תוצאות חיפוש

מטיילים בנגב בשחור לבן הסיפורים מהתחלת הדרך של החברה להגנת הטבע

מערכת החברה להגנת הטבע

עזריה אלון, אחד ממייסדי החברה להגנת הטבע, היה בין הפעילים הסביבתיים הראשונים בישראל, גם בימים שבהם אף אחד לא ממש הבין מה זה סביבה או למה צריך לשמור עליה. אלון היה צלם מוכשר שהיה יוצא לשטח עם מצלמת לייקה 35 מ״מ ומתעד את החוויות עוצרות הנשימה של הטבע הישראלי.

בכתבה תמצאו תמונות מנקודת המבט הייחודית של אלון, של נופים ומטיילים בשחור לבן, עם אהבה ענקית לטבע וידע עצום על ביולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה. ליד התמונות, כמה סיפורים של אלון על הקמת החברה להגנת הטבע והמצאת הרעיון של החברים.

תצפית על הר יטבתה והרי אדום, 1955
תצפית על הר יטבתה והרי אדום, 1955. צילום: עזריה אלון
טיול ג׳יפים בנגב, 1964
טיול ג׳יפים בנגב, 1964. צילום: עזריה אלון

טבע ואדם

בספר ״טבע ואדם״, שיצא לאור ב-2012 בהוצאת ״עם עובד״, מתאר אלון איך הרעיון של חברה להגנת הטבע היה חריג בישראל של שנות ה-50, שהייתה עסוקה בפיתוח בלי תשומת לב אמיתית לסביבה:

היום קשה להבין עד כמה הייתה החברה בימים ההם דבר זר ולא חשוב, ניגוד גמור להלך הרוחות הכללי במדינת ישראל הצעירה. האתוס המוביל במחשבה היה – כיבוש השממה – וזה היה גם שמה של תערוכה שנערכה באותו זמן בירושלים. הפסוק ״נלבישך שלמת בטון ומלט״ משירו של נתן אלתרמן היה ססמה.

לטבע ״לא אכפת״. במשך דורות נשמדו יותר מ-99 אחוזים מכלל הצמחים ובעלי החיים שהיו בעולם, ו״הטבע״ ממשיך להתנהל כאילו לא אירע דבר. אבל האם זה העולם שאנחנו רוצים שיחיו בו צאצאינו?

מטייל שותה מגב מים בדרך לאילת 1958
יוסף קלינמן שותה מגב מים בטיול בדרך לאילת, 1958. צילום: עזריה אלון
מצד זוהר במדבר יהודה, 1954
מצד זוהר במדבר יהודה, 1954. צילום: עזריה אלון
טיול לסיני של קבוצת חצב בית השיטה 1971
טיול לסיני של קבוצת חצב בית השיטה, 1971. צילום: עזריה אלון

שלם 2 לירות

על הקמת החברה להגנת הטבע והמצאת הרעיון של החברים הוא מספר:

היינו חבורה שרעיונותיה נגדו את כל המקובל אז. העבודה בחברה לא הביאה לאלה שבחרו בה לא כבוד ולא כסף. בא רק מי שאהבת הארץ והעניין בטבע ובנוף משכו אותו, והוא היה מוכן לשרת את הנושא גם בתנאים לא נוחים.

בחברה להגנת הטבע לא הייתה היררכיה כמקובל: הנהלה הקובעת הכל ומורידה הנחיות לעובדים, החייבים לפעול על פיהן. היו לה כמובן מוסדות שקבעו מדיניות, אבל העובדים בשטח, בעיקרם אנשי בתי ספר השדה, שהוקמו מאוחר יותר, היו עצמאיים לגמרי, וגם נשאו באחריות מלאה. ההנחיות שקיבלו היו כלליות בלבד, וכל היוזמה הייתה שלהם.

מי שלא התאים למערכת הזו לא היה יכול להמשיך בה. כך נוצרה במשך השנים חבורה ששמרה על אופי מסוים של נשתנה הרבה למרות חילופי הדורות.

לא היה לנו שום מקור כספי. קבענו דמי חבר – שתי לירות לאדם. אמוץ (זהבי, ממייסדי החברה להגנת הטבע) היה מסתובב בין מכרינו ושואל כל אחד: אתה כבר חבר בחל״ט? אם לא – שלם שתי ל״י ואתה חבר.

לא היה לנו שום מקור כספי. קבענו דמי חבר – שתי לירות לאדם. הסתובבנו בין מכרינו ושאלנו: אתה כבר חבר בחל״ט? אם לא – שלם שתי ל״י ואתה חבר.

חניה במדבר בטיול לאילת ב-1955
חניה במדבר בטיול לאילת, 1955. צילום: עזריה אלון
מטיילים על קו האופק במדבר יהודה, 1958
מטיילים על קו האופק במדבר יהודה, 1958. צילום: עזריה אלון
עלייה מהערבה אל מעלה צאלה 1955
עלייה מהערבה אל מעלה צאלה, 1955. צילום: עזריה אלון
בית ספר שדה צוקי דוד בסיני, שנות ה-70
בית ספר שדה צוקי דוד בסיני, שנות ה-70. צילום: עזריה אלון

למה לשמור על הטבע?

אבל למה בכלל לשמור על הטבע? אלון מנסה להסביר:

שאלו אותי מה היה המניע שלי להתמסר כל שנותיי לנושא שמירת הטבע והנוף, שמשמעותו – עימותים בלתי פוסקים עם גורמים שונים – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות שונים, בעלי אינטרסים, בעלי הון ועוד. הרי לצד ההישגים שהשגנו היו לא מעט כישלונות ואכזבות. איך לא נמאס לך לעמוד כל השנים כנגד התפיסה של ״הפיתוח״, הרואה בכל המאמצים לשמירה על הטבע ועל הנוף פגיעה באתוס הציוני של בניין הארץ?

אצלי זה כל כך טבעי, שאינני חושב על כך, אלא כאשר אני נשאל. תשובתי אז: יש שני טעמים. אחד – לא רציונלי, היחס שלי לטבע ולנוף. אני כל כך קשור אליהם, ומודאג מכך שאם הם ייפגעו, לא אוכל לראות אותם יותר.

השני – מודעות לעתיד הקרוב והרחוק. זה קשור פחות לטבע ויותר לאדם, ולמי שיחיה בעתיד בארץ ישראל.

לטבע ״לא אכפת״. במשך דורות נשמדו יותר מ-99 אחוזים מכלל הצמחים ובעלי החיים שהיו בעולם, ו״הטבע״ ממשיך להתנהל כאילו לא אירע דבר.

אם אנחנו נמשיך להשמיד את בעלי החיים סביבנו, יישארו בסוף שני מינים שכוח החיים שלהם חזק ביותר: חולדות ותיקנים. זה העולם שאנחנו רוצים שיחיו בו צאצאינו?

 

עזריה אלון (1918-2014) היה אחד ממייסדי החברה להגנת הטבע ב-1953 ושותף מרכזי למאבקים הסביבתיים הראשונים כמו השמירה על פרחי בר. היה מזכיר החברה בשנות ה-70, שידר ברדיו פינה פופולרית על נושאי טבע, פרסם כ-30 ספרים ואינספור מאמרים ומחקרים והיה פעיל בתחום כל חייו. ב-2012 קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים.

פורטרט של עזריה אלון
פורטרט של עזריה אלון, 1964-5. צילום: במחנה

רוצים להמשיך את הדרך ולשמור על הטבע הישראלי?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו