מין בסכנת הכחדה הוא, בפשטות, מין שעתידו על פני כדור הארץ נתון בסכנה – בין אם מדברים על מינים של צמחים או של בעלי חיים. הטבע הוא מערכת גדולה ומורכבת שבה כל הפרטים משפיעים זה על זה. כשמין כלשהו נמצא בטבע במספרים נמוכים מהרגיל, הוא לא מבצע את ה"תפקיד" שלו במערכת, למשל: הוא לא בונה את בית הגידול שלו שם הוא והצאצאים שלו יחיו, הוא לא טורף בעלי חיים אחרים, ועוד.
שינויים כאלה מוציא את המערכת מאיזון, וזה יכול לפגוע במינים אחרים של בעלי חיים וצמחים, וכמובן גם באדם. אם המין נעלם לחלוטין מהטבע, או מאזור מסוים – הנזק עלול להיות גדול ובלתי-הפיך.
כשמין כלשהו נמצא בסכנת הכחדה, הטבע יוצא מאיזון – והדבר יכול לפגוע בבעלי חיים אחרים, בצמחים ואף באדם
איך קובעים מי בסכנת הכחדה?
גוף ששייך לאו"ם בשם ה-IUCN (האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע) הוא זה שמכריז על מינים שונים כנתונים בסכנת הכחדה. הגוף הזה בוחן את הכמות של מין מסויים (כמה פרטים יש ממנו?) ואת התפוצה (איפה הם נמצאים?) ולפי כך קובע אם מין כלשהו נמצא בסכנה. הבדיקה נעשית גם ברמה העולמית אבל גם ברמה המקומית – למשל, מין יכול להיות בסכנת הכחדה עולמית, אבל באופן ספציפי בישראל הוא יוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה, כי נשארו ממנו פרטים מעטים.
יש דרגות שונות של סכנת הכחדה, למשל Threatened (מאויים), שכולל שלוש-תת דרגות:
מצב פגיע, VU – מין שאוכלוסייתו הצטמצמה ב-30% תוך עשור.
סכנת הכחדה, EN – מין שאוכלוסייתו הצטמצמה ב-50% תוך עשור, ועלול להיכחד בעוד שני עשורים.
סכנת הכחדה חמורה, CR – מין שאוכלוסייתו הצטמצמה ב-80% תוך עשור, ועלול להיכחד בעוד עשור.
אנחנו כאן כדי להבטיח שהטבע ימשיך לתפקד כמערכת שלמה ויציבה. החברה להגנת הטבע הובילה בין היתר את פרויקט שימור הבז האדום, שבזכותו הוא אינו בסכנת הכחדה כיום. אנחנו נאבקים לשינוי החוק להגנת חיית הבר כך שימנע ציד "ספורטיבי", מאבק שכבר הוביל לאיסור על ציד התור המצוי והשליו הנודד; פועלים לשימור בתי הגידול של הצבי, להפסקת הדייג של דקר הסלעים (הלוקוס האדום), נגד הכחדת הנשרים ועוד.