פורחת בשלג
מתחת לשלג צומחת רקפת. לא ככה הולך השיר, אבל זו האמת: הרקפת היוונית היא אחות לרקפת המצויה שכולנו מכירים מרחבי הארץ, והיא גדלה באזורים הכי קרים בישראל, ובמיוחד – ברמת הגולן.
אז במה הוא שונה מרקפת מצויה?
"לרקפת היוונית פרחים הרבה יותר קטנים, עם עלי כותרת צנומים, היא הרבה יותר עדינה מהרקפת המצויה והיא לא יוצרת מרבדים אדירים", מסביר אבנר רינות מיחידת סקרי טבע בעיר של החברה להגנת הטבע.
הייחוד שלה מתבטא דווקא באירועי מזג אוויר קיצוני: "כשיורד שלג ברמת הגולן אז היא פורחת – במקומות כמו יער אודם או תל-חזקה", מספר רינות.
אבל למה "רקפת יוונית"?
למרות שמה העברי הלא ברור, הרקפת היוונית לא גדלה ביוון עצמה. היא נפוצה במזרח התיכון, ובישראל היא גדלה באזורים של סלעי בזלת – שאזור הגולן, כידוע, מצטיין בהם. "הרקפת היוונית נמצאת אצלנו רק בקצה הצפוני של הארץ", מסביר רינות.
בדיוק בגלל תפוצתה המצומצמת, כואב להיתקל בפעולות באזור הגולן שמצמצמות את התפוצה של חברתנו היוונית עוד יותר.
"הכשרת שטחים חקלאיים בצפון-מזרח רמת הגולן מסכנת את המשך קיומה של הרקפת", מסביר רינות. "בשנים האחרונות זו מגדמה שמאוד התעצמה בצפון מזרח הרמה. אם אתה עולה לחרמון אתה רואה המון שטחי מטעים".
