תיאור המסלול

מחניון מירון (הפיתול) יוצאים מזרחה דרך מעבר מתחת לכביש פרוד-מירון ומגיעים אל נחל מירון תחתון, יובל של נחל עמוד. ההליכה נוחה ברובה, וחלקה מוצל. תיתכן זרימה קלה בחורף ובאביב. את שביל ישראל מלווה גם סימון שבילים שחור.

לאחר כשעת הליכה נגיע לצומת עם שביל אדום – שביל מדרגות שעולה דרומה אל ״משטרת א-תינה״ ואל החניון של רשות הטבע והגנים.

מהצומת עם השביל האדום, שביל ישראל יורד שמאלה אל עין יקים (בשמו הערבי עין א-תינה – עין התאנה). עין יקים הוא המעיין עם השפיעה הגדולה ביותר בין מעיינות נחל עמוד. כיום, המים הנובעים במעיין זורמים לנחל לשמחת הטבע והמטיילים. בעבר, המעיין שימש כמקור המים של העיר צפת. מי המעיין נשאבו והועלו בצינורות אל העיר. כדי להגן על מקור המים החשוב, בנו הבריטים לאחר מאורעות תרצ״ח (1938) את מבנה המשטרה מעל המעיין.

שם המעיין, יקים, ניתן על שמה של אחת מ-24 משמרות הכוהנים ששירתו בבית המקדש (כל משמרת שירתה שבועיים בשנה). מקום מושבה של משמרת יקים היה באזור צפת, ושמה הנוסף, פשחור, נתן את השם לרמה שמדרום לצפת – רמת פשחור.

לאחר מרחק הליכה קצר מעין קים, מגיעים לצומת שבילים – שביל ישראל והשביל השחור פונים שמאלה אל הערוץ. השביל הכחול ממשיך ישר על הגדה הדרומית דרך טרסות ובוסתנים אל בריכות שכוי,

שביל ישראל חוצה את הנחל על גשר אמת מים וממשיך במקביל לערוץ הזורם על מדרגה מעל הערוץ, בין עצים גבוהים וצמחייה מפותחת ובצל כמעט מלא. העץ הגבוה עם העלים בצורת כף יד והפרות הכדוריים, שבחורף עומד בשלכת, הוא הדולב המזרחי – עץ שגדל בעיקר בצפון הארץ על גדות נחלים זורמים. בימי הביניים קראו הערבים לנחל ואדי דלביה, כשמו הערבי של העץ המרשים.

בעבר, קראו לנחל גם ואדי א-טואחין – גיא הטחנות, על שם טחנות הקמח שבנויות לאורכו. לאורכם של נחל מירון ונחל עמוד כ-20 טחנות קמח היסטוריות, רשות הטבע והגנים שיקמה כמה מהן.

הטחנות שהונעו בכוח המים, פעלו עד ראשית המאה ה-20. מי הנחל הוזרמו עם אמות מים אל ראש הארובות שמעל הטחנות. המים שנפלו בארובה, הניעו את גלגל הכפות (״הטורבינה״) שהוצב בתחתית מבנה הטחנה מתחת לפתח התחתון של הארובה. אל גלגל הכפות, חוברה בציר אבן הריחיים העליונה (״הרכב״), שהסתובבה על גבי האבן התחתונה (״השכב״). זרעי החיטה נשפכו אל בין האבנים ממיכל עץ שהיה תלוי מעליהן, והקמח הטחון נאסף מסביב לאבן השכב.

במפגש בין נחל מירון לנחל עמוד, חוצים את הערוץ של נחל עמוד ופונים עם כיוון זרימת הנחל דרומה. אחרי כמה דקות הליכה מגיעים אל בריכות שכוי: עצי דולב גבוהים מצלים על בריכות טבעיות, צלולות, יפות ומהנות לכל גיל. לצד הבריכות, שרידי טחנת קמח. זו נקודה מומלצת להפסקה ומנוחה. הרוחצים שימו לב: הרחצה בהתאם להנחיות השמורה ובזהירות, הסלעים ליד הבריכות חלקים לעיתים.

בנקודה זו, אפשר לקצר את המסלול, לצאת מבריכות שכוי, ולעלות צפונה בנחל שכוי עם שביל בסימון ירוק לכיוון צפת.

בסמוך נמצאת המבטשה – שם שפירושו טחנה לעיבוד צמר, הפועלת בדומה לטחנות הקמח בעזרת כוח המים. לטחנה ניתן בעבר השם ״בטאן״ – כלומר עיבוד צמר בספרדית. השם ניתן במאה ה-16, כאשר בצפת התיישבו יהודים שהגיעו לאחר גירוש ספרד, והם הביאו עימם את העיסוק בתעשיית הצמר. כמה טחנות קמח בנחל עמוד הוסבו אז למבטשות – ובכוח המים הונעו פטישי עץ שחבטו ביריעות הצמר.

מבריכות שכוי, שביל ישראל ממשיך במורד נחל עמוד יחד עם הסימון השחור בכיוון דרום. המים בערוץ הנחל מתמעטים עד שנעלמים בקרקע, והקטע ה״רטוב״ של נחל עמוד מסתיים. הצמחייה נפתחת לעיתים וההליכה בשביל חשופה יותר לשמש.

אזור זה של נחל עמוד נקרא בעבר ואדי לימון: "ובעמק שלמערב צפת, במורד ההר אשר שם הריחיים של מים על נהר דולבאיי, שם גדלים אתרוגים" (ספר חיבת ירושלים, אמצע המאה ה-19).

לפני צומת השבילים הבאה, שנמצאת כ-2.5 ק״מ מבריכות שכוי, עוברים לצד כמה טחנות קמח נוספות שהשתמרו יפה. בצומת השבילים יוצא שביל כחול מזרחה, ומטפס בדרך תלולה אל שיח כויס ואל עין כובס – ומשם לאזור התעשייה של צפת. זו נקודת יציאה נוספת למי שרוצים לקצר את ההליכה – ומומלץ מאוד לעשות זאת בקיץ ובימים חמים.

שביל ישראל ממשיך עם הסימון השחור במורד הנחל. לאחר כברת דרך, השביל עולה על הגדה הימנית כדי לעקוף מפל גבוה. צד השביל שפונה לערוץ התלול מוגן במעקה בטיחות. עם סיום המעקף, עוברים בנקודת המפגש של נחל סתר עם נחל עמוד, ושביל כחול עולה ימינה לכיוון הר מצפה הימים. שביל ישראל ממשיך שמאלה, לירידה חזרה לערוץ הנחל בעזרת סולם ברזל.

לאחר חציית הערוץ, השביל מטפס על הגדה הנגדית. לפני העלייה, אפשר לנסות לאתר את עין סתר, מעייין קטן ומוסתר (כשמו) שנמצא כ-150 מטר מנקודת החצייה במורד הערוץ. בחלק מהשנים, אפשר למצוא כאן מים מטפטפים על הפתח של כוך על הדופן השמאלית (מזרחית) של הערוץ. מהמעיין חוזרים לשביל ישראל. שימו לב: אין לשתות מהמים בגלל חשש לזיהום!

מטפסים והולכים על הגדה המזרחית. השביל עוקף מפל וקטע קניוני של הנחל. לאורך המעקף, רצוי להאט את קצב ההליכה, לשים לב ולהיזהר, כי דופן הערוץ שמימין לשביל תלולה. עם סיום המעקף, השביל יורד בחזרה אל אפיק הנחל.

בערוץ נראים עצי דולב ושיחים של הרדוף הנחלים – שני צמחים הגדלים בסביבה של מים (בתי גידול לחים). כאן, בערוץ היבש הם משיגים את המים שדרושים לקיומם בעזרת שורשיהם שמעמיקים ומגיעים אל מים בעומק הערוץ. ההרדוף פורח בקיץ וצבעם של פרחיו ורוד. כאשר ענפיו או עליו נפצעים, הם מפרישים נוזל לבן רעיל מאוד.

לאחר הליכה קצרה, השביל יוצא מהערוץ אל דרך עפר. אנחנו בגובה של כ-100 מטר מעל פני הים, האקלים באזור זה חם, ובהתאם לכך מתחלף הצומח הים תיכוני שמאפיין את הגליל בצומח ערבתי. העץ הבולט בשטח הוא שיזף מצוי, שמוצאו טרופי-סודני.

אחרי הליכה קצרה על דרך העפר, נראה ממול הגשר הגבוה של כביש 85 שנבנה מעל  נחל עמוד. שביל ישראל ממשיך ישר עם הערוץ אל מתחת לגשר. כדי להגיע אל נקודת הסיום בחניון שליד כביש 85, ממשיכים עם הדרך שעולה שמאלה.

המלצות בסביבה

• תצפית יפה לכנרת מהישוב כחל.
• אפשרויות קולינריות רבות (ללא תעודת כשרות) בראמה, סאג'ור, צומת עמיעד, ורד הגליל ועוד.

נקודות עניין לאורך המסלול מים זורמים, בריכות לרחצה ובוסתני עצי פרי ישנים בין עין יקים לבריכות שכוי. פריחה יפה בסוף החורף ובאביב בחלקים הפתוחים – נחל מירון והקטע שמדרום לעין סתר. טחנות קמח ישנות, נחל מירון, עין יקים, בריכות שכווי.

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בגליל (מקטעים 2-12)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
קמפינג בבית ספר שדה הר מירון

כתבו: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, ועומר שפירא, רכז תוכן אגף תיירות, החברה להגנת הטבע.