חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

נחל קטלב בהרי ירושלים

סוג פעילות: טיולי משפחות
אזור: ירושלים->שפלה

 

 

8/4/2019

 

נחל קטלב מתפתל בהרי ירושלים ונשפך לנחל שורק, בו נוכל למצוא הרבה עצי קטלב, ומכאן שמו. לקטלב גזע אדום בוהק וסביבו נכתבו אגדות עם רבות. בנוסף נפגוש לאורך המסלול צמחיית חורש ים תיכוני צפופה, אשר תצל את הליכתנו בשביל. במסלול נגיע לעין גיורא, בריכת אגירה אשר מתמלאת לאחר גשמים עזים. בסיום המסלול נגיע אל נחל שורק ובו תחנת הרכבת הנטושה של בר גיורא. שם נסיים את המסלול או נחזור את כל הדרך חזרה אל חניון הרכבים.

 
  נחל קטלב. צילום: גיתית הרש

 

 

מידע ראשוני

מתאים בעיקר למשפחות
עונה מומלצת: כל השנה
אורך המסלול: 3 קילומטר
הערכת זמן הליכה: כשלוש שעות
סוג המסלול: כיוון אחד
מאפיינים נוספים : המסלול מוצל ברובו

הדרכה באזור: בית ספר שדה עפרה
חניון לינה באזור: בוויז: חניון בר גיורא


נקודות עניין בדרך

1. עין גיורא
2. תחנת הרכבת בר גיורא  

 

חשוב לדעת  
לאחר הגשמים המסלול מחליק ומסוכן


 


לאן להגיע
נקודת התחלה: קפה בר בהר. בוייז: קפה בר בהר .

מכיוון ירושלים או מחלף הראל ניסע דרך כביש 386 שנע בנחל שורק, נעלה לכיוון נס הרים, נפנה ימינה בצומת נס הרים, בית הקפה יופיע כעבור 100 מטרים מצד ימין.
מכיוון בית שמש ניסע דרך כביש 384, העולה מכיוון מחסיה אל נס הרים. כ-100 מטרים לפני צומת נס הרים נפנה שמאלה לבית הקפה "בר בהר".

נקודת סיום: תחנת הרכבת הישנה בר גיורא.

מהחניון נצא חזרה לכביש 384 ונפנה שמאלה לצומת נס הרים. בצומת נפנה שמאלה לכיוון ירושלים בכביש 386, ובסוף הירידה נפנה שמאלה לשביל עפר בסימון אדום, בו ניסע 2.5 קילומטרים עד החניון שמול תחנת הרכבת של בר גיורא.


 

 

מבט על המסלול
סימון: אדום, שחור

מפת סימון שבילים: מפה 8-9, מבואות ירושלים

 

  

 

 לצפיה בחלון מלא 

 

סיפור דרך

מקפה בר בהר נלך מזרחה על שביל אדום, השביל יורד במשך כחצי קילומטר במדרגות סלע עד הגיעו לעין גיורא, שם נראה בריכת אגירה בעומק של כמטר וחצי, אשר יבשה ברוב ימות השנה. נמשיך על השביל השחור וניכנס לנחל קטלב, במהלך ההליכה נראה הרבה עצי קטלב ונרד מדרגות סלע, בהן ניעזר ביתדות ובכבל המשמש כמעקה על מנת לרדת בבטחה.
300 המטרים האחרונים בירידה בנחל מתונים ונוחים יותר, ובסופם נגיע למעבר התת קרקעי מתחת לפסי הרכבת, בו נחצה,  נפנה ימינה במקביל לגדר הרכבת, נחצה את הנחל בגשר ברזל, נעלה עוד כ 20 מטרים אל שביל רחב מסומן באדום, שם החניה. 


 

 

איך שומרים על הטבע באזור?

בסוף המסלול נחל קטלב נשפך לנחל שורק. כשנעבור מעל הגשר נוכל לראות את הזרימה של השורק. בעבר זרמו מים בנחל שורק במהלך רוב ימות השנה. בתקופת המנדט הבריטי שימשו מי הנחל את המתיישבים סביבו למגוון שימושים: מי שתייה, קיט ונופש ולצרכים חקלאיים.

בימינו זורמים בנחל בעיקר מי ביוב שמקורם בשפכי ירושלים, בית שמש, רחובות, יבנה ונס ציונה. זרימת הביוב לנחל גורמת לנזק עצום לטבע בסביבה שבה הוא זורם, וכשהוא נשפך אל הים בחוף פלמחים הוא מביא לזיהום הים, ברמה כזו שאוסרת על כניסה למים.

אז מה קורה? תכנית אב לשיקום הנחל נמצאת בתהליך אישור סטטוטורי. אנו נקווה לטוב ונמשיך להיאבק על הנחל. 


 

רוצים לדעת עוד?

  

 

קטלב:

  הנחל נקרא על שמו של הקטלב- עץ מיוחד שנמצא בנחל. גזעו של העץ בצבע אדום בוהק והוא משיר את קליפתו מידי שנה. הרבה אגדות נקשרו בקטלב בזכות שמו וצבע גזעו המיוחדים. אחת האגדות מספרת כי רועה אחד רב עם אביו, תוך כדי המריבה הניף הרועה מוט והרג (קטל) את אביו. המוט הוכתם בדם, והצמיח את הקטלב. צילום: פזית שביד-שייט

 

היחמור הפרסי: 

היחמור הוא אייל אצילי ויפהפה, מנוקד בלבן, נחבא בסבך וחומק מכל רחש. יחמורים פרסיים חיו בעבר ברוב ארצות מזרח הים התיכון, אך הפכו לחיית ציד מבוקשת. כניסת הנשק החם לאזור הביאה לציד מוגבר של היחמורים, עד כדי הכחדתם לקראת סוף המאה ה־19. בראשית המאה העשרים עדיין הוצגו למכירה קרני יחמורים בשווקים של ירדן ושל ירושלים. חוקרי הטבע האמינו כי היחמור הפרסי נכחד מהעולם, אך ב־1956 התגלו יחמורים ממין זה ביערות באיראן.

אנשי רשות הטבע והגנים בארץ האמינו כי היחמור חייב ויכול לשוב לאדמות הארץ. בעקבות זה יצא מבצע מטורף להשבת היחמור לארץ, ובסופו, בתמורה ליעל זקן עם הקרניים הארוכות ביותר הובאו 4 יחמורות נקבות לארץ במבצע חשאי, ערב המהפכה האיראנית. זוג יחמורים נוסף הגיע מגרמניה,  אך רק אחד שרד. גרעין היחמורים הוקם בארץ. בנחל קטלב יש סיכוי שתפגשו את בעל החיים המדהים הזה.  צילום: שמוליק יידוב

תחנת רכבת בר גיורא:

התחנה הוקמה בשלהי המאה ה-19 לאחר שמסילת הרכבת מיפו לירושלים החלה לפעול. נחל קטלב שימש כמקור מים לדודי הקיטור של הרכבות שהיו עוצרות בתחנה בזמן השלטון העות'מאני ובימי המנדט הבריטי. בשנות ה-50 שימשה כתחנה תפעולית של רכבת ישראל, גם לאחר שקטרי הקיטור הוחלפו בקטרי דיזל.


עריכת המסלול: סיגל שרון

כתיבה: מתן טולדנו, בית ספר שדה עפרה

 


רוצים לשמור איתנו על הטבע באזור?   הצטרפו אלינו      תרמו לנו


 

 *****
המלצת החברה להגנת הטבע (ע"ר) נוגעת לערכי הטבע והנוף במסלולים המומלצים בלבד, כפי שהיא רואה אותם, ואין בה כדי להטיל עליה אחריות לכל פגיעה ו/או נזק ו/או אובדן שעלולים להגרם למטיילים ו/או לרכושם במהלך הטיול ו/או בקשר אליו, והיא אינה פוטרת את המטיילים מהחובה למלא אחר הוראות כל דין בקשר לטיול במסלולים המומלצים ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים לפני הטיול ובמהלכו.