יהודאים מול פלישתים

עם בוא הסתיו, בקרוב, החום יירד גם באזור שפלת יהודה וכבר אפשר יהיה לטייל בו בכיף. אמנם שיא הטיולים באזור יגיע עם הפריחה בינואר עד מרץ, אבל אז יגיע גם כל עם ישראל… בסתיו הכול רגוע ושקט יותר.

הצטרפו אלינו ללמוד על כמה מתילי העתיקות החשובים (והיפים) ביותר בשפלה.

הסתכלו על האזור שמדרום לקו ירושלים – יפו בימי התנ"ך ותקבלו מעין "תמונת ראי" למצב של היום – היום בין אשקלון לגוש דן יש ישוב יהודי צפוף ביותר, אך בימי התנ"ך הוא נשלט זמן רב על ידי הפלישתים. ולהפך – בימינו בהרי יהודה יש רוב פלסטינאי גדול (שהקשר בינם לפלישתים הוא רק בגלגול השמות) ואילו בימי התנ"ך רוב היישוב שם היה יהודי.

גבעות השפלה היו "קו התפר" בתקופה זו. המחקר הארכיאולוגי עסק ועוסק רבות בזיהוי הערים העתיקות, שרובן ישבו בראש גבעות, ודן בשאלה מי ומתי הייתה עיר פלישתים ומי הייתה עיר יהודית. מי ומדוע החריב ערים פלישתיות ומי החריב ערים יהודיות. אולי הדבר המרתק ביותר הוא למצוא הקבלות, או סתירות, בין ממצא ארכיאולוגי לבין סיפורי המקרא.

כמה מהדמויות המרתקות ביותר בתנ"ך קשורות למאבקים בין שבט וממלכת יהודה לבין הפלישתים. שמשון הוא המרתק והאניגמטי מכולם, אך אין ממש ממצאי עתיקות שמתחברות אליו, לכן הוא נשאר יותר בתחומי המיתולוגיה. הגדול מכולם בספר נביאים בכלל ובאזור זה בפרט הוא דוד (לפני שנהיה מלך) שעוד יוזכר כאן כמה פעמים. ומהצד השני – גוליית ואכיש מלך גת.

והצרות לא נגמרות בפלישתים – נזכיר גם את שישק מלך מצרים, את סנחריב מלך אשור, נבוכדנצר מלך בבל ועוד כובשים חזקים שהיה להם חשוב להחריב חלק מערי השפלה.

יוצאים לדרך - בית שמש תחילה

בית שמש היא לא רק אחת הערים הצומחות כיום, היא גם אחד האתרים הנחפרים ביותר בארץ בשנים האחרונות והדברים קשורים זה בזה. הבנייה המואצת של שכונות "הרמות" החדשות מדרום לעיר הוותיקה, בשילוב העובדה שעל כל גבעה ותחת כל עץ רענן יש אתרים עתיקים, הביאו לשורה של חפירות הצלה ובעיקר לעבודה מרוכזת בחפירות תל בית שמש, משני צדי הכביש הראשי, כביש 38.

הממצאים המרתקים בתל הביאו את תושבי העיר וחובבי העתיקות לצאת למאבק נגד הרחבת הכביש הראשי על חשבון העתיקות. לפני כשנה הושגה הסכמה, הכביש יורחב בצורה שלא תפגע ובמקביל יושקע כסף רב בפיתוח תל בית שמש כאתר לאומי רב חשיבות.

דוד, פעם ראשונה - "בין שוכה לבין עזקה"

הסיפור שהוא אולי הידוע ביותר בתנ"ך, ולא רק בזכות שירם של להקת כוורת, הוא קרב דוד וגוליית, שנערך לפי הכתוב "בין שוכה ובין עזקה" – בין שתי גבעות בולטות מדרום לבית שמש. כביש בית שמש-קרית גת עובר למרגלות תל עזקה שממערב לו, ותל שוכה שממזרח לו. כאן ניתן לדמיין את דוד רועה הצאן מוצא חלוקי נחל, מכניס לקלע (לא רוגטקה!) ופוגע לגוליית בול בפוני.

אל תל עזקה העלייה קצרה ברגל במיוחד, אך גם העלייה לתל שוכה (המוכר בחורף כגבעת התורמוסים) לא קשה ולגמרי שווה את המאמץ. מה רואים? בעיקר נוף, קצת עתיקות ובתל עזקה גם את סיפור הקרב חקוק על גבי האבנים.

דוד פעם שנייה - אכיש מלך גת

אם ברור לגמרי מדוע ניצחון דוד על גוליית בולט כל כך בתנ"ך, קשה יותר להבין את הסיפור ההזוי למדי על דוד שנרדף ע"י שאול ומכל המקומות דופק דווקא על שערי העיר הפלישתית גת, עירו של גוליית ושל המלך אכיש. רק כשהוא מבין שהפלישתים צילמו את הקרב והעלו לאינסטגרם הוא עושה עצמו משוגע ומזיל ריר, עד שאכיש טובע את מטבע הלשון- "החסר משוגעים אני?".

כיום כמעט כל החוקרים מסכימים שגת הפלישתית שכנה בתל צפית של היום ובמשך עשרות שנים הייתה העיר הפלישתית החזקה והחשובה ביותר. כל-כך חשובה שמלך ארם הקדיש חודשים ארוכים ליצור סביבה מערכת מצור שלא הייתה כמוה בארץ.

העלייה לתצפית היא במסלול מעגלי של 3 ק"מ, כולל כ-100 מ' גובה עלייה.

דוד פעם שלישית - חורבת קייפא

מעטים האתרים שעוררו ויכוח כה גדול בין החוקרים כמו חורבת קייפא, ומעטים האתרים שזכו לתערוכה מיוחדת במוזיאון ישראל למרות שרוב הציבור לא מכיר אותם.

על גבעה מדרום לשכונות הדרומיות של בית שמש נמצא מתחם גדול מוקף חומה ובה שני שערים, מה שהעלה את ההשערה שזו "שעריים" המקראית. הממצאים הרבים שבה, מעידים כמעט בוודאות שזה היה ישוב יהודאי מתקופת דוד ושלמה בלבד. בגדול, "האסכולה המצמצמת" טענה שממלכת דוד ושלמה לא הייתה הרבה יותר מסביבת ירושלים, בעוד "האסכולה המרחיבה" טענה שהיא השתרעה הרבה יותר רחוק. קייפא נותנת רוח גבית לאסכולה זו, אך הוויכוח נמשך.

דרך רכב מצפון לצומת האלה מובילה לתחילת השביל הקצר למדי העולה לחורבה.

"סנחריב המחריב" בתל הגדול מכולם - לכיש

תל לכיש הוא סיפור ענק בקנה מידה ישראלי – הסיפור הגדול והחשוב ביותר הוא כיבוש לכיש, העיר השנייה בגדולה וחשיבותה אחרי ירושלים, ע"י סנחריב האשורי. כמה הכיבוש היה חשוב לו? חפשו בביקור הבא בלונדון את תבליטי לכיש מארמון נינוה בבריטיש מיוזאום.

סנחריב בונה את סוללת המצור הראשונה בארץ הרבה לפני הרומאים. בסמוך לכאן נרצח לראשונה מלך בממלכת יהודה – אמציה. חרסים כתובים שנמצאו כאן מספרים על החורבן הקרב ע"י הבבלים ועוד ועוד היסטוריה עשירה ומרתקת.

האתר כבר זמן רב בהליך לקראת פתיחה כגן לאומי וחלקו מונגש לעגלות. ההליכה קלה ונוחה.

אז מתי לבקר בתילי השפלה?

ראשית, כדאי מאד לבקר לפחות בשני תילים בשפלה ביום עם ראות טובה וליהנות מתצפיות יפות. שנית – סוף החורף עם הפריחה הוא הזמן הכי טוב, אבל גם הסתיו יפה. למי שרוצה הליכה קלילה- תל בית שמש, תל לכיש ותל עזקה הכי מתאימים. למי שמוכן טיפה להתאמץ יותר- חורבת קייפא ותל צפית יתאימו.

אבל הכי חשוב! מי שרוצה להתעמק ולהבין לעומק את סיפור המקומות, ההיסטוריה והארכיאולוגיה, די יתקשה לעשות זאת בעצמו. כרגע רק בתל לכיש יש שלטי הסבר טובים למדי ועם פתיחת הגן הלאומי יינתן מידע עשיר למבקרים. לכן ההמלצה שלנו לקהל "מיטיבי קשב" – להצטרף לסיור מודרך עם מדריך מומחה, לאו דווקא ארכיאולוג.

טיולים מודרכים אל חלק מהאתרים שבכתבה מופיעים בסדרות הטיולים במסגרת "ארץ אהבתי": סודות ארץ יהודה, מסע ישראלי בזמן ו-טעמי הטבע.

🌷ויש עוד מבחר גדול ומגוון של אפשרויות ב״ארץ אהבתי" – קבוצות הטיולים למבוגרים של החברה להגנת הטבע – חוויה מושלמת עם המדריכים הכי טובים בארץ ואנשים כמוכם, שרוצים לצאת ולטייל.