל ובו פועלים 7 כנסיות ומנזרים. גם במסורת היהודית יש לעין כרם חשיבות גדולה ופחות מוכרת. כאן היה בית הכרם המקראי, שלפי המסורת היה אתר התכנסות לפני עלייה לרגל לבית המקדש והמקום שממנו נלקחו אבני המזבח לבית המקדש השני.

״בזכות החשיבות הדתית, הנופים והטבע, המוני מבקרים מגיעים לעין כרם – תיירים, צליינים ומטיילים ישראלים – והכפר שיושב בין ההרים הוא אחד האזורים הכי מטויילים בירושלים ובארץ בכלל. לכן, לשמירה על עין כרם יש גם חשיבות כלכלית״, מוסיפה עין מור, שזכתה בתואר יקירת ירושלים על טיפוח התיירות לעיר והייתה בעבר חברת הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע.

בעין כרם, שהיה כפר ערבי שתושביו עזבו במלחמת העצמאות, יש שפע גדול במיוחד של שקדיות, ולצידן עוד עצים נטועים רבים, כמו חרובים, תותי עץ ותאנים, שהתרבו מאז באופן טבעי. בסביבה ישנן חיות בר רבות, כמו צבאים, שבעבר היו רבים יותר אך ככל שהבנייה והפיתוח התרחבו – המספר שלהם הצטמצם.

״בזכות ריבוי המעיינות שבו והאדמה האיכותית של ההרים, עין כרם משך מתיישבים מאז התקופה הכנענית. גם היום אפשר למצוא דרך אמצע בריאה, שתאפשר להמשיך לבנות בירושלים ולשמור על חגורה ירוקה מסביב לשטח הבנוי. אבל כרגע מקודמות תוכניות בנייה גדולות ואגרסיביות מכל העברים של עין כרם – והחשש הוא שמכל הירוק היפהפה הזה לא יישאר דבר״, אומרת עין מור.

עין כרם - בונים סביב לה

אז מה בונים ליד עין כרם? המון.

🏠 "תוכנית כרמית״ – תוכנית שכבר אושרה לבניית 1,200 יחידות דיור במתחם שבו פעלה בעבר פנימייה לילדים, עם שטח בנוי קטן יחסית לצד מרחב ירוק הכולל חורשה של 700 עצים נטועים, שקד, תאנה, שיחי צבר ועוד.

במקום מתוכננת בנייה של מגדלים בני 36 קומות – אף שהם רחוקים מקו הרכבת הקלה שלאורכו אמורה להיות בנייה לגובה. כדי לגשר על המרחק ועל הפרשי הגובה המשמעותיים, מתוכננת הקמה של מסועים שבעזרתם התושבים יגיעו אל הרכבת. אלה שכלל לא ברור כיצד המסועים האלה יוכלו לפעול בתנאי מזג אוויר חמים או קרים במיוחד, וישנה שאלה לגבי היכולת לתחזק אותם לטווח ארוך.

🏠 כמה עשרות מטרים ממתחם כרמית אמורות להיבנות מכללות צה״ל, שיעברו ממתחם צומת גלילות על פי תוכנית שאושרה. הבסיס הצבאי העצום יוקם על גבי שטח ירוק, שבו גם ממצאים ארכיאולוגיים מבית ראשון ושני.

🏠 ברחובות שיורדים אל עין כרם מקריית היובל יש תוכניות פינוי ובינוי נרחבות ל-1,250 יחידות דיור.

🏠 מעל עין כרם וסמוך להר הרצל מתוכננת הקמתו של אחד המגדלים הגבוהים בארץ, בגובה של כ-200 מטרים. המתכננים הקימו את מגדל ״בורג׳ חליפה״ הידוע בדובאי, ודירות היוקרה שבו, המיועדות בעיקר לתושבי חוץ, יימכרו תחת ההבטחה לצפות מצד אחד בהר הבית ומצד שני בים.

🏠 תוכנית ענקית נוספת להקמת כ-9,000 יחידות דיור מקודמת על המדרונות שמתחת לבית החולים הדסה עין כרם ועד למושב אבן ספיר. במרחב היפה והייחודי סביב מעיין עין חנדק, יש צמחייה של חורש ים תיכוני ופריחת הר נהדרת (לפרטים נוספים על התוכנית).

בזכות הקהילה

תושבים רבים בעין כרם יזמו לאורך השנים פעולות שנועדו לשמור על השילוב היפה והחשוב בין הטבע לעיר. ״כשהייתי יו״ר ועד התושבים של עין כרם יזמנו פעולה ראשונית שהשפיעה על כל הארץ״, מספרת עין מור. ״הגשנו תוכנית בינוי עיר (תב״ע) מטעם התושבים, דבר שלא היה נהוג עד אז. הגופים הרשמיים התעלמו מאיתנו, אבל בית המשפט העליון חייב את משרד הפנים לדון בתוכנית שהגשנו – ובכך נוצר תקדים שמאפשר מעורבות עמוקה של תושבים בתכנון המקום שבו הם גרים״.

יוזמה נוספת של תושבי עין כרם הכשירה במשך כמה שנים שביל שמקיף את השכונה מכל עבריה. בזכות השביל שהקימו התושבים, התאפשר לשנות את תוואי שביל ישראל, כך שהוא הגיע לראשונה לירושלים, סמוך לעין כרם, דרך טרסות, בוסתנים יפהפיים של עצי פרי ומערות קבורה עתיקות.

לאורך השנים, החברה להגנת הטבע נאבקת בעקביות נגד התוכניות להקמת שכונות וסלילת כבישים בהרי ירושלים – שעלולות לייבש את המעיינות, לחסל את העצים ולהשאיר את בעלי החיים ואת בני האדם בלי מפלט מהעיר והזיהום.

״ברקע המאבקים הסביבתיים בירושלים עומדת העובדה המדהימה שהפעם האחרונה שבה נעשתה תוכנית משמעותית לגבי הדרך הנכונה לבנות בבירה הייתה בימי המנדט הבריטי״, מספרת עין מור. מאז כל יוזמת בנייה צומחת מהשטח, וזו אינה דרך חכמה לנהל עיר של כמיליון בני אדם.