לרוב, כשמגיע חג החנוכה, כולם עוברים לדבר על גחליליות שמפיצות אור, או על חכאים – דגי מים עמוקים שחלקם מפיצים אור על מנת למשוך טרף במעמקים.
אבל אלה הבחירות הכי ברורות! לנו ברור שה-חיה של חג החנוכה היא לא חיפושית מעופפת ולא דג טורף – אלא הסלמנדרה. אבל למה הסלמנדרה היא החיה הכי חנוכתית? שמחים ששאלתם.
1. בידינו אור ואש
כבר אלפי שנים, סלמנדרות מזוהות עם אש. פליניוס, פילוסוף וחוקר טבע רומאי, טען כי לסלמנדרות יש יכולת לכבות אש באמצעות גופן הקריר. הוא ייחס להן עוד תכונות מוזרות, כמו היכולת להרעיל פירות של עץ. האמת היא שהסלמנדרה אמנם רעילה למגע – אבל לא עד כדי כך.
גם בפולקלור היהודי הסלמנדרה מזוהה עם אש. בתלמוד נטען שזו לטאה שנוצרת מתוך אש, ושמי שימרח על עצמו את הדם שלה יהפוך לחסין מאש.
אנחנו ממליצים ומבקשים בכל לשון של בקשה לא לעשות את זה. גם כי אסור לפגוע בחיות הבר, וגם כי זה לא יעבוד ואתם סתם תישרפו וחבל.
רש"י אפילו הרחיק וטען שסלמנדרות נוצרות מאש שדלקה באופן רצוף במשך שבע שנים. אפילו שמה של הסלמנדרה מקורו בפרסית, והפירוש המילולי הוא "בתוך אש".
בקיצור, בחג שכולו על טהרת האור והאש, אין חיה יותר מתאימה מלטאת האש – סלמנדרה!
2. אסור לגעת
ממש כמו נרות החנוכה – שאין לגעת בהם, אלא לראותם בלבד – גם בסלמנדרה אסור לגעת.
זו חיית בר, ולכן עדיף לתת לה ספייס מאיתנו בני האדם. סיבה נוספת כמובן היא העור שלה, שמפריש רעל אם הסלמנדרה חשה סכנה.
זהו חומר שנקרא, איך לא, סלמנדרין. הוא משפיע על מערכת העצבים, וספציפית על עמוד השדרה – ויכול לגרום לנשימה מהירה, אישונים מורחבים, שיתוק, ואף מוות. בקיצור: שמרו את הידיים שלכם לעצמכם.
3. בדיוק בעונה
התקופה הזאת של השנה, עם ראשית החורף, חנוכה ותחילת עונת הגשמים, היא בדיוק עונת הרבייה של הסלמנדרות. בלילות גשומים, בסמוך לבריכות מים מתוקים ושלוליות חורף, הן יוצאות על מנת להזדווג – בזמן שאתם כנראה אומרים, "אוי, אין לי כוח לצאת בגשם, אני מעדיף להישאר בבית ולשתות תה מתחת לפוך". וואלה, מבינים אתכם.
והכי חשוב: בואו נשמור על הסלמנדרות
הסלמנדרות, כמו דו-חיים אחרים בישראל, מוגדרות מין בסכנת הכחדה. סיבה עיקרית לכך היא הפגיעה במקומות הלחים שבהם הן חיות, בין השאר בגלל התייבשות של מאגרי מים.
בנוסף, ראשני הסלמנדרות נמצאים תמיד בסכנה: הן מצד ראשני סלמנדרות בוגרים מהם שעשויים לטרוף אותם, והן מדגים שגם טורפים אותם וגם מתחרים איתם על המזון.
על מנת להגדיל את סיכויי ההישרדות, הנקבה של הסלמנדרה משריצה את הראשנים בכמה השרצות נפרדות ובאתרים שונים.
אנחנו רוצים ללמוד עוד מצבן של הסלמנדרות בישראל כדי לעזור לחיה המיוחדת הזו. ולכן, אם תראו סלמנדרה בטבע, כנסו לקישור כאן על מנת לדווח.
חנוכה שמח לכולנו – כולל הסלמנדרות!
