למה הוא כחול?
נתן נוריאל מדריך בבית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע, צילם את החרדון ממין סיני בנחל שני בהרי אילת.
״ביום חם, במהלך הדרכת טיול רב-יומי, התנגבתי במשך כמה דקות לעבר החרדון שהיה בעמדת תצפית בתוך ערוץ הנחל, עד שהגעתי למרחק שאיפשר לצלם תמונה טובה עם טלפון נייד״, הוא מספר.
נוריאל מוסיף כי צבעו הכחול של החרדון מושך תשומת לב – כי זה בדיוק מה שהוא רוצה לעשות: ״החרדון נמצא בתקופת החיזור שלו, והוא מושך את הנקבות בעזרת צבעו העז״.
החיפושית מושית
לירון שפירא, רכז אזור הצפון של החברה להגנת הטבע, מקרב אותנו הכי קרוב שאפשר אל המושית, שאותה פגש ברמת מנשה.
מושית השבע, בשמה המלא, ידועה יותר בכינוי ״פרת משה רבנו״. הצבעים הבולטים שלה שמאפיינים חיות שפולטות רעלים, נועדו להרחיק טורפים. למעשה, היא מעין ״מדביר״ טבעי כי עיקר המזון שלה הן כנימות עלים שמזיקות מאוד לגידולים חקלאיים. היא מוכרת מאוד לא רק אצלנו, אלא בכל העולם – ואפשר לפגוש אותה בעיקר באביב.
״זו חיפושית נפוצה יחסית וגם ידידותית. ניתן לצפות בה זמן רב מקרוב ללא הפרעה״, מוסיף שפירא.
שפירא צילם צביה בהר גלבוע, שמחפשת צומח ירוק לאכול אחרי שהחום ייבש את העשב. עבורה, עליה של החוטמית הזיפנית הם מעדן אמיתי בעונה זו של השנה.
מארב תת-קרקעי
אוהד בנימיני, מדריך בבית ספר שדה עפרה של החברה להגנת הטבע, צילם נחש ארסי ממין עכן קטן שמסתתר כולו בחול וכמעט לא נראה מעל פני השטח.
״הנחש בתמונה נכנס בטעות לבית והבהיל את יושביו. הוא חולץ ללא פגע ושוחרר במקום בטוח, לא לפני שצילמנו כמה תמונות למזכרת״.
העכן הקטן הוא נחש לילי ארסי וקצר יחסית (לרוב 20-35 ס״מ בלבד) שנפוץ בחבל הים תיכוני.. ההתחפרות בחול היא שיטת ההסוואה החביבה עליו, שם הוא אורב לטרף. כדי להרחיק איובים היא מחכך את הקשקשים שלו ומשמיע קול רשרוש. הוא נמצא בעיקר בנגב, ולכן יש מעט מקרים שבהם הוא מכיש בני אדם.
עוד על העולם המופלא של הנחשים ומתי צריך להיזהר מהם בכתבה הבאה.
מתפראים במים
יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, צילם את אתר ההתפראות (ReWilding) הראשון של החברה להגנת הטבע. התפראות היא שיטה חדשה בעולם שמירת הטבע, שבה הופכים סביבה שכבר איבדה את האופי הטבעי שלה, במקרה הזה בריכות לגידול דגים – בחזרה לאתר טבע פראי. האתר הוקם יחד עם קיבוץ כפר רופין בעמק המעיינות ליד בית שאן.
״ייצרנו בית גידול לח איכותי ומהמם, שתומך במגוון ביולוגי עשיר ואיכותי, ואף מקבע פחמן בכמות גדולה״, מספר פרלמן.
ואנחנו נתרגם: השם הקצת מוזר ״בית גידול לח״ מתייחס פשוט לכל הסביבות העשירות במים, כמו אגמים, נחלים או בריכות חורף, ולכל החיות והצמחים שאוהבים לחיות דווקא שם.
קיבוע פחמן הוא מנגנון טבעי שסופח פחמן שנפלט לאטמוספירה, ובמקרה של אתר ההתפראות בכפר רופין, מתאפשר בזכות הסביבה המימית. יצירת שטחים חדשים לקיבוע פחמן חשובה במיוחד בהתמודדות עם משבר האקלים – המשבר שנוצר מכיוון שכמות פליטות הפחמן הדו-חמצני עלתה בחדות ממכוניות, מפעלים ועוד פעולות מעשי ידי האדם.
ופרלמן מוסיף כי ״בשטח המאגר שהפך להיות בית גידול לח דוגרים עשרות מיני ציפורים, כולל כמה מיני אנפות״.
