קו התפר בירושלים הגדיר בעבר שטח הפקר מסוכן ועובר כיום בכמה מהמקומות היפים ביותר בעיר. הקו נולד בנובמבר 1948, כאשר הקרבות בעיר נפסקו, ומשה דיין מהצד הישראלי ועבדאללה א-תל מהצד הירדני ישבו על מפת העיר ושירטטו קו הפרדה מוסכם.

אלא שהקו שורטט עם עפרון שעווה ירוק עבה. כך קרה שפס ברוחב 2 מ"מ במפה הפך בשטח ל-50 מטר – שלא היו שייכים לאף צד. אמנם הקו הוגדר אז זמני, אך כידוע אין דבר יותר קבוע מזמני – והקו הפך רשמי בהסכמי שביתת הנשק. לכן הוקמה ועדה בשיתוף האו"ם, ישראל וירדן לפתור בעיות שנוצרו בשטח ההפקר, שלרוב היה בין גדרות. למשל, כשחולה הוציאה ראשה מחלון בית החולים סן לואי, השתעלה ושיניה התותבות נפלו אל שטח ההפקר, שלחה הועדה קצינים להחזיר אותם. כל כמה שבועות היו הקצינים נכנסים להחזיר כדורי רגל שעברו תוך כדי משחק מאחד הצדדים אל מעבר לגדר.

קו התפר חלף ליד מסילת הרכבת הישנה, שהיא כיום "פארק המסילה" היפה באזור המושבה הגרמנית. הוא המשיך ממזרח לרמת רחל, שם שוכן "פארק עצי הזית" המקסים. הקו הצפין אל ארמון הנציב ושכונת אבו-תור, שעד היום יש בה חלק יהודי וחלק ערבי. הסינמטק של היום ושביל התצפית היפה לידו יושב על קו התפר. בית העירייה ההיסטורי ישב צמוד אליו וניתן לראות בו סימני כדורים מתקופה זו.

מסלולי הליכה לאורך הקו

🌳 טיילת ארמון הנציב – (ווייז: טיילת שרובר). אפשר להגיע לכאן רק כדי ליהנות מהתצפית היפה לעבר העיר העתיקה, מזרח ירושלים והר הזיתים. מומלץ לצאת גם להליכה מישורית קלה וקצרה הלוך וחזור.

🌳 יער השלום – שוכן ממש על קו התפר של פעם, מעט צפונית לטיילת ארמון הנציב. ניתן ללכת אליו בהלוך-חזור מהטיילת של ארמון הנציב, בשביל בכוון צפון מערב, או להקפיץ רכב לרחוב נעמי שבשכונת אבו-תור וללכת כ-1.5 ק"מ. אפשר גם לחזור לטיילת באוטובוס.

🌳 בריכת הסולטן וגיא בן הנום – שניהם שוכנים על הקו העירוני וההליכה בהם נעימה ויפה. קשה למצוא חניה במקום, ולרוב ישנה חניה בחניון גדול הצמוד למתחם תחנת הרכבת ההיסטורית – כמה דקות הליכה מאתרים אלו.

🌳 מוזיאון "על התפר" – "בית תורג'מן" הוא מקום מעניין במיוחד שעמד מערבית לקו ובו מוצגת אמנות העוסקת בין היתר בחיבורים חברתיים-פוליטיים. מומלץ לתאם עם המקום ולברר אפשרויות חניה.

ארץ אהבתי - סדרות הטיולים למבוגרים של החברה להגנת הטבע

מעוניינים לחוות לעומק את אזור קו התפר בירושלים, ולשמוע יותר על ההליך המורכב של קביעת הגבול כאן ובאזורים אחרים ועל מה שאירע לאורך הגבולות מאז ועד היום? מוזמנים להצטרף לסדרת הטיולים המרתקת "משקיפים על הקו"

🥾 עוד טיולים בכל הארץ וברמות קושי שונות תוכלו למצוא ב״ארץ אהבתי״, קבוצות הטיולים של החברה להגנת הטבע עם המדריכים המנוסים והטובים ביותר בארץ.

נחל רפאים

״פרוזדור ירושלים״ היה עד למלחמת ששת הימים התיאור המקובל לאזור דמוי משולש עם צלע דרומית בין בית שמש לאזור מושב בר גיורא וצלע הצפונית בין אזור שער הגיא למבשרת ירושלים.

לקראת סוף מלחמת העצמאות, באוקטובר 1948, פתח צה"ל במבצע "יקב" שמטרתו הייתה להרחיב את הפרוזדור כדי לכלול את מסילת הרכבת הישנה מבית שמש לירושלים שעברה בנחל שורק ונחל רפאים. המסילה נסללה ב-1892 בדרך זו גם כדי לא לעלות בשיפוע תלול וגם כדי למלא מים עבור מנוע הקיטור במעיינות שבאזור – שגם כיום הם יפים, מרעננים ומומלצים לטיול.

בנחל רפאים שוכנים, בין השאר, עין לבן ועין חניה, שני מעיינות שבעבר שימשו את החקלאות הערבית המסורתית. לאחר מלחמת העצמאות ונטישת החלקות המעובדות המעיינות הוזנחו, אך כמו שקרה במקומות רבים בארץ יהודה, הם טופחו בעיקר במאה ה-21: בריכות האגירה שופצו ונוקו והפכו לפינות בילוי מרעננות ומוצלות חלקית. כיום ניתן להגיע קרוב למעיינות בכל רכב.

המעיינות הם האטרקציה לבילוי, אך כדאי לשים לב גם לבוסתנים, לשרידי חקלאות המדרגות ההררית, לאמות המים, לשרידי מבנים מהתקופה הביזנטית – וכמובן לנוף ההררי המקסים.

💧עין חניה – (ווייז: עין חניה). מגיעים קרוב מאוד לאתר. זהו גן לאומי מוסדר בתשלום קטן, הפתוח 8:00-17:00 (שישי עד 16:00). יש להירשם באתר רשות הטבע והגנים. מלבד שכשוך בבריכותף מומלץ לטייל בין המבנים העתיקים.

💧עין לבן – גם הוא בנחל רפאים ונוח להגעה. חנייה בחניון גן החיות התנ״כי, ומשם הליכה בדרך עפר קצרה מערבה. לחובבי הליכה על "שביל ישראל"- הוא מגיע לאתר. גם כאן בריכה גדולה משופצת ומהנה לרחצה וגם בריכת קטנטנים. זהו גן לאומי ללא תשלום וללא שעות פתיחה, לכן, מומלץ להגיע בשעות הבוקר המוקדמות כדי ליהנות משקט יחסי.

רכס עמינדב

למי שרוצה ליהנות מהיופי של הנחל וההרים קצת יותר מרחוק, ללא ההמון שבא לשכשך, מומלץ לצפות על נחל רפאים מראש הרכס שמדרום לו – רכס עמינדב.

⭐️ יד קנדי ופסנתר רובינשטיין – הנקודה הגבוהה והיפה ברכס היא "יד קנדי", אתר שלאחרונה נפתח אחרי שיפוצים וזכה בתוספת נכבדה – מסעדת "בר בהר" שעברה ממיקומה הפופולרי ליד בר גיורא וזוכה גם כאן לנוף ירוק נפלא (ווייז: יד קנדי).

בתצפית מיד קנדי דרומה, אל מעבר לקו התפר, נראה את הכפר הערבי בתיר. בכיוון דרום מזרח בולט היישוב הר גילה, ולידו השכונות העליונות של בית ג'אלה, הכפר אל ולאג'ה ומנזר קרמיזן.

⭐️ מחניית יד קנדי רדו כמה דקות בכיוון צפון אל "פסנתר רובינשטיין" – אנדרטה נפלאה המוקדשת לפסנתרן ארתור רובינשטיין וצופה לנוף מרהיב. המצפור נבנה מאבן ירושלמית ומשיש, וצורתו של המצפה מזכירה קלידים של פסנתר בעת הנגינה.

⭐️ חורבת סעדים – לחורבת סעדים אפשר להגיע ברכב (ווייז: חורבת סעדים), אך מומלץ לצאת להליכה קלה באוויר נעים לקראת שקיעה בשביל כחול באורך כחצי ק"מ מהצד המערבי של יד קנדי. השביל מקביל מדרום לדרך הרכב. בחורבת סעדים תמצאו עצי חורש גדולים במיוחד, שכנראה שרדו שנים רבות בזכות קדושת המקום, המוקדש לשייח אחמד שהיה ידוע בריפוי עקרות.

ואם אתם חובבי לכת, תוכלו להתחיל טיול בכביש ליד קנדי, לרדת דרומה עם סימון שחור אל "עין אל בלד" (ניתן לחפש גם "עין איתמר") , מעיין קטן יותר ופחות עמוס (עלול להיות עמוס בימי ששי), להמשיך בירידה לטבילה בעין חניה או עין לבן ולפגוש את הרכב בחניית גן החיות הת״נכי.

ולסיום, שירו של יהודה עמיחי, החייל המשוחרר שהפך "למשורר הלאומי" של ירושלים, שכתב על אזור הדמדומים של קו התפר בירושלים:

רועה ערבי מחפש גדי בהר ציון,

ובהר ממול אני מחפש את בני הקטן.

קולות שנינו נפגשים מעל

לבריכת השולטן בעמק באמצע.

שנינו רוצים שלא יכנסו

הבן והגדי לתוך תהליך

המכונה הנוראה של חד גדיא.

אחר כך מצאנו אותם בין השיחים,

וקולותינו חזרו אלינו ובכו וצחקו בפנים.

החיפושים אחר גדי או אחר בן

היו תמיד התחלת דת חדשה בהרים האלה.