מדי שנה, מאז 2006, נערכת ספירת הציפורים הגדולה. זהו מיזם המדע האזרחי הממושך ביותר בישראל, שבמסגרתו עשרות אלפי אזרחים מסייעים לחוקרים ולאנשי מקצוע ליצור בסיס נתונים רב־שנתי של הרכב ותפוצת הציפורים ביישובים ולחבר את הציבור והתלמידים לציפורי הבר בסביבת האדם. לאורך 20 שנות פעילות הפך המיזם למקור ידע מרכזי להבנת תהליכי שינוי אקולוגיים בסביבה העירונית. 

כולם מוזמנים להצטרף לספירת הציפורים הגדולה

🦉כל המידע על ספירת הציפורים הגדולה: כל מה שצריך זה 10 דקות פנויות!

🦉הירשמו לניוזלטר של ספירת הציפורים הגדולה

🦉הצטרפו לקבוצת הפייסבוק "ספירת הציפורים הגדולה"

🦉הצטרפו לקהילות ווטאסאפ:
לאנשי חינוך | לציבור הרחב | זיהוי קולות

המינים הפולשים משתלטים, והמינים המקומיים נדחקים

העלייה בשכיחות מינים פולשים בסביבה העירונית והירידה במינים המקומיים היא אחת התובנות הבולטות של המעקב ארוך הטווח שמבוצע באמצעות ספירת הציפורים ומעלה שאלות ניהוליות ואקולוגיות לעתיד.

במהלך 11 שנים בין 2015 ועד 2025. הנתונים מצביעים על עלייה בשכיחות המיינה שבשנת 2015 דווחה בכ- 46% מהדיווחים ובשנת 2025 דווחה בכ- 60%. לעומתה ירד הדרור מ- 69% מהדיווחים ב 2015 ל-37% ב-2025, והבולבול ירד מ-62% ל-37%. מזה ארבע שנים ברציפות שהחמישייה המובילה בדיווחים מורכבת ממינים מתפרצים ופולשים בלבד: עורב, מיינה, יונה צוצלת ודררה.

מגמת העלייה בשכיחות מינים פולשים ומתפרצים והירידה משמעותית במגוון מינים מקומיים בסביבה העירונית התגלתה גם במחקר שפורסם ב-2020 פורסם מאמר מדעי בשם ״כשהמנצחים הם המפסידים״ 'על ידי פרופסור אסף שוורץ וד"ר אגת קולואני מהטכניון. הם ניתחו את נתוני הספירה יחד עם נתונים של ספירות ברמת הנדיב ובפארק הירקון והראו שישנה עליה במינים פולשים ומתפרצים וירידה במינים מקומיים שקודם לכן היו 'המנצחים' כמו הדרור והבולבול.

הדררה נצפתה בישראל כבר למעלה מ-60 שנה אך ההתפרצות הגדולה של אוכלוסיית הדררה החלה בתחילת שנות ה-2000. בשנת 2006 הופיעה דררה ב- 19% מדיווחי הספירה אך החל משנת 2014, הדררה מדווחת בערך ב-50% מהדיווחים. התוכי הנזירי התחיל להתפשט במרכז הארץ משנת 2015 בערך. להערכתנו קיים תת דיווח על התוכי הנזירי כי הוא מזוהה בטעות כדררה. לכן יצרנו באתר הספירה איורים והסברים להבחין ביניהם.

למה סופרים ציפורים?

השימוש בציפורי-בר כסמן (ביואינדיקטור) למצב הסביבה נהוג ומומלץ במדע אזרחי. זו קבוצה (טקסונומיה) מוכרת, שאנשים רבים יכולים לאתר את פרטיה ולזהות את מיניה. כמו כן, ציפורי הבר נפוצות במספר רחב של בתי גדול והן רגישות לשינוים סביבתיים ומושפעות משינויים אלה. לפיכך, שינויים באוכלוסיית הציפורים נותנים אינדיקציה לשינויים במבנה ובמורכבות של בתי גידול ולעקות של המערך האקולוגי.

הספירה הגדולה נערכת במחצית השנייה של חודש ינואר, מכיוון שזוהי תקופה ללא נדידה וללא רבייה של ציפורים. הספירה מבוססת על פרוטוקול קבוע ואחיד של משך, טווח ומיקום. עקביות זו מאפשרת השוואה בין שנים ומייצרת תשתית למחקר אקולוגי ארוך טווח. בתחילת הדרך של המיזם נוסח פרוטוקול הספירה הראשון שעודד אנשים לספור במשך 15-30 דקות.. עם הצטרפות החברה להגנת הטבע, הפרוטוקול עודכן מעט על מנת לשמור על מסגרת קבועה ברת השוואה ולפיו הוחלט על 10 דקות בדיוק, במקום אחד ללא תנועה ולטווח של 100 מטר. מאז הפרוטוקול לא השתנה.

למה סופרים ציפורים בעיר?

כתוצאה מהצטמצמות מרחבי הטבע הפתוחים, המערכות האקולוגיות העירוניות – שכוללות מגוון ביולוגי עשיר ומסוגלות לספק שירותים אקולוגיים רבים – תופסות מקום מרכזי בסדר היום העולמי של שמירת טבע.

הטבע העירוני מהווה בית גידול למיני בר רבים, חלקם בסכנת הכחדה. בעולם כולו, וגם בישראל, חלק מהמינים המקומיים שהיו נפוצים והיוו חלק מהמערכות האקולוגיות ביישובים – כגון הדרור, הזרזיר והנחליאלי – נעלמים והולכים וחשוב לשמור עליהם.

כלי ראשוני בשמירת טבע הוא הניטור שמשמעותו מעקב שיטתי ומתמשך במטרה לזהות שינויים, בעיות או מגמות בזמן אמת ולאורך זמן.  מיזם המדע האזרחי של ספירת הציפורים הוא למעשה ניטור ומטרתו לספק לחוקרים ולמקבלי ההחלטות מידע שעל פיו הם ינקטו פעולות לשמירה על הציפורים ועל הסביבה.

למה התחלנו לספור ציפורים?

המיזם החל על ידי המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר, ההשראה הייתה ספירת הציפורים באנגליה Big Garden Bird Watch שהחלה בשנת 1979 – חגיגת צפרות וטבע נפלאה שבה נאספים מדי שנה יותר מחצי מיליון דיווחים במהלך סוף שבוע אחד. גם בארה"ב מתקיים מיזם ספירת ציפורים בחצרות Great Backyard Bird Count, שהחל ב-1998 ומאז 2013 התפתח למיזם עולמי.

לאורך השנים השתנתה שיטת הדיווח והדבר השפיע לעיתים על ירידה במספר התצפיות. מאז 2022 נקבע שהספירה תתבצע רק באמצעות אפליקציית הדיווח הבינלאומית eBird. הדרישה הזו גרמה בתחילה לירידה במספר התצפיות, אך החוקרים החליטו להמשיך ולהתמקד באפליקציה, מכיוון שהדיווח באמצעותה שיפר משמעותית את איכות הנתונים מבחינת דיוק המיקום, משך הספירה והפחתה של דיווחי סרק. בכדי להתמודד עם הקושי של חלק מהציבור, פותח מערך תמיכה הכולל הנחיות, המחשות וסרטוני הדרכה שנמצאים באתר הספירה. לשמחתנו, בהדרגה עולה שוב מספר הדיווחים באמצעות האפליקציה.

רבע מהדיווחים - ממוסדות חינוך

מערכת החינוך מהווה מרכיב משמעותי במיזם מתוך מטרה נלווית של המיזם לחינוך לאהבת טבע ותרומה לסביבה. לשם כך פותחו מערכי שיעור, מדריכי זיהוי, סרטוני הדרכה וכל מוסד מקבל תעודות הוקרה על השתתפות התלמידים.

דיווחי מוסדות החינוך, המהווים כרבע ויותר מכלל הדיווחים נחשבים שווי ערך לכל דיווח אחר. עם זאת יש לקחת בחשבון  שעשויות להיות הטיות מספירות התלמידים בגלל אופן הספירה שנעשה לעתים קרובות רק בחצר בית הספר ובעיקר משום שלא ברור אם נתוני הספירה –שמדווחים על ידי אנשים שאינם מיומנים בזיהוי – הם אכן מהימנים?

בשנת 2013, במסגרת מחקר תזה, השווו 890 דיווחי צפרים מומחים ל-1,254 דיווחים של כולם. נמצא מתאם של 80% בזיהוי ציפורי הספירה. במחקר התיזה נמצא שבולבול, ירגזי וצופית מזוהות יותר על ידי המומחים, במובהק, כנראה כי מומחים מזהים טוב משמיעה. אי לכך הוקמה השנה קבוצת וואטסאפ ייעודית לשיפור הזיהוי הקולי. בשנת 2017, הושוו 178 דיווחים של צפרים מומחים ל-1533 דיווחים של כל המשתתפים. אותם מיני ציפורים נמצאו בחמישיה המדווחת ביותר ובשכיחות דומה. על אף המדגם הקטן של המומחים ניתן להסיק מהתוצאות שנתוני הקהל הרחב אמינים למדי.

כולם מוזמנים להצטרף לספירת הציפורים הגדולה

🦉כל המידע על ספירת הציפורים הגדולה: כל מה שצריך זה 10 דקות פנויות!

🦉הירשמו לניוזלטר של ספירת הציפורים הגדולה

🦉הצטרפו לקבוצת הפייסבוק "ספירת הציפורים הגדולה"

🦉הצטרפו לקהילות ווטאסאפ:
לאנשי חינוך | לציבור הרחב | זיהוי קולות

שירת הזמיר - אלבום שירי הציפורים של אגדה חיה והחברה להגנת הטבע