הפולשת הקטנה
נמלת האש היא מין פולש – כלומר אורגניזם שחרג מתחום התפוצה הטבעי שלו כתוצאה מפעילות אדם. אוכלוסיות של מינים פולשים מתבססות ומתפשטות בסביבה החדשה שאליה הם מגיעים – וגורמות לנזקים למערכות טבעיות מקומיות ולאדם.
המחקר על נמלת האש נועד לצמצם את התפשטותה, ולמציאת דרכים להתמודד איתה – ואף להכחידה. בתחתית העמוד תוכלו למצוא כמה המלצות שיעזרו לכם להתגונן בפניה.
המיזם הוא חלק ממיפוי ארצי של נמלת האש הקטנה, שמטרתו לקבל נתונים מדויקים ככל האפשר על מצב התפוצה ועל קצב ההתפשטות שלה בישראל.
נמלת האש הקטנה היא דוגמה אופיינית למין פולש שלא זוהה ולא טופל בזמן. כדי שלא נסבול בעתיד ממקרים כאלה, ישנה חשיבות רבה בקידום חקיקה שתמנע את התפשטות המזיק הבא. עוד מידע על הנושא באתר המינים הפולשים.
איך מנטרים את נמלת האש הקטנה?
כדי לסייע במחקר לזיהוי אזורי התפוצה של נמלת האש, התחילו בחיפוש הנמלים בשטח החשוד. מדובר בעיקר בבסיסי עצים ובקליפותיהם או תחת אבנים. בדקו אם יש שיירות של נמלים על צינורות או טפטפות ועל הקירות.
תוכלו להיעזר גם בפתיונות כדי לאתר את נמלי האש. מכיוון שהן אינן פעילות במקומות שבהם יש קרינת שמש ישירה וחזקה, יש לפזר את הפתיונות בשעות הבוקר במקומות מוצלים. פזרו למשל במבה שצמודה לקרקע ובמרווחים של עד 10 מטר זה מזה (אפשר על שיפודי עץ), או מקלות מרוחים בחמאת בוטנים.
כעבור כשעה אספו את הפתיונות ובדקו אילו נמלים נמצאות על הבמבה. חשוב לבחון את הפתיון בעין לפני הוצאת השיפוד מהקרקע, כדי שהנמלים לא ייפלו.
הנמלים מתפשטות בעיקר דרך עציצים וחומרי גינון, לכן חשוב ביותר לנטר כל עציץ שנכנס אליכם הביתה – שלא תכניסו אליכם סוס טרויאני! בהמשך העמוד תמצאו מידע נוסף על הדרכים לעשות זאת.
הדיווח חשוב על מנת שהרשויות המקומיות והארציות יוכלו ללמוד על היקף התופעה. רשויות מקומיות שיידרשו על ידי המשרד להגנת הסביבה לטפל בנמלת האש בשטחים ציבוריים שבאחריותם, יוכלו להיעזרו במפת הדיווחים כדי לקבל מידע על אתרים נגועים.
על איזה מידע לדווח כדי לעזור למחקר?
🐜 היכן ראיתם את נמלת האש הקטנה?
🐜 מתי צפיתם לראשונה בנמלה במיקום זה?
🐜 האם נעקצתם מנמלת האש?
🐜 האם המקום בו נצפתה הנמלה (עציץ, גינה, פארק) עבר הדברה? אם כן – האם יש בו עדיין נמלים?
🐜 אם שמתם פתיונות של שיפודי במבה או חמאת בוטנים – האם הגיעו אליהן נמלי אש?
המיזם לניטור נמלת האש הוא חלק מפרויקט משותף לגופים רבים, בהם החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל והמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
במסגרת הפרויקט, המעבדה האנטומולוגית מבצעת מחקר במימון קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, הבוחן שיטות ותכשירי הדברה שונים – במטרה לייצר פרוטוקול הדברה יעיל להכחדת הנמלה מעציצים נגועים והכחדת אוכלוסיות נמלים בשטחים פתוחים.
מבט מקרוב על נמלת האש הקטנה
קטנה ומכאיבה נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) היא מין פולש שמקורו בדרום ומרכז אמריקה. זהו מין אגרסיבי בעל כושר תחרות גבוה ועקיצה מכאיבה. הנמלה תוקפנית מאוד כלפי מיני נמלים אחרים ובעלי חיים נוספים, כולל חיות בית ומשק. הנזקים של נמלת האש והקושי בטיפול בה – הובילו להכללתה ברשימת מאה המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם, שעורך האיגוד העולמי לשימור טבע (IUCN).
מקיבוץ אחד לכל הארץ הנמלה חדרה לישראל ב-1997, במשלוח עץ שהגיע מדרום אמריקה למפעל בקיבוץ אפיקים. מאז התפשטה הנמלה לעוד מאות ישובים ושטחים טבעיים ברחבי ישראל – ואף הגיעה עד למדבר ולאילת. בשנים האחרונות מתבססת הנמלה בבתי גידול לחים טבעיים ובשמורות טבע, ועלולה להתפשט לכל חופי הכנרת. עיקר ההפצה של הנמלה בישראל מתבצעת על ידי האדם, ובעיקר באמצעות עציצים, אדמה, קומפוסט וגזם נגועים, הנמכרים במשתלות ומועברים לכל רחבי הארץ.
לא ממהרת ניתן לזהות את נמלת האש הקטנה בזכות הגודל והצבע. הפועלות קטנות (1.5 מ"מ), אדמדמות וזהות בגודלן. המלכות והזכרים כהים וגדולים יותר (4.5 מ"מ). הפועלות נעות לאט יחסית לרוב מיני הנמלים, ולא משנות את קצב תנועתן כשמפריעים להן.
תיאבון בלתי מוגבל נמלת האש היא אוכלת כל. היא טורפת, אוכלת פגרים וניזונה מכל מזון זמין, בבית או בחוץ. היא מקננת במגוון אדיר של בתי גידול, אך זקוקה לחום ולחות.
למה נמלת האש מסוכנת?
הנמלה מהווה מטרד לאדם באזורים מיושבים, בשל עקיצתה הכואבת שעלולה לגרום להתפתחות נגע מקומי דמוי כוויה. אם נעקצתם בעין – זה כואב במיוחד. אך הנמלה אינה גורמת לנזק קבוע. במקרים מעטים מתפתחת תגובה אלרגנית עד כדי פינוי לבית חולים.
נמלים שחודרות לגינה ולבית גורמת לפגיעה קשה באיכות החיים – של בני האדם ושל חיות. הנמלה טורפת פרטים צעירים של זוחלים וציפורים, וגורמת לפגיעה חמורה בעיניים, עד עיוורון, לחיות בית כמו כלבים וחתולים.
עקיצות הנמלה מגבילות את השהייה בחוץ: בחצרות, במדשאות ובגינות, בבריכות שחייה, בפארקים ובשטחים פתוחים. הנמלה אף גורמת לירידה בערך נכסים הנגועים בה.
הנמלה גורמת לנזקים לחקלאות ולתיירות, המביאים להפסדים כספיים חמורים. *בתוך כמה שנים, אם הנמלה תגיע לשיא התפשטותה – הנזק הכלכלי שתגרום בישראל בלבד צפוי להגיע לכ-1.1 מיליארד שקל בשנה.*
נמלת האש הקטנה גורמת לירידה דרמטית במגוון ובשפע המינים של נמלים וחסרי חוליות אחרים בבתי הגידול אליהם פלשה.
אז מה אפשר לעשות?
כדי להתמודד עם הנזקים של נמלת האש, יש חשיבות אדירה לניטור מוקדם של התפוצה שלה. כאשר הנמלים נמצאות בשלב מוקדם של התבססות, עדיין ניתן להכחידן או לשמור על אוכלוסיה קטנה באמצעות טיפולי הדברה עצמאיים.
במקרים כאלה מומלץ להשתמש אך ורק בתכשירי הדברה ייעודיים לנמלת האש, המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה (רשימת חומרים כאלו ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה). כך נמנעת פגיעה מיותרת בנמלים ובפרוקי רגליים אחרים. אם הנמלים חוזרות, תדרש הדברה תקופתית אחת לפרק זמן. רצוי לעודד כמה שיותר תושבים להדביר במקביל בשטחים הפרטיים על מנת לנסות לתת פתרון רחב היקף באזור מגוריכם.
אבל אחרי שנמלת האש מתבססת במקום מסוים, זה כבר לא יספיק. במקרים אלה יש צורך בהדברה מקצועית של מדביר מוסמך, אשר צפויה להביא להקלה זמנית על ידי צמצום אוכלוסיית הנמלה בשטח. אם מדובר בשטחים ציבוריים, יש לפנות לרשות המקומית ולבקש הדברה בשטחים אלו.
כדי להימנע מהכנסת שתילים נגועים לבתים ולחצרות, מומלץ לבודד שתילים חדשים למשך כמה שעות בקופסת קרטון עם פתיונות (כמו חטיף חמאת בוטנים) בפינות הקופסה, ולראות אם נמשכות אליהם נמלות אש.
אם מתעורר חשד להימצאות נמלות אש בשתילים חדשים, יש לדווח על כך למוקד הרשות המקומית, להחזיר את השתילים הנגועים למשתלה, ולקבל הנחיות כיצד לטפל במפגע ולמנוע את התפשטותו. כמו כן, יש לעדכן את אגף מזיקים והדברה במייל pestcontrol@sviva.gov.il
המשרד להגנת הסביבה בודק את הימצאותה של נמלת האש במשתלות ברחבי הארץ, ומפרסם מדי שבוע את תוצאות הבדיקות:
לרשימת המשתלות שנבדקו
למפה של המשתלות שנבדקו (אדום – משתלות שנבדקו ונמצאו נגועות בנמלת האש הקטנה, ירוק – משתלות שבעת הבדיקה האחרונה לא היו נגועות).
למידע נוסף צרו קשר עם נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע nirita@spni.org.il
