תיאור המסלול

יוצאים מבית ספר שדה אילת מערבה, ועולים כ-1.5 ק"מ להר צפחות.

הר צפחות קרוי על שמו של הסלע שנראה על מדרונותיו ועל פסגתו – סלע אפור עם מבנה שכבתי עדין. סלע הצפחה הוא סלע מטמורפי – סלע שעבר שינוי. מקור הצפחה בסלעי חרסית שהיו קבורים בעומק רב, ותנאים של חום רב ולחץ יצרו תהליך של התמרה (שינוי) במבנה ובהרכב הסלעים. על סלעי הצפחה באזור יש קשקשים קטנים ומבריקים בצבע שחור, שעשויים מהמינרל נציץ, אחד המרכיבים בסלע הצפחה.

מפסגת הר צפחות יש תצפית יפה על ראש מפרץ אילת – מהעיר עקבה בצד הירדני' דרך אילת ועד לאי האלמוגים בקרבת חוף המפרץ בצד המצרי. בצפון נראים הר אמיר, הר שחורת, הר שלמה והר רחבעם.

כאן מתאים לקרוא כמה שורות מהשיר שכתב חיים גורי יום לפני כיבוש אילת במבצע עובדה (מרץ 1949):

מצוקי הגרניט המתרסקים הימה
ראינוך אילת, אילת!
מהר חרמון הרם
עד חוף אילת –
כולך שלי

השביל ממשיך כ-3 ק"מ לכיוון צפון-מערב, ומגיע לריכוז של בולבוסי גיר – אבנים בצורת תפוחי אדמה ענקיים. על שמם נקרא המעלה בהמשך הדרך – "מעלה הבולבוסים".

השביל ממשיך צפונה ומגיע אל אחד הקטעים המרשימים במסלול: נוף של מצלעות גיר ענקיות המתרומות בזווית חדה מעל לעמק של נחל גישרון. השביל עובר במעבר צר בראש המצלעות, וקטע הליכה זה נקרא בפי המטיילים ״שביל הסכין״. מהשביל יש תצפית יפה דרומה ומזרחה, ובמזרח נראה גם ראש מפרץ אילת.

מגיעים לצומת עם דרך צבאית סלולה, ושביל שחור במקביל לדרך מוביל בכיוון דרום-מערב אל תצפית מראש השלוחה של צוקי גשרון. למעוניינים, ההליכה לתצפית על השביל השחור היא של קילומטר לכל כיוון. התצפית היא בין היפות באזור, ומשקיפה על נחל גישרון ואל המרחבים שמעבר לגבול המצרי.

אחרי כ-2 ק"מ של הליכה מבולבוסי הגיר, מגיעים לאוכף שמעל מעלה גשרון. מנקודה זו נראית ממזרח גבעה חרוטית לבנה בולטת על רקע רכס כהה. זו גבעת רחבעם שמתרוממת מתוך בקעת רחבעם. העתקים גיאולוגיים משני צידי הבקעה יצרו את תמונת הנוף הייחודית: צבעים ניגודיים של מסלע מתקופות גיאולוגיות רחוקות בזמן נראים לעין במבט אחד.

מנקודה זו יורדים בירידה תלולה מעט אך מסודרת היטב אל תחתית מעלה גשרון שממנה השביל מתקדם צפונה עד לסוף יום ההליכה. מנקודה זו אסור ללכת בכיוון דרום, מכיוון שהנחל פוגש את גדר הגבול, שאחריה ואדי טאבה וחוף טאבה במצרים.

הולכים בנחל גשרון, שהוא אחד הנחלים היפים בהרי אילת. מתחילים את ההליכה בנחל בקטע מקסים בנוף של אבן חול צבעונית.

לאחר כ-2 ק"מ מתחתית מעלה גשרון – דרך צבאית חוצה את שביל ישראל ואת נחל גשרון בדרכה לגדר הגבול. אחריה, שביל ירוק יוצא ימינה אל מעבר צפרא וכביש 12. אם יש זמן, מומלץ לקפוץ לראות את מעבר צפרא הצר מאוד – נקיק יפה באבן החול הצבעונית.

מכאן מתקדמים עוד כ-1.5 ק"מ בעלייה מתונה יחסית, כאשר נוף אבני החול משתנה והופך לגרניט כהה. עוברים בצומת עם שביל מסומן אדום שעולה למעלה יהושפט. בהמשך, חולפים ליד מפל שגובהו כ-20 מטר ומתחתיו גב גדול. מכאן, הערוץ נהיה צר.

שביל ישראל פונה אל העלייה להר יואש במעקף שהוכשר ב-1989, לאחר ש״הפרסה״ של קניון נחל גשרון עברה לצידו המצרי של הגבול.

איך קרה שבתוך קניון כל כך מרשים נסללה גדר גבול? קווי הגבול באזור השתנו כמה פעמים, מאז שנקבעו לראשונה ב-1906, בין מצרים הבריטית לארץ ישראל שבשליטת הטורקים. בתוואי הזה נקבע גם קו הגבול בין ישראל למצרים אחרי מלחמת העצמאות.

כאשר נחתמו הסכמי השלום בין ישראל למצרים ב-1979, התחייבה ישראל לסגת מסיני (שנכבש על ידה ב-1967 במלחמת ששת הימים) ולחזור אל ה״גבול המנדטורי״ – אותו קו גבול שנקבע ב-1906. אך בין המדינות התעוררה מחלוקת לגבי תוואי הגבול, וזו הוכרעה בבוררות בינלאומית שקבעה כי קו הגבול יחתוך את ערוצו של נחל גשרון פעמיים. כתוצאה מכך, שביל המטיילים השתנה.

גדר הגבול עצמה נבנתה מאוחר יותר בעקבות כמה אירועי טרור שבהם חדרו מחבלים מסיני לאזור כביש 12 ופגעו באזרחים וחיילים. הגדר נבנתה בתוואי קשה במבצע הנדסי מורכב ויקר שהסתיים ב-2013. בנייתה בצמוד לקו הגבול מאפשרת את כניסת המטיילים לנחל גשרון על אף הקרבה לגבול.

השביל עולה אל הר יואש ביובל של נחל גשרון, בערוץ צר ותלול. מאחזים וסולמות מסייעים בעלייה.

הערוץ של נחל גשרון מתחתר בסמוך לקו העתק ארוך שמכונה ״העתק גשרון״, שבסביבתו יש עוד העתקים נלווים קטנים יותר. לאורך קווי ההעתק ניתן לראות סלעים מתקופות גיאולוגיות שונות זה לצד זה על פני השטח. בקירות הסלע, בעיקר של אבן החול הרכה, פיסלו כוחות הבליה ויצרו צורות מגוונות.

אחרי 2 ק"מ של עלייה תלולה למדי, מגיעים אל נקודת תצפית נפלאה – אל מעבר לגבול, דרומה ומערבה, למרחבים של הרים בגוונים כהים המעניקים טעימה קטנה מהנופים של סיני. משמאל, בכיוון מערב, נראה הקניון העמוק והמרשים של נחל גשרון, ובתוכו גדר הגבול.

מהתצפית ההליכה קלה יחסית, במישור או בעלייה קלה, לאורך כ-1.5 ק"מ למרגלות הר יואש ועד לכביש 12 (מעלה אילת).

לפני חציית הכביש חולפים בנתיב תחבורה קדום – דרב אל -חג', כלומר דרך החוגגים. זו דרך שנסללה בתקופה הממלוכית כנתיב לעולי הרגל המוסלמים ממצרים למכה.

סמוך לחצייה של כביש 12, חוצים גם את קו פרשת המים בין נחל נטפים לנחל גשרון. נחל גשרון יורד דרומה, ומתנקז בצד המצרי של הגבול לנחל טאבה, שנשפך למפרץ אילת סמוך למלון טאבה.

מהכיוון הזה, ראש מעלה אילת, הגיעו לוחמי חטיבת הנגב בדרכם לאילת במבצע עובדה במרץ 1949, כאשר הגיעו הלוחמים לחוף הים בראש המפרץ, הם הניפו את דגל הדיו המפורסם מעל משטרת אום -רשרש והודיעו במברק: "העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל".

אחרי החצייה של כביש 12, הולכים מזרחה עם השביל לאורך כ-400 מטר, פונים ימינה לשביל בסימון שחור ואחרי כ-200 מטר מגיעים לחניון הלילה בהר יהורם.

המלצות בסביבה

• חוף אלמוג – שמורה בתשלום , ממול לבית ספר שדה אילת.
• חופי אילת.

נקודות עניין לאורך המסלול תצפית גישרון, נחל גישרון, שביל רכס הסכין, הר צפחות, מפרץ אילת.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰 המדריך בעמוד זה הוא להולכים מדרום לצפון. מטיילים מצפון לדרום? עברו לכאן
למקטע הבא הר יהורם – קניון שחורת (55)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)

העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה אילת

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.