תיאור המסלול

שביל ישראל יוצא מצומת שיזפון לכיוון דרום-מערב על דרך עפר במקביל לכביש 12 ומצפון אליו. כביש 12 יוצא מצומת שיזפון דרומה, עובר דרך בקעת עובדה ומתקדם במקביל לקו הגבול עם מצרים עד אילת.

בנחל חיון, שביל ישראל עוזב את שולי כביש 12. פונים דרומה מתחת לגשר והולכים בשולי ערוץ הנחל ובמקביל לקו מתח גבוה. מעברו השני של הערוץ – כביש הכניסה ליישוב שחרות.

לאחר כברת דרך, השביל מתקרב אל כביש הכניסה לשחרות, וחוצה אותו מזרחה בנקודה שבה נחל כסוי עובר מתחת לכביש בגשר נמוך.

שביל ישראל מטפס במתינות אל רכס. בנקודה הגבוהה בראש הרכס מתגלות לפתע הדיונות של חולות כסוי. החול שנשפך כך על צידו המזרחי של הרכס הוא תוצאה של תנאי סביבה והרכב סלעים וקרקע באזור הקרוב. שילוב בין בליה שהתוצר שלה הוא חול ומשטר רוחות מתאים, מסיע את החול לנקודה הזו ויוצר את התפאורה המיוחדת הזו.

ממערב נראית בקעת עובדה – שנקראת על שם מבצע שהתנהל בסופה של מלחמת העצמאות, בתחילת 1949. במקביל לשיחות שביתת הנשק בין ישראל למצרים וירדן, נערך מבצע עובדה, המבצע האחרון במלחמת השחרור, שמטרתו הייתה לקבוע עובדות בשטח על ידי כיבוש דרום הנגב ואזור אילת. חטיבות הנגב וגולני נעו בתנועת מלקחיים דרומה דרך הנגב והערבה עד אום רשרש בראש מפרץ אילת. שמה הערבי של בקעת עובדה: ואדי אלעוקפי, שפירושו יצול של מורג – כלי ששימש לדייש התבואה בגורן. זהו שם שמעיד אולי על אופיה החקלאי של הבקעה.

ב-1979 נערך סקר ארכיאולוגי מקיף בבקעת עובדה, לקראת פינוי שדות התעופה של צה״ל בסיני כחלק מהסכם השלום עם מצרים ובנייתו של שדה תעופה צבאי חדש בבקעת עובדה. בסקר ובחפירות הצלה התגלו בבקעה ובסביבתה מאות אתרים מתקופות שונות, החל מהתקופה הניאוליתית ועד התקופות המאוחרות. בין הממצאים: שרידים של בתי מגורים, מקדשים, מאגרי מים וגרנות. כל אלה מלמדים על כך שבבקעת עובדה התקיימו חיים ופעילות אנושית רחבה לאורך ההיסטוריה.

מראש הדיונה אפשר להתקדם בשתי דרכים. דרך אחת היא להמשיך עם סימון השביל על שולי הרמה ולרדת עד הכביש. דרך שנייה ומומלצת היא לרדת את הדיונה בריצה, בגלגול או בקפיצות. אחרי הירידה, ממשיכים עם דרך עפר מסומנת אדום, שמתקדמת דרומה ממרגלות הדיונה אל כביש הכניסה לשחרות.

עם החזרה של שביל ישראל אל הכביש, ממשיכים דרומה לצד הכביש והולכים בשולי בקעת עובדה.

כעבור זמן קצר מגיעים אל האתר הארכיאולוגי המרכזי של בקעת עובדה, המכונה ״מקדש הנמרים״. האתר נמצא למרגלות גבעות שניצבות ממזרח לכביש, ומוקף בגדר ברזל נמוכה.

בצידו המערבי של המתחם, יש מרובע מוקף אבנים. על פי הסברה, זו חצר של מקדש עם חדר קטן בקודקוד המערבי שלה – חדר הפולחן או "קודש הקדשים". המקדש פעל כנראה באמצע האלף ה-6 לפנה״ס בתקופה הניאוליתית. לצד המקדש נחשף תיאור אומנותי עשוי מלוחיות קטנות של אבן גיר שננעצו בקרקע. בתיאור נראות 15 חיות עם זנב כפוף כלפי מעלה, שפניהן לכיוון מזרח. על פי ההשערה, החיות מייצגות נמרים. חיה אחת בעלת קרניים ארוכות פונה לכיוון ההפוך וייתכן שהיא מייצגת אנטילופה. ציור החיות נפגע בחלקו, וניתן להבחין בין החלקים המקוריים לאלה ששוחזרו. החלקים המשוחזרים עשויים מאבנים קטנות שהמרווחים ביניהן גדולים יותר.

ממשיכים דרומה, ומגיעים לכמה אתרים ארכיאולוגיים נוספים ששביל ישראל עובר דרכם או לידם. זהו מדגם קטן ממאות אתרים שנסקרו בבקעת עובדה, ולמרביתם אין גישה חופשית מכיוון שהם בתוך שטחו של שדה התעופה הצבאי. בין השאר, עוברים ליד בית מגורים מהתקופה הנבטית ודרך שרידים של מבנים ומתחמים מתקופות קדומות יותר.

ריבוי האתרים בבקעת עובדה, אזור שבו יורדים רק כ-30 מ"מ גשם בממוצע לשנה כיום – עשוי להפתיע. אך מתברר שלפני אלפי שנים היתה כאן התיישבות ואפילו פעילות חקלאית כגידול חיטה. לפי הערכות החוקרים, כ-3,000 מתיישבים גרו בבקעה באלף השלישי לפנה"ס, תקופה שבה שרר אקלים גשום בהרבה באזור.

שביל ישראל פונה שמאלה בכיוון מזרח ומטפס על גבעה נמוכה. הולכים כברת דרך על גב שלוחה צרה בין הנחלים רעואל ושחרות. השביל יורד מהשלוחה בכיוון דרום, ועולה במתינות במעלה יובליו של נחל שחרות.

בעת החצייה של שלוחה נמוכה, אפשר להבחין במעגל בנוי ולצידו שורת אבנים נעוצה בקרקע – שרידים קדומים נוספים של מתקן פולחני.

שביל ישראל יורד למישור רחב ומגיע לכביש הכניסה לשחרות, נקודת הסיום של המקטע.

נקודות עניין לאורך המסלול נאות סמדר (יישוב סמוך לשביל). דיונת נחל כסוי. בקעת עובדה. מקדש הנמרים. חאן שחרות (מצפון ליישוב).

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מצפון לדרום. מטיילים מדרום לצפון? עברו לכאן
למקטע הקודם נחל ציחור – צומת שיזפון (49)
למקטע הבא שחרות – באר מילחן (51)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.