מהשבת המים לעמק החולה, דרך שיקום נחלי הגליל ועד פיתוח אתרי טבע קהילתיים ביישובי קו העימות: בשנה האחרונה יצרנו בחברה להגנת הטבע מאגר של עשרות יוזמות לשיקום השטחים הפתוחים ולפיתוח אתרי טבע קהילתיים בצפון, שנועדו לחבר מחדש בין האדם לטבע – מעין מפת דרכים להתחדשות הצפון, בעקבות המלחמות והמציאות הביטחונית הקשה בשנים האחרונות, שהותירו פגיעה עמוקה ביישובים, בקהילות, בשטחים הפתוחים ובמערכות הטבעיות המעצבות את אופיו של האזור.

שריפות, פגיעות קרקע, הזנחת שטחים והרס של תשתיות טבע ונוף הצטרפו לתקופת הפינוי והניתוק הממושך מהמרחב המקומי, שיצרו גם אתגרים קהילתיים וחברתיים משמעותיים עבור רבים מתושבי האזור. אלו המחישו עד כמה חוסנו של הצפון נשען, בין היתר, על המרחבים הפתוחים שבו – ועד כמה הקשר בין אדם, קהילה וסביבה הוא חיוני, המאגר כולל רעיונות לפרויקטים מקומיים לצד יוזמות אזוריות רחבות, ליצירת רשת של מרחבים חיים, נגישים ומקיימים המבוססת על נכסי הטבע הייחודיים של הצפון ומחזקת את החוסן המקומי, מעודדת מעורבות תושבים ותיירות מקומית ויוצרת מחדש מרחבי מפגש, למידה ופנאי סביב הטבע הקרוב לבית.

דווקא מתוך המשבר, נוצרת הזדמנות לחשוב מחדש על עתידו של הצפון: שיקום המשלב חזון ארוך טווח המחבר בין טבע לקהילה, בין תיירות לכלכלה מקומית. אחרי שנות מלחמה של פגיעה והזנחה, בצפון מבקשים כעת לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא לבנות עתיד חדש המבוסס על טבע חי, נגיש ומשגשג. הנחלים, המעיינות, החורשות והיערות, ממטולה וקריית שמונה ועד נהריה, הם התשתית שעליה נשענים איכות החיים, תחושת השייכות והאפשרות לצמיחה מחודשת של האזור.

יעל זילברשטיין, מנהלת יחידת הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, מסבירה: "ההשקעה בשטחים הפתוחים היא הרבה מעבר לשימור טבע. מדובר בתשתית אזורית של ממש, שמכירה במרחב כמכלול אחד שבו טבע, קהילה וכלכלה נפגשים ויכולים לייצר מקומות עבודה, לחזק את התיירות, לעודד חינוך סביבתי ולהחזיר תושבים ומבקרים אל הצפון".

רשת חדשה של אתרי טבע קהילתיים

במהלך שנת 2025 נעשו תהליכי סקירה ותכנון של שיקום טבע וקהילה ביישובי קו העימות בצפון, על ידי יחידת הטבע העירוני של החברה להגנת טבע, וכחלק ממאמץ רחב להחזיר לטבע ולמרחב הקהילתי את חיוניותם לאחר תקופה כה מאתגרת. עבודה זו, שבוצעה על ידי צוות רב־תחומי של אקולוגים, מתכננים ואדריכלים ובסיוע ניסיון שנצבר בפרויקט דומה בחבל תקומה בנגב המערבי, הובילה לגיבוש המלצות לתכנון והקמה של עשרות מוקדים של אתרי טבע עירוניים וכפריים קהילתיים ברחבי קו העימות הצפוני, מקצרין ומטולה ועד שלומי ונהריה.

הנה כמה דוגמאות:

🌳 במטולה מוצעת תוכנית שיקום ערוץ נחל מטולה כבסיס למרחב טבע קהילתי פתוח ונגיש. התוכנית כוללת פריצת שבילי הליכה, שיקום צמחיית הבר המקומית,הקמת אזורי ישיבה וכיתות חוץ, וגיבוש "קהילת נחל" שתהייה שותפה לטיפוח ושמירה על המקום.

🌳 בפסוטה, ההצעה מתמקדת בשיקום מאגר פסוטה וגבעת המזבלה הסמוכה. במשך שנים, שפכים זרמו למאגר ופגעו במערכת האקולוגית של נחל בירנית ונחל שרך. הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה – לשקם את בריכת החורף הטבעית והגבעה הנטושה, להקים מצפור צפרות ושבילי טיול ובכך ליצור מוקד טבע חדש לתושבי האזור.

🌳 במנרה, צבעון, כפר ורדים ומעלות-תרשיחא אותרו שטחים בעלי פוטנציאל גבוה לפיתוח אתרי טבע מקומיים בחורשות, ערוצי נחלים, מערות ובריכות חורף, שיכולים להפוך בעתיד לרשת אזורית של מרחבים ירוקים פעילים ונגישים לציבור.

אלו רק חלק מההצעות שלנו ליצירת מוקדי טבע עירוני וטבעכפרי קהילתיים ברחבי קו העימות הצפוני, לשיקום תשתיות טבעיות שנפגעו ולחיזוק הקהילות המקומיות, לצד הקמת מספר אתרי צפרות שיעודדו כלכלה מקומית ותיירות.

👈 מאגר היוזמות המלא של אתרי טבע מקומיים קהילתיים קישור

פרויקטים אזוריים לשיקום: מקריית שמונה ועד הים

לצד המיזמים המקומיים, יש לנו גם חזון רחב היקף לשיקום השטחים הפתוחים של הצפון כולו, שהיה מאז ומתמיד הלב הפועם של התיירות הישראלית והריאה הירוקה של המדינה. כעת, קיימת הזדמנות היסטורית לא רק לשקם את ההריסות, אלא להוביל מהלך אסטרטגי שיבסס את הצפון כמרחב הטיילות והטבע המרכזי של ישראל.

מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות הן התשתית החיונית לקיום חיים, לשמירה על משאבי הקרקע והמים, ולתמיכה בחקלאות ובמרחב הכפרי כולו. על גבי בסיס איתן זה, מתאפשר שגשוג תיירותי, לכידות חברתית ואף חוסן אקלימי – הבטחת רציפות אקולוגית ומערכות מים מתפקדות היא תעודת הביטוח של האזור כולו מול שינויי האקלים, והבסיס למגוון ביולוגי יציב.

התוכנית מחלקת את הצפון לארבעה מרחבי פעולה מרכזיים:

• פארק ארץ פלגי המים – אצבע הגליל וקריית שמונה, אגם החולה, תעלות הירדן, ונחלי הגליל המזרחי.
• מהר לים – נחלי הגליל המערבי, חופי הגליל המערבי, שלומי ונהריה.
• מרחבי הגולן – טבע, מים וטיילות במעיינות הגולן, הבטיחה, פארק הירדן וקצרין.
• לב ההר – מרום הגליל, מירון וצפת.

אחד הפרויקטים הבולטים הוא "נופי אגם החולה ההיסטורי", המבקש להשיב לעמק החולה חלק מנופי המים שאבדו עם ייבוש האגם והביצות במאה הקודמת. התוכנית כוללת הקמת מאגרי מים חדשים, שיקום בתי גידול לחים, יצירת אזורי צפרות ופיתוח טיילות ושבילי שיט לא-ממונע.

פרוייקט נוסף מתמקד בשיקום תעלות הירדן בעמק החולה. במקום תעלות ניקוז הנדסיות ופגיעה סביבתית, התוכנית מבקשת ליצור מחדש מרחב מים חי, כזה שיסייע גם במניעת הצפות, גם בשיקום בתי גידול לחים וגם בפיתוח תיירות טבע אחראית.

במקביל, מוצעים מהלכים לשיקום נחלי הגליל המזרחי שנפגעו במהלך המלחמה, העצמת קריית שמונה כעיר הנחלים עם נחל הזהב ונחל עיון במרכזה ועוד פרוייקטים רבים.

👈 מאגר הפרויקטים המלא לשיקום השטחים הפתוחים בצפון קישור