תוצאות חיפוש

״לא נעצור עד שיהיה כאן נחל שאפשר ליהנות ממנו״

מערכת החברה להגנת הטבע

תושבי יד חנה החליטו שנמאס להם לסתום את האף והם רוצים לצאת אל נחל שכם שליד ביתם וליהנות מכל הטוב שיש לטבע להציע. אחרי 3 שנות פעילות – זה מתחיל לקרות. הסיפור המלא בכתבה >>

נחל שכם
פיתול בנחל שכם. צילום: קהילת יד חנה

היד שהושיטה חנה

ליד הבית של תושבי קיבוץ יד חנה בעמק חפר – זורם לו נחל שכם. זהו אחד מיובליו העיקריים של נחל אלכסנדר, אך למרות זאת, במשך שנים רבות תושבי יד חנה לא העלו על דעתם לקחת את הילדים, להתיישב על גדות הנחל, לשתות קפה או אפילו לטבול במים הזורמים בנחל בעונות גשומות. הסיבה לכך הייתה ברורה: הנחל הסריח מביוב ואף אחד לא רצה להתקרב אליו חוץ מזבובים ויתושים.

כל זה השתנה לפני כשלוש שנים. קבוצת תושבים אכפתיים קלטה שבעצם הם ברי מזל. לידם ישנו נחל ומתחת למעטה הסירחון יש בו חיים – ובעיקר הרבה פונטציאל להפוך את החצר האחורית של ביתם לפנינת טבע קסומה. כך החלה להתגבש קהילה של מתנדבים שהפשילה שרוולים והחלה לטפח את גדות הנחל ולהקים סביבו פינות חמד מגניבות.

אומרים שהטבע חזק ויודע להתמודד עם הכל. נחל שכם הוא ההוכחה.

למרות הזיהום, על גדותיו צומחים עצים, ציפורים ממגוון מינים מקננות, וברווזים שטים בנחת. אבל אפשר יותר. היום לאחר כשלוש שנים של פעילות קהילתית המקום הפך לטבע מזמין עם פינות ישיבה קסומות, נדנדות ואווירה נעימה.

"בתחילת הדרך הנחל שימש יותר כמפגע זבובים וריח ולא היה ניתן לטייל בו שלא לדבר לבלות בסביבתו״, מספרת ענת הושמנד, המובילה את קהילת יד חנה יחד עם עמרי גלבר. "היום הוא הרבה יותר נגיש והפוטנציאל הטמון בו נגלה יותר ויותר".

איך זה קרה?

"בזכות המעורבות הפעילה של קהילת יד חנה. אחרת הנחל היה עדיין מוזנח וחסר חיים. יש לנו אמנם תמיכה מהמוסדות, אבל הרוח והרצון של התושבים והקהילה כאן הם אלה שמחזיקים ומחיים את הנחל ואת גדותיו. אנחנו יכולים לחפש משאבים שיאפשרו לנו להתפתח ולהתקדם עוד, לטפח עוד פינה, לשתול עוד עצים, להקים עוד ספסל או נדנדה. וכמובן יש את עניין התחזוקה השוטפת שמהווה קושי והשקעת זמן ומשאבים של היישוב ושל התושבים.

״בעבר לא הייתה גדר סביב היישוב וכלל לא זרמו בנחל שכם מים שכן מדובר בנחל אפיזודי-שטפוני (נחל אכזב) שזורם רק בתקופות גשומות מאוד. כשנבנתה הגדר והחלה הזרמת השפכים, נותק השטח וננטש. בניית המודעות לעצם קיומו של השטח החלה בצעדים קטנים כמו פתיחת פשפש למעבר לגדה ולהקל על החיבור לרשת השבילים של עמק חפר, הקמת מבוך במבוק שנמצא בשלבי התהוות וצמיחה, עידוד תושבים להגיע לנחל ופיתוח פינות חמד".

מה הניע אתכם לפעול?

"רצון גדול מאוד של הקהילה לצאת לטבע ולחוות אותו. לעיתים, ובעיקר בקיץ, מצב הנחל מעכיר את האווירה עם כמויות יתושים, זבובים וריחות לא נעימים שסובבים אותו. אבל ישנם ימים ושעות שבהם היציאה אל הנחל קסומה ומאפשרת לנו אוויר לנשימה וחיבור לטבע קרוב לבית.

"ישנם כמה תושבים שתורמים באופן קבוע. עכשיו עם הגשר החדש אנחנו מקווים לשיתופי פעולה עם בת חפר וגן יאשיה. הקהילה אוהבת אירועים ואוהבת את הטבע. לאירועים שאנחנו מארגנים מגיעים 200-50 משתתפים מכל הגילאים״.

פעילות קהילה בנחל שכם
בונים ספסלים לנחל. צילום: קהילת יד חנה

הביוב זורם לנחל

נחל שכם מתחיל את דרכו בעיר שכם, ואז עובר בין הר גריזים להר עיבל. בערבית הוא נקרא ואדי ל׳-שעיר בחלקו העליון, ובחלקו התחתון ואדי אל-בורג'. אליו חוברים יובלים נוספים המנקזים את האזור שמצפון־מערב לשכם, עד לסילת א-ד'אהר.

הנחל זורם בבקעה רחבה משכם מערבה ומשם ממשיך להתפתל עד שהוא מגיע למישור. הוא חולף מצפון לטולכרם, חוצה את גדר ההפרדה מדרום לבת חפר, ונשפך לנחל אלכסנדר ממזרח לגן יאשיה.

אורכו מראשיתו ועד לנקודת החיבור עם נחל אלכסנדר הוא כ-30 ק"מ ושטח האגן שלו הוא כ-157 קמ"ר. לאורכו ישנם שרידים של כמה טחנות קמח.

אחת הצרות הגדולות של הנחל הוא הזרמת מי שפכים שהחלה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 מאזור שכם וטולכרם וכללה פסולת תעשייתית של בתי בד. בשנת 1996 שוקם הנחל והוקם מתקן לטיהור שפכים (מט"ש יד חנה) המטהר את מרבית השפכים. ב-2012 בוצע ניקוי בהיקף גדול, כאשר מאפיק הנחל פונו כ-75,000 קוב של בוצה מזוהמת ופסולת. אבל עדיין הבעיה לא נפתרה.

"נחל שכם הוא נחל מזוהם, שמכיל שפכים תעשייתיים שמגיעים מהרשות הפלסטינית", אומרת הושמנד. "נעשית עבודה לטהר ולנקות אותו, אבל מתקן טיהור השפכים (המט"ש) לא מסוגל להתמודד עם הכמויות המוזרמות אליו ולכן באופן תמידי השפכים מוזרמים ישירות לנחל. המועצה עושה מאמצים לשפר את המצב בתקופות שבר, אבל זה לא משפר את המצב הגרוע. ישנה תכנית להקמת מט"ש חדש, אבל אלו תהליכים שלוקחים שנים, ולצערי עדיין לא קורים בשטח".

פעילות קהילה בנחל שכם
פעילות קהילה בנחל שכם. צילום: קהילת יד חנה

גשר על נחל שכם

עד לפני זמן קצר יד חנה נחשב ישוב מנותק. היציאה הרגלית ממנו ואליו התאפשרה רק לכבישים ראשיים או לנחל. השנה נבנה גשר מעל נחל שכם באורך של כ-30 מטר, שמהווה מעבר לכיוון בת חפר, עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים. הגשר הוא חלק מתוכנית גדולה של מועצת עמק חפר לחבר את היישובים בשבילי אופניים.

"זהו מהלך משמעותי ביותר עבורנו מפני שזהו הגשר הראשון, תרתי משמע, שמחבר בינינו לבין שאר יישובי העמק. בניית הגשר מהווה תוצר של עבודה ארוכה ומשמעותית עם המועצה ועם רשות הניקוז. אבל זהו רק הצעד הראשון״, אומרת הושמנד. ״אנחנו חייבים להמשיך את העבודה ולייצר חיבור מערבה לעמק משני צידי הנחל – לכיוון גן יאשיה ועולש ולולכיוון בת חפר. משם נוכל להתחבר לעמק חפר כולו בשבילי אופניים, מה שיאפשר לנו להגיע למוסדות החינוך, לאתרי טיולים וטבע וגם למקומות העבודה בצורה שאינה כלי רכב פרטיים".

איך מתנהלת הפעילות שלכם?

"המטרה שלנו היא להביא למודעות למצב הנחל העגום. לפעמים יוצא שעמרי ואני, כדוברים הלא רשמיים של הנחל, מקבלים תלונות מתושבים על מצבו. תגובות כאלה יכולות לאכזב, אבל אנחנו רואים בהן הצלחה, שכן השלב הראשון הוא העלאת המודעות ויצירת לובי לנחל. אנחנו שואפים להחזיר את הזמן לאחור, לתקופה שנחל שכם היה נחל של ממש ולא תעלת ביוב. ואנו לא מתכוונים לעצור עד שנגיע לשם.

"לפני כשנה נערכה כאן פעילות במסגרת ׳קרנבל בנחל׳ – והיה מקסים (״קרנבל בנחל״, ששינה את שמו ל״קהילה בנחל״ הוא האירוע השנתי של יחידת שיקום הנחלים של החברה להגנת הטבע). במסגרת הפעילות בנינו ספסלים שנתרמו על ידי המועצה, העברנו פעילויות לילדים על ידי מתנדבים מבוגרים ובני נוער, ושתלנו עצים וצמחים בתקציב שהועבר מהחברה להגנת הטבע. היו גם פינת מדיטציה ושולחנות משחק, אכלנו פיתות על הסאג' ובעיקר נהננו יחד מאחר צהריים מקסים בטבע.

״באירוע אחר שארגנו בתקופת המלחמה, במטרה להעלות את המורל לתושבים, ערכנו קבלת שבת, בנינו ספסלים לישיבה וצפייה על הנחל, והכנו עציצי נתינה שכל אחד נתן למישהו אהוב. זה היה אירוע מאחד ומרגש, שהעלה את מצב הרוח בתקופה הקשה שבה אנחנו חיים. כל אירוע מאפשר לנו להתקדם עם פיתוח האזור, ונתן לנו עוד אוויר לנשימה ופעילויות שמאחדות, מגבשות ומפתחות את האזור ואת הקהילה".

מי מסייע לכם בארגון הפעילויות?

רשות הניקוז והנחלים שרון, מועצת עמק חפר והחברה להגנת הטבע. שיתופי הפעולה הם חלק מרכזי בהצלחת הפרויקט, כי הקהילה לבדה לא יכולה להתמודד עם האתגרים הרבים שמציב הנחל המזוהם והמוזנח. אנחנו שואבים השראה וידע גם מפעילים נוספים, כמו חגי מדיני שסביב הפעילות שלו ננטעו מאות עצים במספר פינות חמד במורד הנחל, ודקל בורובסקי שמהווה מקור השראה בכל הקשור לשימור ושיקום הטבע באזור עמק חפר וסביב נחל אלכסנדר בפרט. ככל שנקיים יותר אירועים, נוכל לקבל תקציבים נוספים לפיתוח וקידום גדות הנחל והבילוי לצידו ייעשה יותר ויותר אטרקטיבי ונעים".

נחל שכם
נקי מסביב לנחל. צילום: קהילת יד חנה

לזרום עם הנחל

להושמנד יש תוכנית מפורטת לעתידו של נחל שכם: "מבחינתנו הראייה קדימה היא בשלושה מישורי זמן, ובשלושתם אנחנו רוצים ׳לזרום עם הנחל׳. המישור הראשון הוא הטווח הארוך – עבודה וקידום טיהור הנחל והקמת מט"ש שבאמת ייתן מענה לנחל נקי. המישור השני הוא בטווח הזמן הבינוני – החיבוריות ליישובי העמק ולעולם החיצון, כפי שהנחל זורם וממשיך להתחבר לנחל אלכסנדר וליישובים הסובבים אותו כך אנחנו צריכים ורוצים להתחבר ולזרום בצורה חופשית ונעימה. זאת לצד עבודות לניקוי מפגעים משמעותיים כשהם קורים בנחל.

״המישור השלישי הוא בטווח הזמן המיידי, להמשיך ולטפח את גדות הנחל הקרוב אלינו, כדי שיהיה לנו נחל נגיש כפינת חמד לבילוי ופנאי, עם בעלי חיים וציפורים, ושביל אופניים לאורכו של הנחל המחבר את תושבי יד חנה לשאר העמק. ככל שתהיה לנו תמיכה כלכלית לצד התמיכה המקצועית, נוכל לפרוח יותר ויותר כקהילת נחל – וכקהילה בכלל".

הצטרפו לדיון ראשון מסוגו על השפעת הציבור על שמירת נחלים

ב-15.7.24 תיערך ועידת הנחלים השנתית, ובה מושב ״קהילה בנחל״ שיכלול דיון ראשון מסוגו בוועידה על השפעת הציבור על מצב הנחלים, מתוך התפיסה כי לציבור יש כוח לייצר את המרחב ואת הזכות ליהנות ממנו.

במושב תשתתף יעל בן צבי, מהיחידה לשימור ושיקום נחלים בחברה להגנת הטבע, שחרתה על דגלה לקדם מדיניות ורגולציה לטובת שימור ושיקום הנחלים. לצד זאת, מתוך הבנה שהנחלים הם שפע טבעי וחברתי, ועוגן לסביבה בריאה ואיכות חיים, החברה מקדמת קהילות נחל, ומעניקה כלים לאפשר לציבור את הכוח להשמיע את קולם ולהשפיע לטובת שימורם ושיקומם של הנחלים.

בפאנל על יחסי הגומלין במרחב הנחל  ייצג את קהילת נחל שכם מיד חנה, עומרי גלבר, סמנכ"ל עמותת שינוע חברתי ופעיל מוביל בקהילת הנחל.

רוצות לשמור על הנחלים ולטייל בחינם?

בואו להיות חברות של הטבע

הצטרפו עכשיו