תיאור המסלול

המקטע של שביל ישראל מתחיל בכביש 899, בנקודה שבה הכביש חוצה את נחל דישון ליד עין ערבות. השביל עובר בגשר מתחת לכביש. לכן, המטיילים שמתחילים את ההליכה כאן פונים דרומה עם דרך עפר מסומנת אדום ויורדים ימינה אל ערוץ נחל דישון – למפגש עם שביל ישראל בצאתו מהגשר. 

השביל הולך במעלה ערוצו של הנחל דרומה. רוב ימות השנה זורמים מים בקטע הזה של הנחל, ולצד הערוץ צומחים שיחי פטל, עצי ערבה וכמה עצי תות ותיקים. 

השביל ממשיך עם דרך ג'יפים וחוצה את הערוץ פעמיים. בפעם השלישית שבה דרך הג׳יפים חוצה את הערוץ אל הגדה המזרחית – שביל ישראל נפרד ממנה וממשיך על הגדה המערבית בקטע רגלי קצר עד עין חלב. 

כאשר השביל נפגש שוב עם דרך הג׳יפים – אפשר לראות מעל הערוץ את עין חלב. 

מי המעיין זורמים בפלג קצר דרך כמה בריכות קטנות, המאפשרות טבילת התרעננות. לצד המעיין, בתוך חורשת אורנים, יש חניון קק״ל שיכול להתאים גם ללינת לילה.

ממשיכים ללכת על דרך לצד הערוץ וכעבור כקילומטר מגיעים אל שמורת יער ברעם. בקצה דרך הרכב, יש שטח פתוח מוקף ביער, שחלקו נטוע וחלקו טבעי. 

שביל מסומן כחול פונה ימינה, ושביל ישראל ממשיך במעלה נחל דישון, יחד עם סימון אדום. 

מתקדמים אל תוך ״אפלולית היער״, אל בין עציו של יער ברעם – אחת מחלקות החורש הטבעי היפות שאפשר לפגוש בארץ. 

לצד השביל, נראים בעיקר עצים של אלון מצוי אך גם עצי אלון תולע – מין האלון שמשיר את עליו בחורף ומעדיף לגדול בגובה. בנוסף לשני מיני האלון, יער ברעם הוא משכנם של עוד מיני עצים: ער אציל (דפנה), אלה ארצישראלית, אדר סורי ולבנה רפואי, ומטפסים דוגמת קיסוסית קוצנית ואספרג החורש. מומלץ לפתוח אוזניים לקולות שמשמיעות ציפורים וחיות אחרות במעבה החורש. 

מנחם זהרוני, מורה לטבע שהיה ממייסדי החברה להגנת הטבע, כתב על הקסם והתחושות המיוחדות של החורש: "אי פעם בשחר קיומו של האדם היוצר, כיסה החורש את כל החלק ההררי של ארצנו. האדם בירא את היער והכשיר את אדמתו לעיבוד חקלאי: 'עלה לך היערה ובראת לך שם' (יהושע י״ז, ט״ו) מייעץ יהושע לבני יוסף, הטוענים שאין נחלתם מספיקה למחייתם הואיל והם 'עם רב'. אך גם לאחר אלפי שנות השחתה נשארו בארצנו עוד פינות יער נהדרות. האדם המודרני מוצא בחורש פורקן למתח חייו, אוויר צלול, מרגוע ושלווה, וגם הנאה אסטטית. אנו מצווים על שמירת הטבע בכללו ועל שמירת החורש בפרט". 

עוברים במפגש הערוצים של הנחלים דישון וצבעון, ושביל ישראל ממשיך עם הערוץ הימני אל נחל צבעון. אחרי הליכה של עוד כ-2.5 ק״מ, מגיעים לעיקול של כביש 89 בתוך ערוץ נחל צבעון. מעברו השני של הכביש, ממשיך השביל עם ערוץ נחל צבעון בתוך חורש נמוך. 

לצד השביל גדלים שיחי אחירותם החורש – צמח בעל גבעולים ירוקים שפורח באביב, פרחיו הפרפרניים צהובים, מפיצים ריח נעים שמושך דבורי עץ גדולות שמאביקות אותו.

שביל ישראל מגיע אל חניון הלילה בחורבת חוממה, לצד הכביש שעולה להר מירון, בחניון יש ברז מים. 

מחניון הלילה, שביל ישראל מטפס אל פסגת הר מירון, יחד עם סימון שחור. 

בחורבת חוממה הגובה הוא כ-900 מטר מעל פני הים – ובסיום הטיפוס בפסגת הר מירון הגובה הוא של כ-1,200 מטר. אך השביל אל הפסגה אינו תלול ורובו הגדול מלווה בצל החורש. 

אחרי הליכה קצרה, עוברים ליד עין חממה – מעיין שכבה קטן. 

הדרך לפסגה עוברת על קו פרשת המים הארצי. הערוצים ממערב הם יובליו של נחל כזיב שזורם לים התיכון, ואילו מורדות ההר שמזרחית לשביל מתנקזים אל נחל דישון ויובליו, שבהם עובר גם שביל ישראל. בסוף דרכו, נחל דישון נשפך לירדן בעמק החולה. 

בדרך, בין עצי החורש, אפשר להבחין בקטלב הבולט בגזעו וענפיו האדומים, ובכליל החורש – עץ נשיר שפורח באביב בוורוד שעליו הגדולים בצורת לב. 

כאשר השביל מגיע לגב השלוחה של הר נריה, נפתחת תצפית יפה צפונה אל רמת דלתון, גוש חלב, סאסא, דובב וברעם. מהתצפית נראים גם יישובים מעבר לגבול, בלבנון. אפשר להבחין בהבדל בין השטח הישראלי להשטח הרחוק, מעבר לגבול בלבנון, החשוף וצבעיו חומים-צהובים.

גוש הר מירון הוא אחת משמורות הטבע הגדולות והוותיקות בארץ. ההר בולט בצבעו הירוק כל ימות השנה. במקום הזה אפשר להרגיש מקרוב את החשיבות של השמירה על הטבע והשפעתה על הסביבה שבה אנחנו חיים ומטיילים – שבזכותה שביל ישראל עובר בתוך חורש מפותח, והצבע השולט סביבנו הוא ירוק. 

אחרי הליכה קצרה מהתצפית, שביל ישראל חובר ל״שביל הפסגה״, שמקיף את פסגת הר מירון בסימון אדום. שביל ישראל מקיף את הפסגה עם כיוון השעון, ובצומת עם השביל האדום פונים שמאלה. 

פסגת הר מירון (1,204 מטר מעל פני הים) היא הנקודה הגבוהה ביותר בארץ, ממערב לירדן. המשקעים מרובים (ממוצע של כ-900 מ״מ בשנה עם כמה ימי שלג) והטמפרטורות הממוצעות נמוכות. 

על פסגת ההר גדלים כמה צמחים נדירים שזהו בית גידולם היחיד כמעט בארץ. ביניהם, רקפת יוונית ומירונית סרגלית – שהיא מין של סחלב שנמצא לראשונה בהר מירון ומכאן שמו. עוד צומחים על ההר: רצועית הגליל ואדמונית החורש הנדירות. בסתיו, לצד השביל נראים כמה ״מבשרי סתיו״, כמו חלמוניות, כרכומים וסתווניות. 

לאורכו של שביל הפסגה נפתחות כמה תצפיות צפונה ומזרחה אל החרמון ורמת הגולן. אפשר לצפות אל רמת דלתון, שבמרכזה בולט אגם דלתון, הר כנען, צפת ודרום לבנון. 

עם סיום הקפתה של פסגת הר מירון, שביל ישראל מגיע נגיע אל חניון הפסגה. זהו מקום מומלץ למילוי מים ולהפסקה ליד שולחנות בצל העצים שמסביב לחניון.

שביל ישראל ממשיך מהפינה הדרום-מערבית של החניון לכיוון דרום, יחד עם סימון כחול. לאחר הליכה קצרה, יוצאים מהחורש ומגיעים לדרך עפר. שביל ישראל פונה ימינה על הדרך, מערבה לכיוון הר עפאים. 

אחרי שעוקפים מצפון חלקות מטעים, פונים דרומה כשלפנים נראה הכפר הדרוזי הגדול בית ג'אן. 

ליד עץ גדול, השביל הכחול פונה מערבה, ואילו שביל ישראל פונה מזרחה אל חרבת ב״ק – אתר התיישבות יהודי מהמאה ה-19. ר' ישראל ב״ק, בעל בית דפוס מצפת, קיבל מאיברהים פחה, המושל המצרי של הארץ באותן שנים, אדמות בראש הר מירון והקים עליהן כפר קטן. לאחר רעידת אדמה שפגעה קשה בעיר צפת ב-1837, עברה משפחת ב״ק עם עוד כמה משפחות צפתיות להתגורר במקום. 

ב-1839, ביקרו במקום הנדבן משה מונטפיורי ואשתו יהודית. יהודית כתבה ביומנה את רשמיה מהביקור: "רכבנו עד שהגענו לכפר אשר מנה 6 בתים ובו אסם ואורוות. יישוב קטן מאוד, ואף על פי כן מעובד ומטופח… לקראתנו בא גבר, והוא קרא אלינו בשפת הקודש: 'ברוכים הבאים'". כעבור זמן קצר, היישוב נעזב בשל מלחמה שפרצה בין איברהים פחה לסולטן הטורקי. השרידים שנראה בשטח מהכפר של משפחת ב״ק: באר, מעיין, טרסות וכמה עצים ותיקים. 

שביל ישראל ממשיך מזרחה ועובר בתוך חורש, ומגיע לדרך עפר מסומנת ירוק. ממשיכים למרחק קצר עם הסימון הירוק, וכשמגיעים לצומת דרכים, פונים שמאלה. עוברים ליד אנדרטה שהקימה משפחת טאפש מבית ג'אן לזכר 44 הנספים באסון השריפה בכרמל, שאחד מהם היה בן המשפחה עדאל. 

מרחק קצר אחרי האנדרטה השביל פונה דרומה ומגיע לחורשה קטנה שבמרכזה אנדרטה נוספת, לזכרו של החייל סלאח טאפש שנהרג בקרב בלבנון ב-1992. לצד הדרך יש גם בריכת חורף עונתית.

שביל ישראל פונה מזרחה, אל תחילת הירידה למירון. כאן, בגובה של כ-1,000 מטר מעל פני הים, מתחיל נחל מירון, יובל של נחל עמוד – שזורם מכאן לאורך כ-25 ק״מ ונשפך לכנרת, בגובה 212 מטר מתחת לפני הים. 

אחרי הליכה קצרה על דרך עפר, פונים שמאלה ונכנסים לתוך החורש. בדרך אל עין זבד, נראה משמאל לשביל גידור סביב פתח של בור. זו הוטה – בור עמוק בצורת ארובה שנוצר בתהליך טבעי של המסה קרסטית. זו אחת מעשרות רבות של הוטות שנמצאות על רכס הר מירון.

עין זבד נמצא ברחבה גדולה, שבמרכזה עץ אלון גדול בעל שלוש זרועות, המזמין לנוח בצילו, מתחת לעץ נובע המעיין בתוך בור מדופן באבנים. 

במורד ההר, עוברים גם ליד ״כיסא אליהו״ – עמוד אבן טבעי שלפי האגדה, עליו יישב אליהו הנביא באחרית הימים.

בהמשך הדרך, על השביל, יש מבנה קבורה ייחודי ומרשים הבנוי מאבנים גדולות. לפי המסורת, כאן קבור שמאי הזקן, בן זוגו בראשות בית הדין של הסנהדרין של הלל הזקן (״בית שמאי ובית הלל״). לצד מבנה הקבורה, ממזרח בהמשך השלוחה, נמצאו שרידיו של בית כנסת קדום בחורבת שמע. לאחר חורבן בית המקדש השני ולאחר מרד בר כוכבא, עבר מרכז החיים היהודיים בארץ לגליל. באותה תקופה התפתח כתחליף למקדש המוסד הדתי יהודי – בית הכנסת, כמקום להתכנסות, תפילה ולימוד תורה. לאורך השנים נחשפו שרידיהם של יישובים יהודיים רבים בגליל ובגולן ובהם בתי כנסת מן המאות הראשונות לספירה.

משמאל לדרך, על שלוחת ההר שממול בפאתי מושב מירון, אפשר לראות את מתחם קבר הרשב״י, רבי שמעון בר יוחאי, האתר שאליו עולים המוני חוגגים בל'ג בעומר להשתתף בהילולה. חלק מן הדרך היורדת לנחל מירון מקבילה לערוצו של נחל סוד. שם הנחל רומז לרשב״י, תנא שחי ופעל במאה ה-2 לספירה. המסורת מייחסת לרשב״י את כתיבת ספר הזוהר שהוא ספר מרכזי בתורת הקבלה והסוד.

בערוץ נחל מירון הולכים על כביש סלול עד ל״חניון הפיתול״, נקודת הסיום של המקטע.

המלצות נוספות בסביבה

• סיור ומסעדות וחנויות מזון רבות בכפר ג'יש (גוש חלב).
• תצפיות ומסעדות וחנויות צמחוניות באמירים.
• יקב בוטיק ביישוב הקטן אור הגנוז. לא בשבת.

נקודות עניין לאורך המסלול יער ברעם. חורש ים תיכוני מפותח, עם צל ונקודות תצפית נפלאות ופריחת מבשרי הגשם. מעיין קטן בעין זבד. שרידי בית כנסת עתיק בחורבת שמע.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה
מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בגליל (מקטעים 1-13)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
קמפינג בבית ספר שדה הר מירון

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.