ישיבה רגועה ומהנה על הדשא בגינה נקטעת פתאום בקריאת כאב, בכתם אדמדם על הרגל ותחושה מציקה שנמשכת שעות וימים. לא מדובר באירוע חד-פעמי, אלא במציאות יומיומית ומטרידה.

מאז שנמלות האש פלשו לישראל לפני כ-20 שנה, ההיתקלות בהן בגינות, פארקים ובמרחבי טבע מתרחשת בכל הארץ – מקריית שמונה ועד לאילת.

הבעיה הגדולה יותר: עברנו את נקודת האל-חזור ואין כבר שום סיכוי להבריח מכאן את נמלות האש. לכל היותר, אנחנו יכולים לשפר את ההתמודדות מולן.

הבעיה העוד יותר גדולה: יש עוד מינים פולשים שכבר הגיעו לישראל – ואנחנו חייבים למהר ולטפל בהם לפני שהם יתפשטו לכל עבר.

איך זה קרה והאם יש מה לעשות? כל הפרטים בכתבה.

מיהי נמלת האש?

נמלת האש הינה נמלה קטנה שגודלה כ-1.5 מ"מ וצבעה חום אדמדם, שיצאה בעבר ממרכז ודרום אמריקה ופלשה גם למערב אפריקה, לאוסטרליה, לאיים באוקינוס השקט ולישראל.

נמלת האש זוהתה בישראל רק ב-2005 – אך למעשה היא הגיעה שנים רבות קודם כנוסעת סמויה במטען של בולי עץ שהגיע למפעל בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן.

מאז היא התפשטה בחלקים נרחבים בישראל, תחילה בעיקר בעמק הירדן ובהמשך גם בגליל, בכרמל, בשרון ובגוש דן. בשנה שעברה התקבל דיווח ראשון על נמלת אש באילת,

בין השאר, הנמלה נפוצה דרך שתילים וחומר גזם מרוסק שהכיל אותה ונמכר במשתלות, ומשם הופצה בעציצים נגועים. גם כיום משתלות רבות ממשיכות, לעיתים ללא ידיעתן, להפיץ אותה ברחבי הארץ.

"הנמלה הזו לא תיעלם מפה, היא כאן לדיראון עולם. בין השנים 1997 ל-2005, כשהתווכחו האם היא פלשה, באיזה חומר להדביר אותה, ומי יטפל בזה – הנמלה כבר התחילה להתפשט בישראל", מסביר אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע. "אפשר לנסות למזער את הנזקים ואת ההשפעה שלה, אולי לרסס בצורה סיסטמתית גני ילדים, למשל, או למגר אותה מיישובים מרוחקים, אבל היא לא תיעלם. נמלת האש היא רק הקדימון".

לאילו נזקים היא גורמת?

עקיצה כואבת העקיצה של נמלת האש כואבת מאוד, והיא מהווה מטרד בתוך בתים, בחצרות ובמקומות בילוי. ככל שהתפוצה שלה מתרחבת, ישנם אנשים שנמנעים משימוש במרחבים נגועים, כמו גינות או פארקים.

סכנת אשפוז עבור חלק מהאנשים, עקיצה של נמלת אש עלולה לגרום לתגובה אלרגית חריפה ואף לצורך בטיפול בבית חולים.

פגיעה בנמלים המקומיות נמלת האש פוגעת בנמלים ופרוקי רגליים אחרים.

סכנה לחיות בית נמלת האש פוגעת בעיניים של חיות מחמד, עד כדי עיוורון.

נזק כלכלי על פי מודל כלכלי שנערך באוסטרליה, עלויות הטיפול בנמלי האש צפויות לעלות מאוד ככל שהנמלה תמשיך להתפשט, וכבר היום הם מסתכמים במיליוני שקלים. באזורי פלישה בעולם, הנמלה מטרידה פועלים בשדות חקלאיים ומעודדת כנימות מזיקות חקלאות. מעבר לכך, ייתכן נזק כלכלי של מאות מיליוני שקלים בשל איסור יצוא מישראל למדינות בעלות פיקוח תברואתי מתקדם.

איך אפשר להתגונן בפני נמלות האש?

כמו שהסברנו קודם, נמלות האש זו בעיה גדולה – שאותה היה אפשר למנוע אם היינו מטפלים בה מייד אחרי שהתגלו הנמלים הראשונות בישראל, לפני עשרות שנים.

כיום אפשר רק לצמצם את הפגיעה של נמלות האש. למשל, ליצור גוף פיקוח שישגיח למשל שמטענים שמגיעים לישראל ממדינות שבהן נמלות האש נפוצות. למעשה, יש צורך להשגיח שלישראל לא מסתננים מינים פולשים נוספים, ועל כך נרחיב מייד.

אם גיליתם נמלים בקרבתכם, למשל בגינת הבית, וכאשר הן נמצאות עדיין בשלב מוקדם של התבססות, ניתן להכחידן או לשמור שהאוכלוסייה שלהן תישאר קטנה – באמצעות טיפולי הדברה עצמאיים. במקרים כאלה מומלץ להשתמש אך ורק בתכשירי הדברה ייעודיים, המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה (רשימת חומרים כאלו ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה). כך נמנעת פגיעה מיותרת בנמלים ובפרוקי רגליים אחרים. אם הנמלים חוזרות, תדרש הדברה תקופתית אחת לפרק זמן.

כמו כן, כדי לסייע למאמצים להתמודד עם נמלות האש, ישנה חשיבות רבה לזיהוי האזורים שבהם היא מתפשטת. אתם מוזמנים לסייע למחקר שעוקב אחרי נמלות האש בעזרת דיווחים של הציבור. 

מ-2022 עד היום התקבלו כ-7,000 דיווחים חדשים על אתרים שבהם נצפתה הנמלה (למפת הדיווחים). המחקר מנוהל על ידי החברה להגנת הטבע, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל והמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.

מהם המינים הפולשים?

מין פולש הוא כל חיית בר או צמח שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי כתוצאה מפעילות אדם – ואז הצליחו להתבסס ולהתפשט בסביבה החדשה אליה הגיעו וגורמים נזק למערכות טבעיות ולאדם.

בחלק מהמקרים מגיעים המינים הפולשים כ"נוסעים סמויים" על סחורות ומטענים הנכנסים למדינה באופן חוקי, למשל בתוך מטען אישי של נוסעים, בסחורות חקלאיות, על חיות מחמד, או במי נטל של אוניות.

תופעת המינים הפולשים מתרחבת בישראל ובכל העולם, ויוצרת איומים על הטבע, על חיות הבר, הצומח – ואפילו על תשתיות ועל בני האדם.

לפי הדו"ח האחרון של IPBES (צוות בין-מדינתי לשימור מגוון ביולוגי), ישנם כיום יותר מ-3,500 מינים המוגדרים כפולשים ב-143 המדינות השותפות בצוות. המינים הפולשים לוקחים חלק, לעיתים משמעותי, בחלק גדול מהמקרים של הכחדת צמחים וחיות בר, ועלות הטיפול הצטברת בהם מגיעה לכחצי טריליון דולר בשנה. למרות זאת, כמעט בכל המדינות, אין עדיין חקיקה לטיפול במינים הפולשים – וזהו המצב גם בישראל. לפרטים נוספים, היכנסו לאתר פולשים.

איך אפשר להתגונן בפני המינים הפולשים?

״הבעיה של נמלת האש הייתה ידועה כבר לפני 30 שנים אבל לא עשינו כמעט כלום כדי לפתור אותה״, מבהיר רוטשילד. מבקר המדינה הוציא דו"ח בעניין, חברה להגנת הטבע יזמה ב-2016 כתיבה של הצעת חקיקה מפורטת לטיפול במינים הפולשים – אך המשרד להגנת הסביבה לא מקדם שום טיפול בנושא.

רוטשילד מוסיף כי הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות כעת הוא לקדם את הטיפול של המדינה בנושא המינים הפולשים – כדי לצמצם את הפגיעה של אלה שנמצאים כאן ולמנוע מאחרים להגיע.

כך למשל, בין 13 המינים הפולשים שהכי דחוף לטפל בהם, ישנה האחות הלא נחמדה של נמלת האש – הנמלה הצהובה המשוגעת, שעלולה לגרום למוות של חיות מחמד ופעוטות לצד פגיעה משמעותית בתשתיות ובחקלאות.

״זה מתסכל אותנו מאוד״, אומר רוטשילד. ״נמלת האש מתפשטת בעיקר דרך משתלות. ביקשנו לתקן תקנה שמחייבת לרסס נגד הנמלה, אבל המשרד עשה את זה וולונטרי. לא צריך יותר משלוש משתלות שמסרבות לרסס כדי שעציצים עם הנמלים יסתובבו בכל המדינה".

רוטשילד מזהיר כי אם ישראל לא תתחיל להתמודד עם המינים הפולשים – הנזקים רק יתעצמו: ״אנחנו ניתקל בצדפות שחוסמות מתקני התפלה וחלזונות שיהרגו דגים בבריכות". כך למשל, טרמיט העל הפורמוסי הוא מין שמכרסם תשתיות ויכול להוביל לנזק של עשרות מיליונים בשנה ונצפה השנה בפתח תקווה.