נחל רבה, הזורם בלב ראש העין והמועצה אזורית דרום השרון, הוא דוגמה מעוררת השראה לכוחה של קהילה, חזון תכנוני ושינוי תפיסתי בהשבת הטבע אל תוך המרחב העירוני. לאחר שנים שבהם הנחל סבל מזיהום והפך בחלקו לתעלת בטון – הנחל עובר כיום תהליך שיקום והתחדשות, שבמרכזו עומדים התושבים והרשויות, ההופכים אותו לנכס יקר ערך לעיר ולסביבה.
בנחל הנמצא באגן הירקון, שטח שבו מתגוררים כיום יותר מ-2.5 מיליון איש, הובילו בעבר הובילו השטחים האורבניים לזרימות חזקות ומסוכנות. כיום, רשות ניקוז ונחלים ירקון מקדמת תוכניות ניקוז חדשניות לצד פעילות חינוכית וקהילתית לחיבור הציבור לנחל.
מקורו של נחל רבה מעבר לקו הירוק מקשה על ניהולו ויוצר חשיפה לזיהומים שמקורם מחוץ לישראל. בתוך העיר עצמה, הטופוגרפיה ההררית גורמת לזרימות נגר מהירות לכיוון הנחל. בעבר, חלקים מהנחל דופנו בבטון והוגדרו כ"תעלת ניקוז", עד שכונה בלעג "נחל הבטון". הדבר פגע במערכת האקולוגית ובפוטנציאל הנחל כמרחב פנאי ונופש. המרחב המצומצם אשר נותר לנחל גורם במקומות מסוימים להצפות בעיר גם בעיתות של אירועים שאינם קיצוניים.
מאז שנות ה-90, עם הקמת שכונות חדשות בראש העין, החלו התושבים בהובלת, קהילת אפק ובית ספר ניסויי לקיימות, לפעול למען הנחל. הם ראו בו משאב טבע ופעלו לחבר את תושבי העיר וקהילת בית הספר לערכיו הטבעיים וההידרולוגיים. 'קהילת נחל רבה' אשר שותפים בה קהילת אפק, בית ספר ניסויי לקיימות, ונציגי העירייה פועלים בהתנדבות להגברת תחושת השייכות והזיקה של התושבים לנחל, ולהכרה בנחל רבה כאוצר טבע עירוני מיוחד. הם נלחמו בתוכניות פוגעניות, פעלו להצלת פקעות צמחים ואף איתרו גת ביזנטית עתיקה ודאגו לסמן אותה. לפני כשלוש שנים, הוקמה קבוצה עירונית פורצת דרך, בשיתוף פעולה של עיריית ראש העין, רשות ניקוז ונחלים ירקון והחברה להגנת הטבע. קבוצה זו מובילה פעילויות חינוכיות וקהילתיות שמטרתן להעלות את המודעות לצורכי הנחל וסביבתו.
מאז 2017, ובעקבות שינוי גישה עירוני, החלו עבודות להסרת חלק מהבטון, לשיקום קטעי נחל ולשדרוג הטיילת. מאות עצים ניטעו לאורך האפיק, פארקים עירוניים שולבו במרחב, ונערכו סקרים אקולוגיים שחשפו עושר מפתיע: 10 מיני צומח אדומים ומוגנים, לצד עשרות מיני עופות, זוחלים, דו־חיים ויונקים. כיום מוגדר נחל רבה כעורק ניקוז ראשי וכמסדרון אקולוגי ארצי. מהלך זה זכה לתהודה תקשורתית חיובית והדגיש את המאמץ להפוך את הנחל מ"נחל הבטון" לעורק חיים ירוק.
הגישה לנחל פתוחה בחלקי עיר רבים. לצידי הנחל ולכל אורכו סלולה טיילת מסודרת עם שבילי הליכה, שביל אופניים וספסלי ישיבה, לצד מספר פארקים עירוניים הממוקמים באזורים שונים וספסלי תצפית לכיוון הנחל.
בצל אתגרי האקלים והפיתוח המואץ באגן הירקון, מקודמת כיום תוכנית מקיפה לשיקום נופי, אקולוגי ותיירותי של נחל רבה. התוכנית מדגישה פתרונות מבוססי טבע , חיבור הקהילה למרחב, ושילוב הנחל במרקם העירוני כציר חינוכי, פנאי ונופש. , ומדגישה את ערכי הטבע הגלומים בו ואת תרומתו לניהול נגר מיטבי.
הירשמו לניוזלטר שלנו – עם כל מה שקורה בטבע, הסיפורים הכי מעניינים והתמונות הכי יפות!
ההרשמה בכפוף לתנאי השימוש באתר
תעודת זהות נחל רבה
💧אורך אפיק ראשי: 23 ק"מ, מתוכם 8.4 ק"מ מערבית לקו הירוק.
💧שטח אגן היקוות: 91 קמ"ר
💧תוואי הנחל: נחל רבה מתחיל במורדות המערביים של אריאל וברקן ממזרח לקו הירוק, הוא חוצה את ראש העין ממזרח למערב דרך שכונות מגורים ומרכזי תעסוקה, ועובר הנחל בשטחים חקלאיים של מ.א. דרום השרון עד להתמזגותו לנחל ירקון בגבול העיר פ"ת.
💧רשויות מקומיות לאורך הנחל בתחום ישראל: ראש העין, מ.א. דרום השרון.
סיפורו של נחל רבה מוכיח שגם בלב עיר צפופה, קהילה נחושה, תכנון אחראי ופתרונות מבוססי טבע, יכולים להפוך "נחל בטון" לעורק חיים ירוק שוקק ומזמין, התורם לבריאות, לחוסן ולאיכות החיים של כל תושבי העיר .
סיפורים נוספים מעוררי השראה, ניתן לקרוא ב'מדריך סיפורי נחלים עירוניים באגן ניקוז ירקון', שיושק חגיגית בכנס מנהיגות נחלים שיתקיים בגן הנדיב ב17.09, מהרו להירשם.
לנחלים העירוניים פוטנציאל להיות חלק מהמרקם העירוני, כמרחבי פנאי ונופש איכותיים המספקים מרפא לגוף ולנפש ומוקדי חוסן קהילתי, לצד תפקידם במערכת האקולוגית ובשמירה על המגוון הביולוגי. בשנים האחרונות, ניכרת עלייה משמעותית בהכרה בחשיבותם של הנחלים בישראל, עם המעבר מתפיסה המסורתית הרואה את הנחלים כתשתיות הנדסיות לראייה הוליסטית הרואה בנחלים כמרכיבים מרכזיים במערכת האקולוגית, התרבותית והעירונית.
באחרונה הושק ״מדריך סיפורי נחלים עירוניים באגן ניקוז ירקון״ֿ, המציג גישה הוליסטית לטיפול בנחלים. הוא מדגיש כיצד נחלים יכולים לסייע בניהול נגר עילי, להפחית את אפקט אי החום העירוני ולשפר את איכות האוויר. המדריך מציע עקרונות תכנון וניהול נחלים עירוניים, המשלבים שמירה על ערכי טבע, יצירת רציפות אקולוגית, ניהול מים מיטבי, שילוב הנחל במרקם העירוני והכי חשוב – מעורבות קהילתית. הגישה האגנית לניהול מי נגר המתייחסת לכל האגן והפתרונות מבוססי הטבע (Nature-Based Solutions) הם הליבה של התכנון החדש, המחזיר לנחלים את תפקודם הטבעי.
המדריך הנוכחי מציג סיפורי הצלחה מעוררי השראה של תכנון, שיקום וניהול נחלים עירוניים באגן נחל הירקון. המדריך נכתב על ידי יחידת הטבע העירוני של החברה להגנת הטבע עבור רשות ניקוז ונחלים ירקון, ונועד לסייע לרשויות המקומיות ללמוד מהצלחות ומהתמודדות עם אתגרים דומים. הוא מציג גישות שונות לשיקום, ומתייחס להיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. בסופו של דבר, הניסיון מלמד שהכוח המשמעותי ביותר טמון דווקא בתושבים – המובילים שינוי אמיתי בשיקום ושמירה על הנחל.