מה קורה לחלזונות?
החלזונות חדי-השן חיים בעיקר על משטחי הסלע או בבריכות שפל רדודות. הכמות שלהם משתנה לאורך השנה, והמיקום שלהם על פני הסלע – חשופים, במים או במסתור מוצל – תלוי מאוד בתנאים הסביבתיים שלהם,
כך למשל, מצבם של החלזונות מושפע מהטמפרטורות של האוויר, המים והסלעים; מעוצמתם ומשכם של אירועי יובש, הנגרמים בשל משב רוחות מזרחיות לאורך זמן; מהפעילות של גלי הים ועוד.
אף שאנו מכירים את הקשר בין התרחשותם של אירועי קיצון – כמו תקופות יובש או סערות – למצבם של החלזונות, אנחנו עדיין לא יודעים מהם המאפיינים של הקשר הזה.
אירועי יובש מתרחשים לרוב בעקבות מערכת סינופטית הנקראת "אפיק ים סוף". אירועים אלה מתרבים והולכים במזרח התיכון בעשורים האחרונים, בעיקר בעונות המעבר ובחורף. הם יכולים לגרום לתמותה משמעותית של יצורים בחוף הסלעי, כולל החלזונות.
מטרת הניטור שבו אתם מוזמנים להשתתף היא לאפיין את השינויים בנוכחות של חדי השן – שמתרחשים על פני זמן (בין עונות השנה) ובמרחב (בין בתי גידול סלעיים שונים ואתרים שונים מצפון לדרום).
אתם מוזמנים להצטרף לפרויקט מדע אזרחי של המתנדבים מקהילת אנשי הים התיכון, בהובלת המעבדה של פרופ' גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים ובשיתוף החברה להגנת הטבע.
איך משתתפים במחקר?
המתנדבים ייצאו אחת לחודש, במזג אויר רגיל לעונה, על מנת לספור ולאפיין את מספר החלזונות חדי-השן בתוך ריבועי דגימה שמסומנים באתרים שונים בחוף הסלעי של ישראל – אכזיב, חיפה, חוף כרמל, פולג ודרום. כמו כן, יבוצע ניטור בזמן ואחרי אירועי שרב קיצוניים ואחרי סערות חורף. באירועי שרב ארוכים של כמה ימים נשאף לדגום יותר מפעם אחת.
ניתן להתעדכן לקראת הגעתו של אירוע קיצון בתחזית (כשמודיעים על אפיק ים סוף) או באתרים הבאים: isramar magiceseaweed. מובילי קהילות אנשי הים התיכון יעדכנו גם כן לפי הצורך.
בכל יציאה לניטור יש לתאם עם מובילי הקהילה בכדי לחבור לצוות מתנדבים ולציוד הדיגום שיסופק על ידי המוביל/ה. את טבלת הדיגום שתודפס על ידי מובילי הקהילה על גבי נייר פוליאסטר, יש למלא באופן ידני. לאחר מכן, יש לצלם את הטבלה ולהעלות את התמונה ונתוני הניטור לטופס.
איך ממלאים את טופס הדיווח?
– תחילה יש לדווח על מיקום האתר, תנאי השטח באותו יום, שמות הדוגמים וכו' בטבלה העליונה.
– יש לסקור את שטח הדיגום באופן שיטתי: לסמן כל פרט של חלזון מאחד המינים (חד-שן משובץ או חד-שן משורטט) במקום המתאים בטבלה, לפי המיקום של הפרט ביחס לסלע ולפי המיקום של הפרט ביחס למים.
– הפרט החמישי יסומן בקו אלכסוני על פני הארבעה הראשונים וכך הלאה.
– יש לציין גם את מספר הפרטים המתים במיקום המתאים בטבלה.
לפרוטוקול המלא לביצוע הניטור לחצו כאן.
הכשרה וליווי יינתנו למתנדבים על ידי החוקרים ועל ידי רכזי ומתנדבי קהילות אנשי הים התיכון.
ליצירת קשר ולמידע נוסף: ד"ר נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע nirita@spni.org.il
למה החוף הסלעי חשוב לטבע ואטרקטיבי לבני האדם?
בחוף הסלעי לחופי הים התיכון אפשר למצוא בתי גידול שונים שמושכים אליהן בעלי חיים וצמחים. כמו למשל:
– רכסי כורכר שהפכו למשטחי סלע שטוחים בגלל הבליה שנגרמה על ידי המים, ושמם המקצועי הוא טבלאות גידוד.
– סלעי חוף (Beachrock), ומצעים סלעיים מלאכותיים (כמו שוברי גלים וקירות ים), שבהם חיים מאות מינים של צמחים, כמו אצות, ובעלי חיים כמו רכיכות, שושנות ים, סרטנים ודגים.
החוף הסלעי מוכר לכל מי שמטייל לאורך חופי הים התיכון. אבל למעשה מדובר בסביבה ייחודית בקנה מידה עולמי, שנמצאת רק במקומות בודדים בים התיכון ובאוקיינוסים – וגם בישראל
החוף הסלעי הוא בעל ערך רב לטבע, והוא חשוב גם עבור בני האדם. אפשר למצוא סביבו מינים רבים של דגי מאכל והוא מציע את אתרי הצלילה הטבעיים העיקריים בחופי הים התיכון של ישראל, זהו אתר תיירותי לנופשים ומטיילים ואתר לימודי חינוכי. טבלאות הגידוד הינן גם מרכיב חשוב בהגנה על קו החוף ומצוקיו מפני בליה על ידי הגלים.
למרות הערך האקולוגי הגדול של הנופים הסלעיים והאזורים הרדודים בין הים ליבשה, עד לאחרונה ידענו מעט על המאפיינים שלה. בשנים האחרונות מתרחב המחקר על הסביבה הזו, שיש לה ערך אקולוגי רב מאוד – והמחקר על החלזונות בחוף הסלעי הוא חלק מהמאמץ הזה.
איך שומרים על החוף הסלעי?
במהלך המחקר על החוף הסלעי, אנחנו לומדים שמתרחשים בו שינויים גדולים מאוד – בין אזורים שונים ובין תקופות שונות.
כך למשל, ישנם הבדלים גדולים בין אזורים ואתרים שונים לאורך החוף, וישנם פערים משמעותיים בנוכחות של אורגניזמים שונים אפילו בתוך אותו האתר (תופעה המכונה כתמיות).
השונות הזו נגרמת מסיבות רבות, בהן ההבדלים במורכבות של הסלעים; תנאי הים המקומיים, כמו הזרמים; ההרכב המסוים של האורגניזמים המצויים במקום, שמשפיע על טריפה של מין אחד את האחר או על התחרות על מזון ומקום בין המינים; ובשל השפעות של בני האדם, כמו פגיעה בסלע, דיג ועוד.
השינויים מתרחשים גם במעבר בין עונות. לדוגמה, כתמי אצות גדולים שמופיעים בחורף ובאביב, נעלמים לחלוטין בעונת הקיץ.
כדי שנוכל לשמור על הטבע בחוף הסלעי, חשוב שנכיר את השונות שמתקיימת בו, ולשם כך יש צורך בעבודה של ניטור ומחקר. המחקרים שנערכים בימים אלה על החוף הסלעי בוחנים את השינויים הרבים שמתרחשים בין העונות או לאורך שנים.
לפעילות של בני האדם יש השפעה אדירה, והיא יוצרת שינויים מרחיקי לכת בסביבה הימית. השינויים האלה מואצים במיוחד בעשורים האחרונים, בשל העלייה המשמעותית בכמות ובתדירות של פעולות הפוגעות בסביבה הימים, כמו דיג יתר, הרס בתי גידול, זיהום, חדירתם של מינים פולשים – וכמובן שינויי האקלים.
שינויי האקלים בים התיכון הם קיצוניים יותר מאשר במרבית האזורים הימיים. הם גורמים להיעלמות מינים מקומיים, כמו למשל קיפודי ים שהיו נפוצים מאוד באזורנו והיום נדירים ביותר.
איום גדול במיוחד על המגוון הביולוגי בחוף הסלעי הם אירועי יובש קיצוניים, הנוצרים בעיקר בזמן שנושבות רוחות מזרחיות חזקות היכולות לשטח את הים ולא לאפשר לגאות לכסות את הסלעים.
אלו אירועים טבעיים שיכולים להמשך כמה ימים, ולעיתים אפילו כמה שבועות. הם גורמים להתייבשות הסלעים ולתמותה של חסרי חוליות, כמו חלזונות, ושל אצות – תופעה שגורמת למשטחי הסלע להיראות לבנים, לאחר שהאצות הירוקות מתות.
מחקר שנערך בשנים האחרונות הראה כי אירועים אלה מתרבים והולכים, ואף מתרחשים גם בחורף, העונה העשירה ביותר מבחינה מגוון המינים ופריחת האצות.
איך אפשר לסייע למחקר?
המחקר בחוף הסלעי שבו אתם מוזמנים להשתתף, בודק את הדינמיקה העונתית הטבעית של החלזונות באתרים השונים לאורך החוף. באמצעות ניטור החלזונות נוכל ללמוד גם על ההשפעה של אירועי קיצון, כולל אלה שנגרמים על ידי בני האדם. למשל, נוכל לראות אם היא משתנה בין אזור לאזור.
הידע שנאסוף במחקר יאפשר לנו להכיר ולשמור טוב יותר על החוף הסלעי – בית הגידול של החלזונות חדי-השן ועוד מינים רבים של חיות וצמחים.
מיזם זה מנוהל בשיתוף פעולה עם אנשי הים התיכון – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות. מתנדבי הקהילות יוצאים לניטור קבוע של החלזונות באתרי הדיגום.
להצטרפות לפעילים ולקהילות לחצו כאן.
המחקר מתבצע על ידי המעבדה של פרופ' גיל רילוב, מהמכון לחקר ימים ואגמים. למחקר יש תרומה רבה לעבודת הדוקטורט של איריס פרייז.