פרפרים הם לא רק צבעוניים, יפים ומושכים את העין. הם חשובים במיוחד בכל מה שקשור למעקב אחר תהליכים בטבע.

לייצורים הקסומים האלה יש רגישות רבה לשינויים בסביבה, לכן, כשאנחנו רואים, או לא רואים, אותם – אנחנו מגלים המון גם על מה שקורה סביבם. למשל, על הפרעות למרחבי המחייה של החיות והצמחים או על ההשפעה של שינויי האקלים. 

באחרונה הסתיימה הספירה השנתית הגדולה של הפרפרים – אירוע שנערך זו השנה השלישית.

הרעיון פשוט וחביב: יוצאים לגינה, לחצר, לפארק או לטבע, עומדים 15 דקות ומדווחים על כל מיני הפרפרים שרואים ומזהים בטופס דיווח אינטרנטי, קל וידידותי. הנאה גדולה מובטחת ולצידה גם תרומה חשובה למחקר ולמדע.

לצאת לספור פרפרים זו חוויה מלהיבה – לעמוד בטבע, באור השמש, לאתר פרפרים, להצליח לזהות אותם ולדווח זה ממש מרגש. לעשות את זה עם הילדים, זו חוויה נהדרת ואפילו שליחות.

המיזם נערך בהובלת אגודת חובבי הפרפרים ובשיתוף החברה להגנת הטבע, רמת הנדיב ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב. הספירה מכוונת לשבוע של חול המועד פסח ולשבוע שאחריו, וכך מאפשרת גם למטיילים בחג וגם לתלמידים במסגרות החינוכיות להשתתף ולספור. 

אלופי הפרפרים

בספירה השנה התקבלו כ-1,250 דיווחים על כ-11,500 פרפרים – עלייה משמעותית לעומת כ-850 דיווחים בשנה שעברה. מרבית המדווחים היו בני יותר מ-40, והעידו על עצמם שהם בעלי ניסיון בסיסי בזיהוי פרפרים.

הגידול בשיעור ההשתתפות בספירה הוא מבורך: ככל שמספר המשתתפים עולה ומספר הדיווחים גדל, כך יש מהימנות גדולה יותר לתוצאות, שתורמות לניתוח המדעי על שכיחות הפרפרים לאורך השנים. בדרך, לכל דיווח יש חשיבות ותרומה. 

הזוכים בתחרות היו אלופי הספירה – ששלחו מספר רב של דיווחים ממקומות שונים.

אלוף האלופים היה שי ברוך מעוז ששלח 69 דיווחים שונים – והתמונות היפהפהיות שלו מככבות בכתבה. הוא מצטיין לא רק באירוע הספירה – אלא במעקב אחרי הפרפרים לאורך כל השנה, במסגרת תוכנית הניטור הלאומית של פרפרים בישראל, שבה מתנדבים סופרים ומדווחים על פרפרים במסלול קבוע אחת לשבועיים.

ברוך מעוז הוא חלק מקהילת המנטרים של הגליל המערבי, שאליה הצטרף רק לפני חצי שנה אך כבר הפך לחבר בולט ומתמיד. מסלול הניטור הקבוע שלו הוא ביישוב כמון. 

מיליארד פרפרים

המדווחים השנה ספרו 23 מינים שונים. המינים השכיחים ביותר, מהם נצפו כמה אלפים מכל אחד, היו לבנין הצנון ולבנין הכרוב. אלה פרפרים לבנים וגדולים הבולטים על רקע הצמחיה ומוכרים במיוחד. כמו כן נצפו מאות פרפרים מסוג נמפית החורשף, סטירית פקוחה, ירוק כנף מפוספס ואביבית משוישת.

האם אלו כל הפרפרים בישראל? האם העלייה במספר הפרפרים שנצפו, מכ-8,450 בשנה שעברה לכ-11,500 השנה, משקפת עלייה במספר הפרפרים בישראל? בוודאי שלא.

תוצאות הספירה מתייחסות למספר הפרפרים שנצפו. לשם הסקת מסקנות מדעיות, עלינו להתייחס למספרים הללו באופן יחסי – בהתאם למאמץ הדיגום. כלומר, למספר המדווחים השונים ומספר הדיווחים שנשלחו.

כך אנחנו יכולים לאפיין את השכיחות של מינים ולזהות את המינים הנפוצים ביותר בכל שנה ושנה.

כך למשל, לבנין הצנון שנצפה השנה בכ-30%  מהתצפיות – נצפה בכ-60% מהן ב-2021 וב-2019 (ב-2020 לא נערכה הספירה בגלל הקורונה). 

הפרפר השכיח ביותר ב-2019 היה נמפית החורשף, שנצפה ב-80% מהתצפיות. הסיבה לכך הייתה גל מדהים בעוצמתו של כמיליארד פרפרים ממין זה שעבר בישראל.

פרפרי נמפית החורשף נמצאים בישראל לאורך כל השנה – אך באביב מספרם גדל משמעותית בגלל הנדידה צפונה. ב-2019, נוצר גל גדול מאוד בעקבות חורף גשום במיוחד באיזור ערב, שהגדיל את כמות הצמחים והניב מזון רב לזחלי הפרפרים. לעומת זאת, בשנה שעברה נמפית החורשף נצפה רק ב-19% מהתצפיות והשנה רק ב-7% מהן.

הפרפר נמפית החורשף הבוגר חי כשבועיים, שבמהלכם הוא מטיל ביצים ומהן מתפתח זחל שהופך לגולם לפני בקיעתו כפרפר בוגר. מחזור החיים המלא נמשך כחודש ימים בממוצע.

כדי שנוכל ללמוד עוד על הפרפרים ועל השינויים שעוברים עליהם ועל הסביבה כולה – אנחנו חייבים לאסוף נתונים לאורך זמן רב. לכן אנחנו מזמינים אתכם כבר עכשיו לספירה הגדולה של השנה הבאה. רשמו ביומנים: 9 עד 22 באפריל 2023. מחכים לכם!

וכמובן, מוזמנים להצטרף למנטרים שעוקבים אחרי הפרפרים הצבעוניים לאורך כל השנה.