מה הופך את הרי ירושלים לאזור עשיר כל-כך במעיינות קטנים? מבלי לחפור לעומק הגיאולוגי, נציין שהשילוב של שכבות סלע גיר "אוצר מים" לבין שכבות סלע חרסית "עוצר מים" – יצרו בהרים ריכוזי מי תהום שנחשפו כאשר נחלים חתרו בשכבות. האדם למד כבר בימי התנ"ך כיצד להרחיב את הסדק ממנו יצאו מים וליצור  ניקבה, שמימיה זרמו לבריכה בנויה ומשם למדרגות השלחין להשקייה של כל טוב הארץ.

מאז מלחמת העצמאות כבר אין שימוש חקלאי במעיינות כאלו, אבל רבים מהם שופצו אחרי שנים של הזנחה והפכו לפינות חמד. חלקם טובים לשחייה, חלקם לטבילת רגליים וחלקם למעבר בתוך ניקבה צרה.

המעיינות מוכרים מאוד לתושבי האזור ולמטיילים מרחבי הארץ, וכך רבים מהם עמוסים מאוד במבקרים. אם אתם מיחידי הסגולה שיצאו מהבית לפני 7 בבוקר, תזכו להנות מרוב המעיינות ללא עומס ובמזג אויר נעים. לרוב ״השפוי" שיעדיף לקום בשעה סבירה, נציע בעונת הקיץ לוותר על הטיול בחום הצהריים ולהגיע לאזור החל מחמש אחר הצהריים. בימים שבהם השמש שוקעת אחרי 19 ואור אחרון נמשך עד סביבות 20:00 – תוכלו להינות משעתיים ואפילו יותר של טיול קצר או שכשוך ארוך. השנה, בט״ו באב, 8-9.8.2025, תוכלו ליהנות מירח מלא שיאפשר גם טיול ערב.

ועוד משהו חשוב: בימי חול קחו בחשבון את הפקקים בכביש לירושלים בשעות אחר הצהריים.

מומלץ להיעזר בדרך במפת סימון שבילים מס' 9

💧עין קובי ונחל קובי ליד צור הדסה ומבוא ביתר שוכנת פינת חמד ובה מעיין ניקבה, בוסתן עם ענבים ותאנים, חורש טבעי ומסלול מעגלי יפה. סמנו בווייז עין קובי, שיוביל אתכם כנראה דרך בית שמש בכביש נופי עד לנקודת עצירה שנמצאת במרחק הליכה של דקה מהמעיין.

לניקבה שתי כניסה: הקלה לזיהוי ולכניסה היא במדרגות נוחות על בריכה קטנה בתוך מערה. את השנייה צריך לחפש כ-15 מטר דרומית לראשונה – פתח לפיר עם סולם וממנו הליכה לא קשה עם פנס בניקבה עד לבריכה זו.

לאחר שיטוט בבוסתן ובין המבנים הישנים, מומלץ לרדת בין עצי החורש עם שביל ישראל בנחל קובי, ירידה קסומה של כחצי ק"מ.

ניתן לחזור באותה הדרך, או לפנות ימינה בהגעה לדרך העפר, היורדת כחצי ק"מ, פונה חדות ימינה ועולה 1 ק"מ חזרה לחניה. מומלץ לעלות בשעת שקיעה ולהנות מהתאורה המיוחדת. אם חזרתם לחניה כחצי שעה לפני השקיעה, רשמו בווייז "הר יעלה (כביש ללא שם)" ותיהנו משקיעה נפלאה ונוף עד הים.

💧מעיינות הסטף טיול שקיעה מעגלי (בווייז: חניון סטף עליון). הסטף הוא אמנם מקום מוכר ופופולרי מאוד, אך אם תגיעו לקראת שקיעה, יהיה כנראה קצת פחות עומס. אחרי הליכה של כרבע שעה על שביל ישראל, תוכלו לבלות בשתי הניקבות – עין סטף ועין אל בלד. צאו מאתר הסטף אל החניה לפני חשיכה ועלו בכביש חזרה לחניון.

לשילוב של תצפית שקיעה נפלאה: צאו מחניון סטף כחצי שעה לפני השקיעה, ורשמו בווייז תל צובה. ווייז יוביל עד למרגלות התל, דרך קיבוץ צובה, אך ביציאה מהקיבוץ יש שער שעלול להינעל. לכןף מומלץ לחנות לפניו וללכת כ-10 דקות, את השביל הקצר המוליך שמאלה לתל תזהו בקלות. גדר אוסרת את העלייה למבנים אך מאפשרת תצפית מערבה לשקיעה.

💧עין לימור והר אדר עין לימור, הידוע גם כעין לימון ועין לאמור (מעיין האהבה, אם תרצו) שוכן בקצה הכפר עין ראפה שמדרום לאבו-גוש בווייז רשמו עין לימור, ותגיעו בדרך לכל רכב עד למעיין בו ניתן לטבול רגליים ולהנות מהשלווה.

כ-20 דקות נסיעה ממעיינות הסטף שהוזכרו לעיל, יובילו אתכם אל התצפית הגבוהה ביותר בהרי ירושלים – אנדרטת חטיבת הראל בהר אדר (כך בווייז). מגדל התצפית באנדרטה שווה את המאמץ הקל של עלייה במדרגות. המקום מומלץ במיוחד לילדים, שיוכלו ללכת בתעלות הקשר ויעלו על רכבי הצבא הישנים.

שמורת המסרק (כך בווייז) היא תצפית נוספת המשלבת  טיול קצר ויפה בטבע, אף שחלק קטן ממנה נשרף. כ-10 דקות הליכה מהחניה אל תצפית מערבה עד הים ואל השמש השוקעת בו.

נבי סמואל, קבר הנביא שמואל אתר בולט עבור 3 הדתות: הנביא שמואל עבור היהודים הוא נבי סמואל אצל המוסלמים. "הר השמחה" נקרא כך בפי הנוצרים מכיוון שזו נחשבת לנקודה הראשונה ממנה ראו הצלבנים שעלו ממערב את עיר הקודש, משאת נפשם. גם ווייז מכיר את שני השמות, נבי סמואל או קבר הנביא שמואל, ויובלי אותנו דרך כביש 1 ושכונת רמות, או דרך כביש 443 ו-436 .

אבל האמת היא שכ-3000 שנה אחרי מות שמואל, לא בטוח שאנו יודעים היכן הוא נקבר, נראה שהתנ"ך בכוונה לא השאיר לנו נ.צ מדויק, מסיבותיו שלו. מצד שני, כבר מאות שנים מאמינים רוב היהודים והמוסלמים שזהו מקום קבורתו. לכן באים למקום גם יהודים דתיים, גם מעט מוסלמים וגם מטיילים. חוקרים שונים חושבים שהוא נקבר צפונה יותר, באזור רמאללה של היום, והמדריכים פותרים זאת בהסבר שכאן נקבר שמואל א', ובמקום השני נקבר שמואל ב'…

שווה להגיע בגלל הנוף הנפלא, בגובה 880 מטר, ומומלץ מאוד ללכת כ-10 דקות, לפי השילוט, אל המעיין השוכן במערה ולהתרענן בטבילה במים צוננים ונקיים. הדרך למעיין עוברת בבוסתן וצופה לנוף. לתצפית הכי יפה תגיעו אם תעלו בלא מעט מדרגות אל גג הבניין הגדול.

ואולם את השקיעה לא תוכלו לראות מכאן: זהו גן לאומי מוסדר, ללא תשלום, ושעות הפתיחה בימי ראשון-חמישי הן מ-8:00 ועד שעה לפני השקיעה. בשישי, הגן נסגר שעתיים לפני כניסת השבת.