תוצאות חיפוש

שביל ישראל מקטע 55:
הר יהורם - אילת

המקטע הדרומי ביותר בשביל ישראל הוא גם אחד משיאיו. מסלול שיש בו הכול: קניון עמוק, תצפיות מרהיבות, מבט אל ארבע מדינות, הרים וסלעים במגוון צבעים – והים האדום, הכי כחול שיש.

אורך המסלול כ-13 ק"מ.
עונה מומלצת סתיו, חורף, אביב.

אופי המסלול (להולכים מצפון לדרום) המסלול יורד מגובה של כ-700 מטר לגובה אפס, אך בשל עלייה תלולה למדי במהלכו – הירידה המצטברת היא של כ-900 מטר. חלק מהירידות מעט תלולות אך מסודרות היטב.
נקודת התחלה (מצפון לדרום) חניון הלילה בהר יהורם.
נקודת סיום (מצפון לדרום) בית ספר שדה אילת.

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 36-55)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה אילת

חשוב לדעת

  • מי שהולכים מדרום לצפון ומתחילים את שביל ישראל באילת, הולכים במקטע זה בעלייה ממושכת ותלולה למדי. לחילופין אפשר לסוע עם מונית או מלאך שביל עד להר יואש ולהמשיך את ההליכה בירידה.
  • אם מסיימים את מעלה גישרון לקראת סוף היום ונקלעים ללחץ זמן, ניתן לקצר את ההליכה ולרדת בשביל קצר אל דרך הג'יפים למרגלות גבעת רחבעם וללכת מזרחה עד לכביש.

תיאור המסלול

יוצאים מחניון הלילה בהר יהורם מהנקודה שבה הדרך הראשית שחוצה את החניון פונה דרומה, ומתקדמים עם שביל שחור עד למפגש עם שביל ישראל. השביל השחור נכנס לערוץ ובתוך כמה דקות הליכה מגיעים לחיבור עם שביל ישראל.

סמוך לנקודת החצייה של כביש 12, חוצים גם את קו פרשת המים בין נחל נטפים לנחל גישרון. נחל גישרון זורם דרומה, ומתנקז בצד המצרי של הגבול לנחל טאבה, שנשפך למפרץ אילת סמוך למלון טאבה.

נחל גשרון הוא אחד הנחלים היפים בהרי אילת, הטיול בו ראוי להיות הסיכום והסיום של הטיול באזור ובשביל ישראל כולו. 

הערוץ של נחל גישרון מתחתר בסמוך לקו העתק ארוך שמכונה ״העתק גישרון״, שבסביבתו יש עוד העתקים נלווים קטנים יותר. לאורך קווי ההעתק ניתן לראות סלעים מתקופות גיאולוגיות שונות זה לצד זה על פני השטח. בקירות הסלע, בעיקר של אבן החול הרכה, פיסלו כוחות הבליה ויצרו צורות מגוונות.

מהכיוון הזה, ראש מעלה אילת, הגיעו לוחמי חטיבת הנגב בדרכם לאילת במבצע עובדה במרץ 1949, כאשר הגיעו הלוחמים לחוף הים בראש המפרץ, הם הניפו את דגל הדיו המפורסם מעל משטרת אום -רשרש והודיעו במברק: "העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל".

מייד אחרי חציית הכביש חולפים בנתיב תחבורה קדום – דרב אל -חג', כלומר דרך החוגגים. זו דרך שנסללה בתקופה הממלוכית כנתיב לעולי הרגל המוסלמים ממצרים למכה.

שביל ישראל ממשיך דרומה עם שביל מסומן בכחול, ומתקדם על מדרגה בין הר יואש משמאל (עם אנטנות בראשו) לערוצו של נחל גישרון, מימין.

לאחר צומת שבילים שבה שביל שחור חוצה את השביל הכחול, נפתח הנוף עם תצפית יפה אל מעבר לגבול, דרומה ומערבה – מרחבים של הרים בגוונים כהים, טעימה קטנה מהנופים של סיני. מימין נראה הקניון העמוק והמרשים של נחל גישרון, ובתוכו נראית גדר הגבול.

איך קרה שבתוך קניון כל כך מרשים נסללה גדר גבול? קווי הגבול באזור השתנו כמה פעמים, מאז שנקבעו לראשונה ב-1906, בין מצרים הבריטית לארץ ישראל שבשליטת הטורקים. בתוואי הזה נקבע גם קו הגבול בין ישראל למצרים אחרי מלחמת העצמאות. כאשר נחתמו הסכמי השלום בין ישראל למצרים ב-1979, התחייבה ישראל לסגת מסיני (שנכבש על ידה ב-1967 במלחמת ששת הימים) ולחזור אל ה״גבול המנדטורי״ – אותו קו גבול שנקבע ב-1906. אך בין המדינות התעוררה מחלוקת לגבי תוואי הגבול, וזו הוכרעה בבוררות בינלאומית שקבעה כי קו הגבול יחתוך את ערוצו של נחל גישרון פעמיים.

כתוצאה מכך, שביל המטיילים שבעבר ירד מכאן אל הקניון העמוק השתנה. גדר הגבול עצמה נבנתה מאוחר יותר בעקבות כמה אירועי טרור שבהם חדרו מחבלים מסיני לאזור כביש 12 ופגעו באזרחים וחיילים. הגדר נבנתה בתוואי קשה במבצע הנדסי מורכב ויקר שהסתיים ב-2013, ובנייתה בצמוד לקו הגבול מאפשרת את כניסת המטיילים לנחל גישרון על אף הקרבה לגבול.

שביל ישראל פונה אל הירידה במעקף שהוכשר ב-1989, לאחר ש״הפרסה״ של קניון נחל גישרון עברה לצדו המצרי של הגבול. השביל יורד ביובל של נחל גישרון, בערוץ צר ותלול. מאחזים וסולמות מסייעים בירידה.

המעקף מסתיים במפגש עם ערוצו הראשי של נחל גישרון. השביל פונה שמאלה, ומימין נראה מפל שגובהו כ-20 מטר ומתחתיו גב גדול. מכאן הערוץ מתרחב, ועצי שיטה מופיעים לצד השביל שמתקדם במורד הנחל. אחרי הליכה קצרה, מסלע הגרניט הכהה מתחלף באבן חול בגוונים של אדום.

עוברים בשני צמתי שבילים – הראשונה עם שביל מסומן אדום שעולה למעלה יהושפט, והשנייה עם שביל ירוק שמגיע מנחל שלמה דרך ״מעבר צפרה״. דרך צבאית חוצה את שביל ישראל ואת נחל גישרון בדרכה לגדר הגבול.

לקראת נקודת החצייה השנייה של נחל גישרון אל מעבר לגבול אל הצד המצרי, שביל ישראל יוצא מהנחל מזרחה ומטפס במעלה גישרון.

עם סיומו של הטיפוס המאומץ, בראש המעלה נראית ממזרח גבעה חרוטית לבנה בולטת על רקע רכס כהה. זו גבעת רחבעם שמתרוממת מתוך בקעת רחבעם. העתקים גיאולוגיים משני צידי הבקעה יצרו את תמונת הנוף הייחודית: צבעים ניגודיים של מסלע מתקופות גיאולוגיות רחוקות בזמן נראים לעין במבט אחד.

השביל פונה בחדות דרומה עם סימון אדום, על הרכס שמעל נחל גישרון. במבט למטה נראה את ערוץ הנחל שחוצה את גדר הגבול אל הצד המצרי.

לאחר הליכה קצרה מגיעים לדרך צבאית סלולה, ושביל שחור במקביל לדרך מוביל ימינה לתצפית מראש השלוחה של צוקי גישרון. למעוניינים, ההליכה לתצפית על השביל השחור היא של קילומטר לכל כיוון. התצפית היא בין היפות באזור, ומשקיפה על נחל גישרון ואל המרחבים שמעבר לגבול המצרי.

שביל ישראל ממשיך עם הסימון האדום, פונה שמאלה ומגיע לאחר מרחק קצר בשולי הכביש אל אחד הקטעים המרשימים בטיול היום. נוף של מצלעות גיר ענקיות מתרומם בזווית חדה מעל לעמק של נחל גישרון. השביל עובר במעבר צר בראש המצלעות, וקטע הליכה זה נקרא בפי המטיילים ״שביל הסכין״. מהשביל יש תצפית יפה דרומה ומזרחה, ובמזרח נראה גם ראש מפרץ אילת.

לאחר הירידה מהמצלעות, עוברים דרך ריכוז של בולבוסי גיר – אבנים בצורת תפוחי אדמה ענקיים – בדרך אל הר צפחות.

עם תחילת העלייה להר צפחות, שביל ישראל והסימון האדום מצטרפים לשביל בסימון ירוק שמטפס על ההר.

הר צפחות קרוי על שמו של הסלע שנראה על מדרונותיו ועל פסגתו – סלע אפור עם מבנה שכבתי עדין. סלע הצפחה הוא סלע מטמורפי – סלע שעבר שינוי. מקור הצפחה בסלעי חרסית שהיו קבורים בעומק רב, ותנאים של חום רב ולחץ יצרו תהליך של התמרה (שינוי) במבנה ובהרכב הסלעים. על סלעי הצפחה באזור יש קשקשים קטנים ומבריקים בצבע שחור, שעשויים מהינרל נציץ, אחד המרכיבים בסלע הצפחה.

מפסגת הר צפחות יש תצפית יפה על ראש מפרץ אילת, מהעיר עקבה בצד הירדני דרך אילת ועד לאי האלמוגים בקרבת חוף המפרץ בצד המצרי. בצפון נראים הר אמיר, הר שחורת, הר שלמה והר רחבעם.

לקראת הסיום והירידה למפרץ אילת, מתאים לקרוא כמה שורות מהשיר שכתב חיים גורי יום לפני כיבוש אילת במבצע עובדה (מרץ 1949):

מצוקי הגרניט המתרסקים הימה
ראינוך אילת, אילת!
מהר חרמון הרם
עד חוף אילת –
כולך שלי

3 השורות האחרונות מתאימות במיוחד למסיימים היום את שביל ישראל.

מראש הר צפחות נותר ״לגלוש״ עם השביל במורד – עד קו החוף ליד בית ספר שדה אילת.

כאן מסתיים המקטע וכאן מסתיים שביל ישראל כולו.

 

המלצות בסביבה

  • חוף אלמוג – שמורה בתשלום , ממול לבית ספר שדה אילת.
  • חופי אילת.

נקודות עניין לאורך המסלול תצפית גישרון, נחל גישרון, שביל רכס הסכין, הר צפחות, מפרץ אילת.

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 36-55)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה אילת

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.

רוצים לשמור יחד על הטבע בנגב?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו