תיאור המסלול

יוצאים מחניון הלילה למרגלות חוד עקב, עם שביל מסומן אדום – לטיפוס על מצוק הצינים אל חוד עקב. מי שישנו במדרשת שדה בוקר, חוזרים אל שביל ישראל בהליכה של כ-5 ק״מ, חלקם בירידה.

מצוק הצינים הוא הקצה הצפוני והמזרחי של רמת עבדת, לכיוון בקעת צין. רמת עבדת, בשונה מהקמרים והרכסים באזור המכתשים, בנויה משכבות אופקיות של מסלע צעיר (גיל האיאוקן). זהו מסלע בהיר ורך, קרטון וגיר, שבולבוסים ועדשות צור משובצות בתוכו.

מצוק הצינים נוצר כתוצאה מתהליכי בליה מהירים בעת התחתרותו של נחל צין אל בקע ים המלח. גובהו של ראש המצוק מעל בקעת צין הוא כ-200 מטר. כדי להבין מדוע מדובר באחד הטיפוסים המאתגרים בשביל ישראל, נציין שהיציאה מחניון הלילה היא בגובה 330 מטר מעל פני הים, ראש המצוק שדרכו עוברים במהלך הטיפוס הוא בגובה 500 מטר – וחוד עקב ניצב בגובה של כ-570 מטר.

השביל מטפס על שלוחה לבנה, כעין סוללה שמכסה את המדרגה התחתונה של המצוק ומאפשרת לטפס עד מרגלות המדרגה העליונה שלו. השביל ממשיך מתחת למדרגה העליונה לנקודה שבה המדרגה נמוכה יותר. בנקודה זו יש מאחזי יד וסולם ברזל שמסייעים בטיפוס אל ראש המצוק, ומביאים אותנו אל הרמה.

הכיפה של חוד עקב נראית קרובה, ושביל לבן מטפס לראשה ושביל נוסף מקיף אותה. מטפסים לפסגה עם השביל שמסומן בירוק.

מה״חוד״ יש תצפית יפה של 360 מעלות. צפונית נמצא רכס חתירה, הרכס של המכתש הגדול, ובין חוד עקב לרכס חתירה – בקעת צין ונחל צין.

על רמה בכיוון צפון-מערב יש שני כתמים ירוקים – קיבוץ שדה בוקר מימין, והמדרשה משמאל. למרגלות המדרשה, מתפתל נחל צין, ומדרום מתחבר אליו נחל עקב. את ערוצי הנחלים אפשר לזהות על פי הצמחייה שצבעה הירוק מנוגד לצבע הבהיר שסביבה.

יורדים מחוד עקב עם השביל לכיוון עין עקב. במפגש עם ערוצו המרכזי של נחל עקב, מתחלף צבע השביל לכחול. כעבור הליכה קצרה במעלה הנחל, מגיעים לעין עקב.

עין עקב יוצר בריכה יפה למרגלות מפל. הוא אחד מכמה מעיינות שנובעים בערוצי הנחלים שהתחתרו בחלק זה של רמת עבדת. המים מליחים ושפיעתם נמוכה, אך כאן במדבר הם מקור מים קבוע וחשוב לקיום החי והצומח הטבעי. בערוץ יש צמחיית מים: קנים, אשל, סמר ועוד מינים. המעיינות משמשים כמקור מים לבעלי חיים: רכיכות, ציפורים ויונקים, שהבולט בהם הוא היעל. בעלי החיים מגיעים לשתות בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות בין הערביים, ולכן חשוב לפנות את אזור המעיינות בשעות האלה כדי למנוע הפרעה לבעלי החיים.

חוזרים בהליכה קצרה בערוץ, על הגדה השמאלית ומעבר לקבוצת עצי דקל. מטפסים עם השביל הכחול, ועולים את המדרגה בדופן הערוץ בעזרת מאחזי יד.

השביל עובר מעל המפל של עין עקב, וממשיך במעלה הנחל דרומה לכיוון עין עקב עליון – מעיין נוסף בנחל עקב. בקטע קצר סימון ירוק מלווה את השביל ואחריו צבע הסימון מתחלף לשחור.

לקראת המעיין של עין עקב עליון, מופיעים בערוץ הנחל קנים, שאחריהם יש גם זרימה של מים – מימיו של עין עקב עליון. השביל חוצה לגדה הימנית דרך הקנים ומגיע לצומת שבילים. השביל הכחול מחבר את העיר העתיקה עובדת עם עין שביב. עבדת הייתה עיר נבטית על נתיב המסחר של "דרך הבשמים", שחיברה את פטרה עם נמל עזה.

שביל ישראל ממשיך במעלה נחל עקב עם השביל הכחול. מרחק קצר אחרי שצמחיית המים שמלווה את הנביעות נפסקת, השביל מתעקל בתוך הערוץ מזרחה ועולה אל הרמה שמעל.

הולכים כברת דרך על הרמה, עד שתצפית יפה נפתחת לכיוון בקעת צין. השביל עובר בשולי הרמה, כאשר בערוץ מתחת נראה כתם ירוק של צמחיה סביב עין זיק.

מרחק קצר לאחר מכן מתחילה הירידה התלולה לעין שביב – מעיין נוסף שנובע למרגלות מצוק הצינים. עין שביב עטור בחורשת עצי צפצפת הפרת – עץ בר שגדל ליד מים. הצפצפה עומדת בשלכת יפה בסתיו והעלים מצהיבים. על העץ עלים בעלי שתי צורות : מאורכים ומלבניים. הריבוי גם הוא נעשה בשתי צורות: ריבוי מקומי על ידי יציאת ייחורים מהשורשים (ריבוי וגטטיבי), וריבוי שמאפשר הפצה למרחקים באמצעות זרעים קטנים עטופים בשערות משי ארוכות שמסייעות להפצת הזרעים עם הרוח (ריבוי מיני). מנגנון זה מאפשר לזרעים להגיע לבתי גידול לחים חדשים, גם אם הם מרוחקים ומבודדים.

השביל חוצה את חורשת הצפצפות והדקלים בערוץ נחל זיק, נווה מדבר של ממש, וחוזר אל המדבר ואל מצוק הצינים – עם טיפוס נוסף בחזרה לרמה. המעלה תלול בתחילתו, מתגבר על המדרגה של המצוק ובהמשך מתמתן.

על גב הרמה, השביל נפגש עם דרך עפר שמכונה "ציר הנפט". הדרך והשביל, מתקדמים מכאן דרומה על התוואי של קו צינור הנפט מאילת לאשקלון. הקו יצר גשר יבשתי בין מפרץ אילת לחופי הים התיכון, המקביל לדרך הימית דרך תעלת סואץ. בקו זרם נפט איראני עד המהפכה האסלאמית ב-1979. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצריים עבר בקו דלק מצרי מסיני עד 1994. כיום זורם דלק בשני הכיוונים בצינור הישן (על המאבק של החברה להגנת הטבע בסכנות הסביבתיות של צינור הנפט, מוזמנים לקרוא כאן).

הדרך נמשכת בקו ישר כמעט לכיוון דרום-מזרח ומסומנת בשחור. אחרי כ-2 ק״מ, מגיעים לצומת שבילים, השביל השחור פונה שמאלה לשביל רגלי שיורד את מעלה ״נחש צמא״, ושביל ישראל ממשיך על דרך עם סימון ירוק.

בנקודה זו השביל קרוב למצוק הצינים, ויש מכאן תצפית יפה לכיוון בקעת צין. מעבר לבקעה נראים רכס חתירה, רכס חצרה והר צין (הר ההר). מעלה ״נחש צמא״ יורד לבקעת צין ועובר בסמוך למחפורות הצינים – פרויקט שנכשל וכלל שתי מנהרות שנקדחו לצד צינור הנפט כדי שישמשו כמכלים גדולים לאגירת נפט, הכניסה לתוך המחפורות נחשבת מסוכנת.

ממשיכים דרומה על ציר הנפט, השביל קורא תיגר על הטופוגרפיה, ״תופר״ שלוחות וערוצים ומגיע לצומת שבילים בראש אחת השלוחות. שביל אדום יוצא מהצומת מזרחה לחורבת שרב, ודרך מסומנת שחור מגיעה לצומת ממערב, מכביש 40. לצד הצומת, נקודת הסיום של המקטע בחניון הלילה של נחל חווה.

נקודות עניין לאורך המסלול חוד עקב, עין עקב, עין עקב עליון, עין שביב, ציר הנפט.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מצפון לדרום. מטיילים מדרום לצפון? עברו לכאן
למקטע הקודם נחל עפרן – חוד עקב (40)
למקטע הבא נחל חווה – מצפה רמון (42)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה הר הנגב

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע