עוצרים את אסון הנפט במפרץ אילת

הסיפור ב-100 מילים

כמעט כל ישראלי מכיר את שמורת האלמוגים הייחודית והמרהיבה במפרץ אילת, ורבים ביקרו בה או צללו לידה.

למרבה הצער, ישראל מקדמת כיום פרויקט שמעמיד את האלמוגים בסכנה של ממש. ולא רק אותם, אלא עוד אוצרות טבע במרחבים שבין מפרץ אילת, דרך הנגב ועד לאשקלון.

גורם הסכנה הוא פרויקט, שנמצא בשלבי תכנון, להרחבה חסרת תקדים של כמויות הנפט שיגיעו למפרץ אילת. משם הנפט יזרום בצינור ארוך, ישן ורעוע עד לים התיכון. בצינור כבר אירעו תקלות חמורות שגרמו לנזקים כבדים לסביבה ולאדם.

בעיה נוספת היא שצינור הנפט מנוהל על ידי חברה ממשלתית שנקראת קצא״א - המסתתרת במחשכים ואינה חושפת את פעילותיה באופן מלא לציבור, ואפילו לא בפני שרי הממשלה וחברי הכנסת.

צינור בנפט במספרים

1959

הקמת צינור הנפט אילת-אשקלון. ב-1969 הורחב הקוטר של הצינור, ומאז הוא משמש את חברת קצא"א

254

ק״מ

אורך צינור הנפט

10

מיליון טונות נפט

כמות השיא שהועברה בצינור בשנות ה-70

30

מיליון טונות נפט

פוטנציאל כמות הנפט בהסכם החדש, לפי פרסומי קצא״א

  • צילום פנורמי של מפרץ אילת והעיר
    מפרץ אילת והעיר. צילום: דב גרינבלט
  • דולפין שוחה במפרץ אילת
    דולפין במפרץ אילת. צילום: עומרי סלנר
  • נמל קצ״א במפרץ אילת
    נמל קצ״א במפרץ אילת. צילום: אוראל רביבו
  • שונית האלמוגים באילת
    שונית האלמוגים באילת. צילום: ארז עתיר
  • שונית האלמוגים באילת
    שונית האלמוגים באילת. צילום: ארז עתיר
  • צילום פנורמי של מפרץ אילת
    מפרץ אילת. צילום: אוראל רביבו
  • שמורת עברונה אחרי זיהום הנפט
    אסון זיהום הנפט בשמורת עברונה. צילום: נועם וייס
  • שמורת עברונה אחרי זיהום הנפט
    אסון זיהום הנפט בשמורת עברונה. צילום: נועם וייס
  • שמורת עברונה אחרי זיהום הנפט
    אסון זיהום הנפט בשמורת עברונה. צילום: נועם וייס

הסיפור המלא על צינור הנפט

במקביל לחתימת הסכמי השלום עם האמירויות במפרץ הפרסי ב-2020, נחתם הסכם להעברת כמויות נפט גדולות במיוחד למפרץ אילת. משם הנפט אמור לזרום בצינור ישן ורעוע שחוצה את מדינת ישראל לאורכה, עד לאשקלון.

ככל הידוע, אם עד היום הגיעו 5-7 מכליות נפט בשנה למפרץ אילת ופרקו את תכולתן לצינור, לפי התוכנית המגלומנית – מספרן יזנק לעשרות בשנה. ישנם פרטים רבים שאינם ידועים לנו כי ההסכם חסוי. מה שבטוח הוא שמדובר בסיכון סביבתי עצום.

צינור הנפט הישן נבנה בשנות ה-60 וכיום הוא במצב רעוע ביותר. כמו בדברים אחרים הקשורים לחברה שמפעילה אותו – שנקראת קצא״א ומיד נספר עוד על עלילותיה – לציבור יש גישה מוגבלת מאוד למידע לגביו.

כמה דברים ידועים בכל זאת: חוות דעת רבות של חוקרים ומדענים מעלות כי התחזוקה של הצינור לא מספיקה. על פי ממצאי בדיקות שנעשו לאורך השנים, דופן הצינור נשחקה מאוד, ובמקומות שונים אוכל עד 70% מעובי הצינור. עוד ידוע כי בצינור נוסף, שפרוש בין אשקלון לחיפה, נמצאו אלפי פגמי איכול.

למרות הממצאים המדאיגים, ובאישור גורמים בממשלה, הצינור הבעייתי ממשיך לשמש להעברת נפט. כעת הכמות שתזרום בו צפויה להיות בהיקף עצום, כפי שלא היה אף פעם בעבר.

צינור ארוך וישן מועד לתקלות, והמשמעות שלהן מבהילה: דליפות נפט יפגעו בנכסי טבע נדירים. בראש ובראשונה, בשונית האלמוגים באילת – אך גם בכל הסביבה בשטחים הפתוחים הרחבים ביבשה שבהם עובר הצינור עד לאשקלון, ומהווים בית למגוון רחב של בעלי חיים וצמחים.

כמובן שאירוע כזה יפגע גם בנו, בני האדם. דליפת נפט עלולה להתרחש בנמל קצא״א באשקלון ולזהם את הים התיכון ואת החופים על פני שטח של עשרות קילומטרים, עד לתל אביב, חיפה, ראש הנקרה ואף מעבר לכך.

היסטוריה של נזקים סביבתיים

צריך להבהיר, התרחישים המבהילים על דליפת נפט אינם רק חששות. מעדויות שהצטברו במהלך השנים התברר שקצא״א כבר הייתה אחראית לאירועי דליפה רבים, שחלקם הוסתרו מהציבור.

אירוע דליפה חמור שגרם לזעזוע ציבורי היה אסון עברונה שהתרחש ב-2014. צינור הנפט של קצא״א נבקע סמוך ליישוב באר אורה, כ-20 ק״מ צפונית לאילת. הדליפה אירעה בעת טיפול בצינור כחלק מהעבודות להקמת שדה התעופה רמון. כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי זרמו במשך לילה שלם והגיעו לשמורת עברונה.

האירוע הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד האסונות הסביבתיים החמורים בתולדות המדינה. הנזק הגדול למגוון מיני הצמחים ובעלי החיים בשמורת הטבע הוערך ביותר מ-100 מיליון שקל. שיקום השמורה עדיין נמשך עד היום ורמת הזיהום של הנפט בקרקע עדיין גבוהה מאוד.

יתר על כן, גם ב-1975 השמורה נפגעה מדליפת נפט והנזקים של אותו אסון מורגשים עד היום. הצמחים ובעלי החיים במקום הפגיעה עדיין לא השתקמו באופן מלא אף שחלפו כבר עשרות שנים.

אם יגיעו עשרות מכליות נפט בשנה למפרץ אילת – הסיכון לתקלות גדל משמעותית ומדאיג ביותר. זהו תרחיש שחייבים לעשות הכל כדי למנוע אותו.

ביולי 2021 הוגשה עתירה לבג״ץ נגד ההסכם החדש של קצא״א. על ידי החברה להגנת הטבע, יחד עם צלול ואדם טבע ודין. בתגובה טענה קצא״א כי הסיכוי לאירוע דליפה הוא אפסי. לפי הערכות שמסרה לבית המשפט, דליפה צפויה להתרחש רק ״אחת ל 1,111 שנים״.

המציאות, כך התברר במהרה, הרבה פחות מרגיעה מההבטחות של קצא״א. חלף רק חודש מאז שנאמר כי תקלה קורית רק ״אחת ל-1,111 שנים״, וכבר התגלתה דליפה נוספת מהצינור, סמוך לאשקלון, שזיהמה קרקע במשקל 5,000 טון על שטח של כ-3 דונם.

ההסכם הסודי

ההסכם החדש להעברת כמויות נפט גדולות בצינור הישן נחתם בין קצא״א לחברה מהאמירויות שנקראת Red Med. זהו נדבך נוסף בהתנהלותה של קצא״א, שפועלת רוב הזמן הרחק מעיני הציבור, בלי כל שקיפות או פיקוח.

קצא"א (שנקראה בעבר קו צינור נפט אילת-אשקלון, וכיום נקראת צינור אירופה-אסיה) היא חברה ממשלתית שהוקמה כחלק משיתוף הפעולה בין ישראל למשטר השאה באיראן. בין השאר, החברה בנתה את הצינור ממפרץ אילת ועד לים התיכון בחוף אשקלון, שנועד לשמש תחליף להעברת נפט במכליות בתעלת סואץ.

ההקמה של קצא״א נוהלה תחת חיסיון. החברה נרשמה בקנדה וקיבלה הטבות והקלות שונות. למשל, חוק התכנון והבנייה לא חל עליה והיא קיבלה פטור מתשלום מסים. גם חוק המכרזים מפסיק לפעול בשערי קצא״א, וראשיה מונו ללא מכרז. בדרך כלל, זכו במינויים אנשי צבא וממשל לשעבר.

הממשלה לרוב מעדיפה לחשוף כמה שפחות מידע על מה שקורה בקצא״א. זה נכון ביחס לציבור הרחב, ואפילו ביחס לחברי הכנסת ולשרים. החלטות שנוגעות לקצא״א, כמו ההסכם החדש עם האמירויות, מתקבלות בפגישות סגורות בין מנכ״לי משרדי ממשלה ופקידים בכירים.

ככל הידוע, המטרות הכלכליות של ההסכם החדש דומות לאלה שבגללן הוקמה קצא״א לפני עשרות שנים. העברת הנפט בצינור תחסוך למכליות של האמירויות מסע ארוך מסביב לאפריקה או מעבר בתעלת סואץ הפקוקה, שעומקה המוגבל אינו מאפשר כניסה למכליות גדולות.

לטענת קצא"א יש בכך רווח כלכלי למדינה, אך לנו אין כל אפשרות לדעת אם זה נכון, כמו כל עובדה אחרת לגבי ההסכם שמוסתר מפני הציבור. מה שבטוח הוא שיישום שלו עלול לגרום לאסון סביבתי.

סכנה לאלמוגים

בראש הדאגות שמעורר הסכם העברת הנפט ניצבת שונית האלמוגים באילת, אתר תיירות וצלילה יפהפה. זוהי השונית הצפונית ביותר בעולם, ולפי הערכות מדענים היא עשויה להיות היחידה שתשרוד את משבר האקלים.

בכל העולם, שוניות אלמוגים סובלות מתופעה שמכונה הלבנה – שעלולה להוביל למותם מרעב. כחלק מהתופעה ההרסנית, האצות שנמצאות בדרך כלל על האלמוגים ומהוות את מקור המזון העיקרי שלהם – נפגעות. האצות הן צבעוניות, ולכן היעלמותן גורמת לאלמוגים להיראות לבנים.

ככל הנראה, הגורם העיקרי להלבנה הוא משבר האקלים והתחממות מי הים. מסיבות שעדיין לא ברורות לגמרי, השוניות בים האדום – בעקבה, באילת ובסיני – פיתחו עמידות לתופעה. מדענים סבורים כי הסיבה לכך היא עמידות גנטית לחיים בטמפרטורות גבוהות יותר. לכן, ייתכן שהן יצליחו לשרוד אפילו אם המים יתחממו עוד יותר כתוצאה ממשבר האקלים.

כל זה אומר שהשונית באילת אינה חשובה רק עבורנו, אלא היא אוצר טבע בקנה מידה עולמי. היא עשויה להיות אחד המקומות היחידים שבהם ניתן יהיה עדיין לראות ולחקור שונית אלמוגים במצב טוב.

אבל דליפת נפט קטנה אחת יכולה לחסל אותה. אם נצרף לכך את חוסר המוכנות של המדינה בפני מצבי חירום ובהתמודדות עם זיהום, נבין שאסון כזה ימיט כליה על מפרץ אילת.

מפרץ אילת כולו מהווה בית למאות מיני דגים וייצורים ימיים. עושר המינים במפרץ נובע מהיותו ים סגור שבו גלים חלשים יחסית, ומהעובדה שהוא כמעט לא סבל מזיהומים בעבר. כך נוצרו המים השקופים והיפים המאפשרים לקרני השמש לחדור לעומק הים, שהופך כר מחיה פורה לדגים ואלמוגים.

אל תתבלבלו. הנזק של דליפת נפט לא ייעצר בדגים ובאלמוגים. התיירות לאילת נשענת בין השאר על ביקורים וצלילות ליד השונית. אם היא תיפגע, זו עלולה להיות מכה כלכלית קשה. לכן, עיריית אילת היא בין המתנגדים הבולטים להסכם.

חשש מאסון טבע ברחבי ישראל

מעבר לסכנות הגדולות לשונית האלמוגים ולמפרץ אילת, דליפה בהמשך הצינור בנגב יכולה לגרום לנזקים קשים לשטחים פתוחים נרחבים במדינה, כמו שהיה באסון עברונה.

איגוד רופאי הציבור כבר התייחס בעבר לפגיעה בבריאותם של תושבי אשקלון והסביבה בגלל המתקנים השונים שקצא״א מפעילה במקום.

דליפת נפט עלולה להתרחש למשל בזמן הטענת הדלק מהצינור היבשתי לספינות בנמל קצא״א באשקלון, או בעת הפלגת הספינות מהנמל. אירוע כזה עלול לגרום לזיהום חמור של הים התיכון, על פני עשרות קילומטרים, ולפגוע בדיג ובחופי הרחצה במרכז ואפילו בצפון הארץ.

החשש הוא מאירוע חמור אפילו יותר מאסון הזפת שהתרחש בפברואר 2021. ככל הנראה, הסיבה לו הייתה אוניה מהמפרץ הפרסי ששפכה מאות טונות של נפט בים התיכון, סמוך לחופי ישראל. האירוע הוגדר כאחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר בתולדות המדינה. הוא כלל מוות של דגים, ציפורים וייצורים ימיים והשבתה של כל החופים במדינה.

ביולי 2021, המדינה הייתה צריכה לתת את תגובתה לעתירה לבג״ץ נגד ההסכם, שהגישה החברה להגנת הטבע יחד עם צלול ואדם טבע ודין. אבל הלחץ הציבורי שהופעל גרם לראש הממשלה, נפתלי בנט, ולראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, להקים צוות מנכ״לים של משרדי ממשלה שידון בעניין.

המדינה נדרשת להשיב לבג״ץ עד נובמבר. אך כמו כל דבר הקשור בקצא״א ובהסכם העברת הנפט, אנחנו לא יודעים הרבה על פעילות הצוות. ככל הידוע לנו הוא נפגש רק פעם אחת, ובקשתנו להציג בפניו את עמדתנו ואת עמדתם של ארגוני הסביבה הרבים שמתנגדים בתוקף להסכם לא נענתה. אבל כל זמן שהממשלה עדיין לא אישרה את ההסכם – אנחנו יכולים וחייבים לעצור אותו.

 

צילומים: אוראל רביבו, ארז עתיר, עומרי סלנר, נועם וייס ודב גרינבלט

לקריאה נוספת

אתר המאבק לעצירת תוכנית הנפט עצומה לעצירת התוכנית להגדלת כמות הנפט במפרץ אילת קצא״א אמרו ״פעם באלף שנה״. אז אמרו
נמל קצ״א במפרץ אילת
נמל קצ״א במפרץ אילת. צילום: אוראל רביבו

מצב המאבק

המאבק בעיצומו. החברה להגנת הטבע, יחד עם קואליציה של עשרות ארגוני סביבה ותושבים באילת ואשקלון, קובעת שחייבים לבטל את ההסכם להגדלת כמויות הנפט המגיעות למפרץ אילת ועוברות בצינור הארוך, הישן והרעוע עד לאשקלון.

זו תוכנית שעלולה להוביל לאסון שיפגע באוצרות טבע ייחודיים, במרחבים פתוחים גדולים ובתושבי המדינה כולה - ולכן חייבים לעצור אותה.

בישראל, כמו בעולם כולו, גוברת תשומת הלב גוברת לנושאים סביבתיים, כחלק מהמאבק במשבר האקלים. למרבה הצער, ממשלת ישראל מקדמת הסכם להעברת דלקים מזיקים לסביבה שמגבירים את ההתחממות הגלובלית ומסכנים את שונית האלמוגים הייחודית במפרץ אילת.

אנחנו ממשיכים להיאבק בכל הכוח נגד ההסכם, ואתם מוזמנים להצטרף אלינו.