תוצאות חיפוש

שביל ישראל מקטע 36:
מישור עמיעז - נחל תמר

שביל ישראל עובר בהדרגה ממדבר יהודה ובקע ים המלח – אל הנגב. מתחלים בבקע ים המלח, ונפרדים ממנו בעלייה מתונה במעלה צורים אל רמת מזר והר צורים. השביל עובר מעל גבי פרס והמפל שלצידם, בנקודה שבה נחל פרס נכנס לקניון, מומלץ לרדת אל הגבים ואל ראש המפל, שווה!

למקטע הקודם למקטע הבא

אורך המסלול כ-20 ק"מ.

עונה מומלצת סתיו, חורף, אביב.

אופי המסלול רוב המסלול על דרכי עפר. מעלה צורים נוח ומתון, ויש עלייה קצרה נוספת לכביש 25 בסוף המסלול.

נקודת התחלה (מצפון לדרום) חניון הלילה במישור עמיעז.
נקודת סיום (מצפון לדרום) חניון לילה בנחל תמר (לצד דרך הכניסה למכתש הקטן)
נגישות לתחבורה ציבורית אין נגישות לנקודת ההתחלה. תחנת האוטובוס הקרובה ביותר לנקודת הסיום היא בצומת הערבה, כ-10 ק"מ מחניון נחל תמר.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל במדבר יהודה וים המלח 
(מקטעים 31-36)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה עין גדי

חשוב לדעת

  • בחציית נחל עזגד יש חשש למיקוש בצידי הדרך – ההליכה על הדרך בלבד ואין לחצות גדרות.
  • בקיץ 2017 זיהמו את נחל אשלים שפכי גבס שדלפו ממאגר שנפרץ. נכון למועד הפרסום: הכניסה למעלה הנחל אסורה.
  • בחניון הלילה בנחל תמר אין מי שתייה, נקודת ההצטיידות הקרובה ביותר היא בתחנת הדלק בצומת הערבה.
תמונה של אדם הולך ליד נחל שעובר בין אבנים ענקיות. מקטע 35 בשביל ישראל
גבי פרס במקטע 35 בשביל ישראל. צילום: מרים בן דב

תיאור המסלול

המסלול מתחיל בחניון הלילה במישור עמיעז, ומתקדם מערבה על דרך מסומנת שחור. הדרך יורדת וחוצה את נחל עמיעז. מעברו השני של הנחל חולפים לצד מתקן שאיבה של מפעלי ים המלח. מפעלי ים המלח שואבים מים מליחים מקידוחים בערוצי הנחלים שבאזור, והם משמשים לפעילות התעשייתית במפעלים.

אחרי הליכה קצרה מגיעים לצומת שבילים, שבה שביל ישראל פונה שמאלה יחד עם סימון אדום. הדרך שמסומנת בשחור עולה ימינה אל רמת המדבר – מעלה עזגד.

חוצים את נחל עזגד ואחריו את ערוצו של נחל אשלים. השביל ממשיך לצומת שבילים נוסף – הדרך שמסומנת באדום יוצאת מזרחה לכביש 90, ושביל ישראל ממשיך דרומה עם דרך מסומנת בכחול.

עוברים מתחת למסוע האשלג של מפעלי ים המלח – סרט נע גדול שמעלה את האשלג ממפעלי ים המלח אל מישור רותם, מרחק של 18 ק'מ והפרש גבהים של 800 מטר. האשלג הוא המוצר העיקרי שאותו מפיקים ממי ים המלח, בתהליך של אידוי. בנוסף לאשלג מייצרים גם ברום ומגנזיום. האשלג משמש בעיקר לדישון בחקלאות, ומספק לצמחים את היסוד אשלגן, יסוד שחיוני גם לבעלי חיים, כולל האדם, שמקבלים אותו מאכילת צמחים.

בדרך דרומה, הולכים בין בתרונות החוואר למרגלות המצוק, וחוצים כמה ערוצים ויובלים ובהם את הנחלים חמרית ואדמון.

בכניסה למעלה צורים, צבע הסימון מתחלף מכחול לאדום, והשביל פונה ימינה, עוזב את דרך העפר ומתחיל לטפס.

בקטע הראשון של הטיפוס, השביל עולה ומתגבר על מדרגות סלע עד שהוא פונה ימינה לכיוון צפון-מערב. מכאן עולים עם הנתיב של מעלה צורים ההיסטורי. שמו של המעלה בערבית – נקב אל בויב, שפירושו מעלה השערים – מרמז על כך שכנראה אנחנו לא הראשונים שעולים בו. המעלה מתון ונוח ונראה שבעבר היה מי שעמל, בנה וחצב לאורכו כדי להכשירו כנתיב מעבר נוח בין הר הנגב לכיכר סדום, ברגל ואולי אף על גב בהמה. מעבר חצוב בסלע בראש המעלה הוא דוגמא לעבודות ההכשרה.

בראש המעלה נמצא מצפה צורים – עם תצפית יפה מזרחה. נוכל לראות את ברכות האידוי של מפעלי ים המלח הירדני והישראלי. מעבר לברכות נראית בשטח מדינת ירדן יציאתו מן ההרים לבקע ים המלח של ואדי חסה, שיש סברה שהוא נחל זרד מהתנ״ך. מצפון לוואדי הרי מואב ומדרום לו הרי אדום. באזור השפך נמצאת העיירה הירדנית א-צאפי, שמדרום לה יש מי שמזהים את מקומה של העיר צוער שמוזכרת בתנ״ך בהקשר של אברהם, לוט וסדום.

המשך השביל על דרך רכב. בצומת עם דרך מסומנת שחור, פונים שמאלה לכיוון דרום, על רמת המדבר. לצד השביל נראים כמה משטחים מכוסים במרבדים של אבנים כהות – חמאדות, אבני צור או אבנים מכוסות בפטינה, שהיא שכבת ציפוי כהה על פני האבנים.

השביל פונה מערבה, ומולנו נוכל לראות מצלעות וקו רכס גבוה – המשכו של רכס חצרה, שבו נוצר המכתש הקטן שנמשך צפונה עד אזור נחל חימר.

אנחנו נמצאים באזור המעבר ממדבר יהודה לנגב. רמת המדבר שעליה עובר השביל ומצוק ההעתקים שנמצא ממזרח – הם שני נופים אופייניים למדבר יהודה. מנגד, מערבית לנו ישנו רכס שמאפיין את הגיאולוגיה והטופוגרפיה של הנגב. הגבול בין מדבר יהודה לנגב אינו חד כך שאפשר לסמנו בקו ברור על המפה, הוא הדרגתי ויש דיון בין הגיאוגרפים היכן נכון לקבוע אותו באזור שבין נחל זוהר לנחל אשלים.

אחרי כברת דרך קצרה מגיעים לצומת שבילים – שביל ישראל ממשיך בכיוון ימין, לצד סימון אדום-ירוק, ודרך בסימון ירוק פונה שמאלה.

מומלץ לסטות מהשביל ולרדת מהצומת אל גבי פרס ולתצפית מראש המפל: בצומת פונים שמאלה, ולאחר הליכה קצרה יורדים ימינה אל תוך הערוץ, אל הגבים בין משטחי הסלע הבהירים. לרוב הגבים מלאים בחורף, אך אין צורך לעבור במים. כדאי לגשת בזהירות גם אל ראש המפל, שמתחתיו סלעים גדולים המפוזרים באי סדר, כמו מגדל קוביות שהתמוטט. לפני שחוזרים אל השביל, כדאי להקדיש עוד סיור קצר בשלושת הזרועות של הקניון, אל המפלים והגבים שבראש המעוק.

מהצומת שבה שביל ישראל פונה ימינה, מתקדמים ועוקפים את המעוק וממשיכים דרומה על דרך עפר עם סימון אדום. אחרי מרחק קצר, שביל ישראל והסימון האדום עוזבים את דרך העפר, עולים ימינה אל אוכף ו״חותכים״ עיקול שעושה הדרך.

אחרי שהשביל חוצה את דרך העפר בצידו השני של האוכף, הוא יורד אל נחל תחמס. חוצים את הנחל ומטפסים אל כביש 25, כביש דימונה-צומת הערבה. בסוף העלייה, השביל פונה ימינה, מתקדם במקביל לכביש לאורך שורת עמודי חשמל, עד לכניסה לדרך העפר שמובילה לשער המכתש הקטן.

חוצים את הכביש ומתקדמים על דרך עם סימון אדום. זו הכניסה אנחנו לאזור שהיה עד לפני כמה שנים מכרה פוספטים של כי״ל – החברה שמפעילה את מכרות הפוספטים בנגב. עם סיום הכרייה, כי״ל ביצעה בשטח זה פעולות שיקום על מנת לנסות ולהחזיר אותו לצורתו הטופוגרפית המקורית לפני הכרייה, עד כמה שאפשר כמובן. נקודת התצפית שלידה נחלוף הוקמה גם היא כחלק מפרויקט השיקום. כדאי להיכנס לתצפית ולקרוא את השילוט שמסביר על הסביבה, הכרייה והשיקום .

מעט אחרי נקודת התצפית, שביל ישראל פונה מדרך העפר ימינה אל עמק קטן, בצידו השני של העמק ישנם משטחי עפר נוחים למי שמעוניין להתמקם לחניית לילה.

נקודות עניין מסוע האשלג. מעלה צורים. גבי פרס.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל במדבר יהודה וים המלח 
(מקטעים 31-36)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה עין גדי

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.

רוצים לשמור יחד על מדבר יהודה?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו