מפסיקים את הזרם

יש המון ישראלים שמטיילים בגולן ואוהבים אותו – ולכולם (כמעט) יש חוויה אחת משותפת: שפע מעיינות ונחלים שזורמים כל השנה, שוצפים, נקיים ויפהפהיים – כאלה שכבר קשה מאוד למצוא במקומות אחרים בארץ.

איך זה קרה? רמת הגולן היא מפלט ירוק לתושבי ישראל כולה בזכות המרחבים הפתוחים הגדולים שלה – טבע שנשמר ללא הפרעה לאורך שנים ומערכות אקולוגיות מגוונות עם בתי גידול ייחודיים.

אבל שורה של מהלכים המתבצעים כיום או מתוכננים לעתיד עלולים לפגוע בנחלים השוצפים של הגולן.

המעיינות יוצאי הדופן

לפני יותר משנה, הממשלה החליטה להגדיל את היישובים הקיימים בגולן ולהקים יישובים חדשים. לפיתוח המוגבר יהיו השפעות סביבתיות משמעותיות מאוד באזורים שנשמרו עד היום ללא שינוי – בגלל בנייה במרחבים פתוחים, הקמת תשתיות לאורכם ולרוחבם של המרחבים הללו, שאיבה של מי תהום עומס על מאגרי המים ועוד פעולות שישבשו את הטבע של הגולן. לכל אלה עלולה להיות השפעה חמורה על הנחלים והמעיינות בגולן ובסביבה.

כבר היום, רוב מי השתייה וחלק מהמים לחקלאות בגולן מגיעים מקידוחי מי תהום – כלומר על חשבון המים החיוניים המזינים את המעיינות והנחלים.

לעובדה הזו יש השפעה גרועה במיוחד על המעיינות שנמצאים במורדות המערביים של הגולן, בדופן המזרחית של עמק החולה, וכך זכו לשמם – מעיינות הדופן.

אלה מעיינות יפהפיים ומיוחדים בגלל מיקומם בין הרמה לעמק – והפכו לאטרקציה שמושכת אליה מטיילים רבים, בעיקר בימים החמים של הקיץ. סביבם יש שפע של צמחים וחיות בר אופיניים לאזורים שופעי מים.

אתר ידוע הוא עין דבשה, שמורכב מכמה מעיינות סמוכים זה לזה. יש בו נוף ייחודי של עצי מילה סורית הטובלים במיימי המעיינות, צמחי מים נדירים ועוד.

מעיינות הדופן ניזונים ממקורות המים של הגולן, וכבר היום מאיימת עליהם סכנת התייבשות בשל מיעוט המשקעים בצפון בעשורים האחרונים. בגלל משבר האקלים – המחסור במשקעים צפוי להחריף. אם יתממשו תוכניות הפיתוח בגולן, חיות בר והצמחים הייחודיים עלולים להיעלם או להיכחד לחלוטין. 

אז מה אפשר לעשות?

העובדה שהחקלאות במזרח עמק החולה מסתמכת בעיקר על מעיינות הדופן, לצד התוכניות להגדלת היקף שאיבת המים ברמת הגולן – מחמירים את הסיכון למעיינות. כלומר, אם תיושם החלטת הממשלה לפיתוח הגולן, שכוללת הגדלה של יישובים קיימים והקמה של יישובים חדשים והכשרה של שטחים חקלאיים חדשים – המצב של הנחלים והמעיינות עלול להידרדר.

לכן, חשוב למתן את ההשפעה של גידול האוכלוסייה ברמת הגולן והרחבת החקלאות על חשבון המעיינות והנחלים, ולמנוע פגיעה מהותית שתסכן טבע ייחודי ויפהפה שקשה מאוד למצוא כמוהו בישראל.

כדי לעשות זאת צריך לקדם שני מהלכים עיקריים:

1. מהפכת ההתפלה של מי הים יצרה שפע של מים ברוב הארץ. אבל יש אזורים – בעיקר במזרח הארץ, מהחרמון ועד לערבה – שעדיין מנותקים מרשת המים הארצית. באזורים האלה, המים לשתייה ולחקלאות עדיין מגיעים בעיקר מהמעיינות והנחלים. לכן, צריך לקדם את ביצוע התוכניות לאספקת מים מהמערכת הארצית ליישובים ולחקלאות בגולן ובאצבע הגליל – ו״לשחרר״ את המים שהטבע כל כך זקוק להם.

2. במקביל, צריך לפעול כדי למתן את השאיבות בקידוחים ובמעיינות.