תיאור המסלול

יוצאים מחניון הלילה שמעל נחל חווה ומגיעים לצומת שבילים בראש אחת השלוחות. שביל אדום יוצא מהצומת מזרחה לחורבת שרב, ודרך מסומנת שחור מגיעה לצומת ממערב, מכביש 40. שביל ישראל מתקדם לכיוון צפון-מערב, יחד עם סימון ירוק.

מכאן הולכים בקטע כמעט ישר על דרך העפר של ״ציר הנפט״ – קו צינור הנפט מאילת לאשקלון. הקו יצר גשר יבשתי בין מפרץ אילת לחופי הים התיכון, המקביל לדרך הימית דרך תעלת סואץ. בקו זרם נפט איראני עד המהפכה האסלאמית ב-1979. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצריים עבר בקו דלק מצרי מסיני עד 1994. כיום זורם דלק בשני הכיוונים בצינור הישן (על המאבק של החברה להגנת הטבע בסכנות הסביבתיות של צינור הנפט, מוזמנים לקרוא כאן).

כעבור כ-4 ק״מ, שבהם השביל קורא תיגר על הטופוגרפיה ו״תופר״ שלוחות וערוצים, מגיעים לצומת שבילים שבה שביל שחור פונה ימינה לשביל רגלי שיורד את מעלה ״נחש צמא״, ושביל ישראל ממשיך על ״ציר הנפט״, כאשר הסימון מתחלף מירוק לשחור. מעלה ״נחש צמא״ יורד לבקעת צין ועובר בסמוך למחפורות הצינים – פרויקט שנכשל וכלל שתי מנהרות שנקדחו לצד צינור הנפט כדי שישמשו כמכלים גדולים לאגירת נפט, הכניסה לתוך המחפורות נחשבת מסוכנת.

בנקודה זו השביל קרוב למצוק הצינים, ויש מכאן תצפית יפה לכיוון בקעת צין. מעבר לבקעה נראים רכס חתירה, רכס חצרה והר צין (הר ההר).

מצוק הצינים הוא הקצה הצפוני והמזרחי של רמת עבדת, לכיוון בקעת צין. רמת עבדת, בשונה מהקמרים והרכסים באזור המכתשים, בנויה משכבות אופקיות של מסלע צעיר (גיל האיאוקן). זהו מסלע בהיר ורך, קרטון וגיר, שבולבוסים ועדשות צור משובצות בתוכו.

מצוק הצינים נוצר כתוצאה מתהליכי בליה מהירים בעת התחתרותו של נחל צין אל בקע ים המלח. גובהו של ראש המצוק מעל בקעת צין הוא כ-200 מטר.

הולכים עוד כ-2 ק״מ על הרמה עם דרך העפר של ציר הנפט והסימון השחור. מגיעים לצומת שבילים שבה נפרדים מציר הנפט, ופונים שמאלה עם הסימון השחור אל הירידה לעין שביב – מעיין שנובע למרגלות מצוק הצינים. הירידה לעין שביב מתחילה בתוואי מתון יחסית ואז הופכת תלולה.

עין שביב הוא נווה מדבר של ממש, עטור בחורשת עצי צפצפת הפרת – עץ בר שגדל ליד מים. הצפצפה עומדת בשלכת יפה בסתיו והעלים מצהיבים. על העץ עלים בעלי שתי צורות : מאורכים ומלבניים. הריבוי גם הוא נעשה בשתי צורות: ריבוי מקומי על ידי יציאת ייחורים מהשורשים (ריבוי וגטטיבי), וריבוי שמאפשר הפצה למרחקים באמצעות זרעים קטנים עטופים בשערות משי ארוכות שמסייעות להפצת הזרעים עם הרוח (ריבוי מיני). מנגנון זה מאפשר לזרעים להגיע לבתי גידול לחים חדשים, גם אם הם מרוחקים ומבודדים.

מטפסים בחזרה אל הרמה בתוואי תלול יחסית יחד עם סימון כחול.

השביל עובר בשולי הרמה, כאשר בערוץ מתחת נראה כתם ירוק של צמחיה סביב עין זיק. עוברים בתצפית יפה שנפתחת לכיוון בקעת צין.

הולכים עוד כברת דרך על הרמה, ואז מתחילים בירידה נוספת ומונה יחסית אל נחל עקב.

יחד עם הסימון הכחול, הולכים בערוץ הנחל במגמת ירידה, עד שמגיעים לעין עקב עליון, שבזכות המים שנובעים ממנו צומחים קנים בערוץ הנחל סביבו. זהו אחד מכמה מעיינות שנובעים בערוצי הנחלים שהתחתרו בחלק זה של רמת עבדת. המים מליחים ושפיעתם נמוכה, אך כאן במדבר הם מקור מים קבוע וחשוב לקיום החי והצומח הטבעי. בערוץ יש צמחיית מים: קנים, אשל, סמר ועוד מינים. המעיינות משמשים כמקור מים לבעלי חיים: רכיכות, ציפורים ויונקים, שהבולט בהם הוא היעל. בעלי החיים מגיעים לשתות בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות בין הערביים, ולכן חשוב לפנות את אזור המעיינות בשעות האלה כדי למנוע הפרעה לבעלי החיים.

בצומת שבילים פונים ימינה, עם סימון שחור. השביל בסימון הכחול ממשיך אל העיר העתיקה עבדת – עיר נבטית על נתיב המסחר של "דרך הבשמים", שחיברה את פטרה עם נמל עזה.

הולכים במגמת ירידה בערוץ של נחל עקב, יחד עם הסימון השחור. כעבור כ-2.5 ק״מ מגיעים לצומת עם שביל בסימון ירוק והולכים איתו למרחק קצר, עד לצומת נוספת, שבה פונים ימינה עם סימון כחול.

עוברים מעל המפל של עין עקב, ויורדים בירידה קצרה את המדרגה התלולה בדופן הערוץ, בעזרת מאחזי יד. בסוף הירידה, מגיעים לעין עקב – שיוצר בריכה יפה למרגלות מפל.

הולכים עוד מרחק קצר בערוץ הנחל עם הסימון הכחול, ובצומת שבילים פונים ימינה עם סימון אדום ומטפסים אל חוד עקב.

העלייה לחוד עקב מתונה בתחילתה, אך הופכת תלולה לקראת סופה. לקראת הפסגה, מגיעים לצומת שבילים ופונים שמאלה עם סימון ירוק.

מה״חוד״ יש תצפית יפה של 360 מעלות. צפונית נמצא רכס חתירה, הרכס של המכתש הגדול, ובין חוד עקב לרכס חתירה – בקעת צין ונחל צין.

על רמה בכיוון צפון-מערב יש שני כתמים ירוקים – קיבוץ שדה בוקר מימין, והמדרשה משמאל. למרגלות המדרשה, מתפתל נחל צין, ומדרום מתחבר אליו נחל עקב. את ערוצי הנחלים אפשר לזהות על פי הצמחייה שצבעה הירוק מנוגד לצבע הבהיר שסביבה.

מהפסגה יורדים עם הסימון הירוק בירידה תלולה מאוד, ואז ממשיכים עם הסימון האדום. בדרך עוברים בקטע תלול נוסף עם סולם ברזל ומאחזי יד. בהמשך הירידה מתונה יותר, על שלוחה לבנה, כעין סוללה שמכסה את המדרגה התחתונה של המצוק.

כדי להבין מדוע מדובר באחד הקטעים המאתגרים בשביל ישראל, נציין שחוד עקב ניצב בגובה של כ-570 מטר מעל פני הים, ראש המצוק שדרכו עוברים הוא בגובה 500 מטר וחניון הלילה שאליו מגיעים בסוף המקטע הוא בגובה 330 מטר.

בסיום הירידה, מגיעים לצומת עם דרך העפר של ״ציר הנפט״ בסימון ירוק. פונים שמאלה ולאחר הליכה קצרה מגיעים אל נקודת הסיום: חניון הלילה למרגלות חוד עקב.

מי שמעוניינים יכולים ללכת כ-5 ק״מ נוספים, חלקם בעלייה, עד למדרשת שדה בוקר שבה יש אפשרויות לינה.

נקודות עניין לאורך המסלול חוד עקב, עין עקב, עין עקב עליון, עין שביב, ציר הנפט.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מדרום לצפון. מטיילים מצפון לדרום? עברו לכאן
למקטע הקודם מצפה רמון – נחל חווה (42)
למקטע הבא חוד עקב – נחל עפרן (40)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה הר הנגב

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע