הסלמנדרה המצויה (Salamandra infraimmaculata) היא דו-חי יפהפה וחמקמק הנתון בסכנת הכחדה בארץ. בשנים האחרונות, התקיים פרויקט מדע אזרחי ארוך טווח בו מתנדבים ומתנדבות ניטרו אוכלוסיות סלמנדרות שחיות בשתי ואדיות בעיר חיפה. הסקרים התבצעו בלילות הקרים והגשומים ביותר בכל שנה, בהם הסלמנדרות מגיחות ממקומות המסתור שלהן כדי להזדווג, להשריץ את דור ההמשך ולצוד את הטרף העיקרי שלהן: חסרי חוליות קטנים.
מעבר לתובנות האקולוגיות שאותן למדו החוקרים, פעילות המתנדבים מדגיש את תרומתם הגדולה של אזרחים לשמירת טבע ואת הדרכים הרבות בהן מעורבות ציבורית במדעי הטבע יכולה ליצור השפעה חיובית. ד"ר נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע, מוסיפה כי ״המחקר מחזק את הקשר של הקהילה עם הטבע העירוני, מעלה מודעות לשמירה על הסלמנדרות ברמה המקומית והארצית ותורם ישירות לשימור, איסוף נתונים רחב היקף וארוך טווח – וכל זאת מבלי לוותר על הדיוק והקפדנות של מחקר מדעי מקצועי״.
הסקרים הם פרי שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, עמותת "ירוק בלב", עיריית חיפה, גן החיות הלימודי חיפה ופארק עמק הצבאים (מחקר הקרפדות). לראשונה, הממצאים נחשפו במסגרת מאמר מדעי שכתבו עומר דראל ואורן קולדוני מהאוניברסיטה העברית ופורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Zoology, שמוקדש לזכרו של פרופ' ליאון בלאושטיין ז"ל ופועלו לחקר סלמנדרות ושמירה על דו-חיים בישראל, שבמעבדתו הפרויקט החל.
הירשמו לניוזלטר שלנו – עם כל מה שקורה בטבע, הסיפורים הכי מעניינים והתמונות הכי יפות!
ההרשמה בכפוף לתנאי השימוש באתר
צפו בסלמנדרה
צילום: עומרי סלנר
מה למדנו על הסלמנדרות - ואיך אפשר להציל אותן
לפי הממצאים, מניתוח נוכחות הסלמנדרות בוואדיות עולה כי 85% מהסלמנדרות שנצפו יותר מפעם אחת, נמצאו באותו מיקום פעמיים. כלומר, כל סלמנדרה נוטה להישאר באזור מסוים, לכן ישנה חשיבות לשמירה על כל בתי הגידול לאורך הוואדי, הן מקווי המים לרבייה והן השבילים ומורדות הוואדי המשמשים למחייה של סלמנדרות שונות.
הערכה של גיל הסלמנדרות ושרידותן מצאה כי הסלמנדרות הצעירות סובלות מתמותה גבוהה יותר ורק כשליש מגיעות לבגרות מינית. בשילוב עם נתוני שרידות של ראשנים, עולה כי הסיכוי שראשן ישרוד עד גיל רבייה הוא 2% בלבד. אחוזי שרידות נמוכים אלה מצביעים על החשיבות הגדולה בשמירה על מקווי המים המשמשים לרביית הסלמנדרות והתפתחות הראשנים. ראשן שהצליח להגיע לבגרות כנגד כל הסיכויים, יזכה לשרידות שנתית של 85%, וכאן עולה הצורך לשמור על סלמנדרות בוגרות המאוימות מפגיעות כגון דריסות והילכדות בבורות.
ממצא נוסף נוגע לגודל האוכלוסיות המוערך בשני הוואדיות, שנשאר יציב לאורך השנים, אך באחד הוואדיות האוכלוסייה קטנה משמעותית מרעותה, וכמעט ולא תועדו סלמנדרות צעירות, מה שעלול להצביע על הצלחת רבייה נמוכה ולהציב את האוכלוסייה בפני הכחדה מקומית.
"פרויקט הסלמנדרות בחיפה ממשיך בפעילותו זו השנה התשיעית, עם קהילת מתנדבים ומתנדבות שגדלה משנה לשנה. אנו ממשיכים לנטר את אוכלוסיות הסלמנדרות בוואדיות ולהעלות את המודעות לשמירה על חיות הבר בטבע העירוני ברמה המקומית והארצית. אנו מודים לכל המתנדבים והמתנדבות ולשותפינו בפרויקט, זה לא היה קורה בלעדיהם", אומרת אולגה ריבק, רכזת הפרויקט.
החוקרים מדגישים כי ניתוח של נתונים נוספים מאתרים באזור ירושלים העלה תוצאות דומות בקרב קרפדות ירוקות (Bufotes sitibundus), ועבור הסלמנדרות והקרפדות, האוכלוסייה הקטנה והפגיעה יותר נמצאה באתר עם דגי גמבוזיה במקווי המים, שנחשבים למין פולש שמקורו ביבשת אמריקה וגורמים נזקים אקולוגיים ידועים, כולל טריפה של ראשני דו חיים. אף על פי כן, אנשים משחררים דגי גמבוזיה במקווי מים למטרת הדברת יתושים, וחשוב לציין שראשני הסלמנדרות ניזונים מזחלי יתושים ויכולים לתרום להדברה ביולוגית אפקטיבית, ללא צורך בנוכחות של דג פולש ומזיק.
צילום: עומרי סלנר
🦎 לפרטים נוספים: צרו קשר עם ד"ר נירית לביא אלון nirita@spni.org.il או אולגה ריבק olgi86@gmail.com
🦎 מומלץ להצטרף אל קבוצת חובבי הסלמנדרות בפייסבוק: סלמנדרות בישראל Salamanders in Israel