חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

נחל ציפורי- כעביה עד תל עליל

סוג פעילות: טיולי משפחות, טיולי מים
אזור: צפון->גליל תחתון, גלבוע ועמקים

חשוב לדעת         מבט על המסלול         שומרים על הטבע

 

בין כעבייה לראס עלי נמצא אזור ייחודי בנחל ציפורי, מסלול נעבור ליד מעין, שמימיו היו בשימוש בישובים באזור, לאורך שנים רבות. בדרך נראה אמות מים ישנות שהובילו מים מהמעין לטחנת קמח מרשימה, שנבנתה במאה ה19 בה נסיים את המסלול.

 

 

מידע ראשוני:
מתאים בעיקר למשפחות
עונה מומלצת: אביב, סתיו
אורך המסלול: 4 ק"מ
הערכת זמן הליכה: 4 שעות
סוג המסלול: קווי
לינה והדרכה באזור: בית ספר שדה אלון תבור

 


לאן להגיע
נקודת התחלה: כעבייה  בוייז: כעבייה.
במחלף המוביל נפנה דרומה לכביש 77, במחלף זרזיר נפנה ימינה לכיוון כעבייה, כחצי ק"מ לאחר טבאש הכביש מתעקל ימינה. בחניית הרכבים באזור המסלול מתחיל.
נקודת סיום: ראס עלי. בוייז: ראס עלי.
בצומת יגור נמשיך בכביש 70 לכיוון צפון, נסע כ5.5 ק"מ עד לפניה ימינה לח'וואלד. שם נמשיך זרחה לראס עלי.



מבט על המסלול
סימון:
כחול
מפת סימון שבילים: 2- הגליל


סיפור דרך:
נתחיל בקצה היישוב כעביה, מקום בו מטפס כביש גישה לבית-הקברות של היישוב. דרך העפר מסומנת כחול, חוצה את נחל ציפורי על גבי גשר קטן, ומוליכה אותנו לעין יבקע.
לפני המעיין, כמה מאות מטרים מתחילת ההליכה, נגיע לקבוצת עצים קטנה משמאל לנו. זה הוא בית-הקברות הישן, ובו קברו של חייל בדואי מבני המקום, שנפל במסגרת שירותו הצבאי בצה"ל.
מעין יבקע אפשר להתקדם מערבה בשתי דרכים: ללכת בשביל המסומן כחול, ולחצות מידי פעם את הנחל, או לטפס מעט עם סימוני שביל ישראל וללכת על המדרון, בעקבות אמת המים לטחנת הקמח שבמערב.
שביל ישראל ממשיך כ-2 ק"מ על המדרון ולאחר מכן חוצה את ערוץ הנחל. במפגש השבילים השני  נוכל לראות את "טחנת הנזירים", וממול נראה את היישוב נופית (פי-נר). מדי פעם, נוכל להבחין על גדת הנחל במתקני שאיבה: מנועים וממסרות עשויות מחלקי רכב שונים, שמחוברים אליהם צינורות, בעזרתם שואבים את המים.
נחלוף מעל מטעים, תאנים ועצי פרי אחרים, בהם רימונים, ונגיע אל בניין דמוי טירה: "טחנת הנזירים", או בשמה הקודם טחונת א-רהיב. זו טחנה ותיקה באזור. במאה ה-19 היו בעליה דרוזים, שמכרו אותה לנזירים הכרמליתים, שקנוה כהשקעה כלכלית ומקור הכנסה. נרד לביקור בטחנה.
מהטחנה נחצה את נחל ציפורי על גבי הגשר ונמשיך לגבעת עליל. שם נחצה את הכביש לביקור בשרידי טחנת עליל. על גבעת עליל, או תל עליל, יושב יישוב קטן בשם ראס עלי.
 
כאן יוצר נחל ציפורי פיתול מרשים וחובק את הגבעה מצפון. במורד הגבעה נבחין בשרידי אמה, שהוליכה מי מעיינות להפעלת שתי הקומות של טחנות ראס עלי, או כפי שנקראה גם "טחונת מרפוקה". הארובה, שדרכה נפלו המים על כפות ההנעה הגיעה לגובה של 12 מטרים, וזו היתה, כנראה, הארובה הגבוהה מסוגה בארץ. הטחנה העליונה היתה, כנראה, עד לסגירתה בשנות השלושים בשותפות בין דרוזים, הכנסייה הקתולית בשפרעם ואדם פרטי משפרעם. ליד הארובות נפנה לכיוון צפון לראס עלי ושם נסיים את הטיול.

 

רוצים לדעת עוד?

עין יבקע
שמו הערבי של המעיין הוא ראס אל עין (ראש-העין) בשם זה פגשנו במקומות נוספים בארץ.
מימי מעיין יבקע תפוסים היום בבריכה, שלושים מטרים אורכה ועשרה רוחבה. ראשיתה של הבריכה קדום, ויסודותיה נבנו אולי כבר בתקופה הרומית. הבריכה שופצה במהלך הדורות, ושיפוץ של ממש נעשה בה, כנראה, בידי נוצרים אנשי המסדר הכרמליתי, שהשתמשו במים להנעת טחנת-הקמח שהיתה ברשותם במורד הנחל.  במקום הוקם סכר להעלאה ואיגום המים בבריכה, ממנה הוזרמו באמת מים עד לטחנת הנזירים.

טחנת הנזירים
שמה הקודם של הטחנה היה טחונת א-רהיב. זו טחנה ותיקה באזור. במאה ה-19 היו בעליה דרוזים, שמכרו אותה לנזירים הכרמליתים, שקנוה כהשקעה כלכלית ומקור הכנסה. הטחנה הושכרה והיתה לאחד ממקורות ההכנסה של המנזר. בטחנה פעלו ארבע יחידות טחינה, ומאוחר יותר ירד מספרן לשתים. אבל, הקמת טחנות הקמח המונעות בכוח הקיטור פגעו, כמו בארץ כולה, בטחנה בנחל ציפורי. בתחילה היתה זו הטחנה שהונעה במנוע בשפרעם, שהורידה את מספר הלקוחות. מאוחר יותר הוקמה טחנה משוכללת גם בחורבת איבטין הסמוכה וגלגלי טחנת הנזירים נדמו.
זה מבנה בעל שתי קומות, שהגישה אליו מלמטה היא על גבי גשר הנטוי מעל הנחל. מעל דלתות המבנה התחתון אפשר לראות את הסמל של המנזר הכרמליתי. במבנה עצמו שרידי חדרים ומחלונותיהם נשקפים נופי נחל ציפורי. למעלה, שרידי אמת המים הנחצית על ידי אבן גדולה לשתי תעלות. כל תעלה הזינה ארובה, שדרכה נפלו המים, מגובה רב, על כפות והניעו שני זוגות אבני ריחיים. המים יצאו אחר כך, במנהרה מעל הקומה הראשונה, זרמו על הגג וכוונו לשתי ארובות ולמעברים תת קרקעיים, בחזרה לאפיק. בתחילה הונעו הריחיים בגלגלי עץ, ואלה הוחלפו בגלגלי ברזל, שנבנו בידי בעל-מלאכה משפרעם. הארובה, שדרכה נפלו המים על כפות ההנעה הגיעה לגובה של 12 מטרים, וזו היתה, כנראה, הארובה הגבוהה מסוגה בארץ. הטחנה העליונה היתה, כנראה, עד לסגירתה בשנות השלושים בשותפות בין דרוזים, הכנסייה הקתולית בשפרעם ואדם פרטי משפרעם. הטחנה התחתונה היתה של משפחה שפרעמית, שנמכרה לאחר מות בעליה, ובסופו של דבר נמסרו זכויות המים לקיבוץ וזאת בגלל ריב בעלים כדי שלא יהיה אפשרי להפעיל את הטחנה. גלגל הטחנה, שהניע את אבני הריחיים ונחשב לגדול בגלגלי הארץ, מוצג באגף אדם ועמלו, במוזיאון ארץ-ישראל ברמת-אביב.

 

צילום: מרים בן דב 


 


איך עוזרים לטבע ולסביבה בזמן הטיול?

  • החליפו את הכלים החד-פעמיים ברב-פעמיים. אל תשאירו זבל, קחו אותו אתכם.
  • הקפידו ללכת בשבילים המסומנים, כדי לא לפגוע בערכי הטבע.
  • נתקלתם במפגע, זיהום או פסולת? ראיתם חיית בר פגועה? דווחו למשרד להגנת הסביבה
     

החברה להגנת הטבע היא עמותה עצמאית ללא מטרות רווח.

אנחנו כאן כדי לפעול ולחנך לשמירה על הטבע והסביבה.

יחד עם הציבור, אנחנו פועלים להוביל לשינוי. הכוח שלנו בידיכם, 

 

רוצים לשמור איתנו על הטבע באזור?  הצטרפו אלינו     תרמו לנו

 

 

 * * *
המלצת החברה להגנת הטבע (ע"ר) נוגעת לערכי הטבע והנוף במסלולים המומלצים בלבד, ואין בה כדי להטיל עליה אחריות לכל פגיעה ו/או נזק ו/או אובדן שעלולים להגרם למטיילים ו/או לרכושם במהלך הטיול ו/או בקשר אליו, והיא אינה פוטרת את המטיילים מהחובה למלא אחר הוראות כל דין בקשר לטיול במסלולים המומלצים ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים לפני הטיול ובמהלכו.