מות העגורים:
איך תיגמר המגפה?

יפתח כרמלי

אנחנו מתמודדים כבר כשנתיים עם מגפת הקורונה, וגם ציפורי הבר והמשק נאלצות להתמודד עם מגפה משלהן – שפעת העופות, שהכתה בעוצמה בישראל בשבועות האחרונים.

המגפה אמנם נמצאת בשלבי דעיכה, אבל לפי הערכות גרמה למותם של עד 8,000 מ-25 אלף העגורים שהגיעו השנה לאזור עמק החולה – ועלולה להתחדש באביב.

"לראות את זה בעיניים באמת הרגיש אפוקליפטי", מתאר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, את מה שקרה בשבועות האחרונים באגמון החולה. "האגמון תמיד משדר יופי וחיים, ולבקר שם עושה טוב בלב. פתאום לראות עגורים מתים וגוססים – זה שובר את הלב".

אמנם המגפה נמצאת כרגע ככל הנראה בשלבי דעיכה, וברוב המוחלט של המקרים אינה מדבקת לבני אדם – אבל עד כה היא גבתה מחיר רב מציפורי הבר שעברו כאן בנדידת החורף, ובמיוחד מהעגורים.

על פי הערכות, בין 6,000 ל-8,000 עגורים מתו כתוצאה מהמחלה, מתוך אוכלוסייה של כ-25,000 עגורים שהגיעו השנה לאזור עמק החולה. בנוסף, עשרות ציפורי בר אחרות נפגעו, בהן שקנאים, עופות דורסים וציפורים אחרות.

"זה מחזה אפוקליפטי. אגמון החולה משדר יופי וחיים, ופתאום לראות שם גופות של עגורים – זה שובר את הלב", מספר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע

עגורים מתים באגמון החולה
עגורים מתים באגמון החולה. צילום: יובל דקס

איך התחילה המגפה?

"ממקרי עבר אנחנו יודעים שהמחלה עשויה להגיע דרך חיות המשק: תרנגולות שעוברות ממדינה למדינה. באירופה יש כרגע גל גדול מאוד של שפעת העופות. אם תרנגולת נגועה הגיעה והתחילה להדביק אצלנו, וזה עובר מלולים, דרך המים, דרך אוכל בחצר שנישא ממקום למקום, ובוץ – הנגיף יכול כך לעבור מחיות המשק לחיות הבר", פרלמן מסביר.

אפשרות נוספת היא שהנגיף הגיע יחד עם עונת נדידת החורף שמתקיימת בחודשים אלה ממש. "הציפורים נודדות דרומה בסתיו, מגיעות בחורף לישראל ועשויות להביא איתן את הנגיף".

בשורה התחתונה עדיין לא לגמרי ברור איך הגיעה המגפה לישראל.

עשרות אלפי עגורים באגמון

במסגרת "פרויקט העגורים", שהחברה להגנת הטבע לוקחת בו חלק יחד עם גופים נוספים, עשרות אלפי העגורים מרוכזים באגמון ומקבלים אוכל. הדבר נעשה כדי למנוע מהם לפשוט על השדות החקלאיים שבאזור ולפגוע ביבול החקלאי. לריכוז של העגורים באגמון היו השפעות חיוביות ושליליות על התפשטות המגפה.

"הריכוז של העגורים באגמון החולה גרם בסבירות גבוהה להדבקה גדולה. מאידך, הוא מנע את התפשטות העגורים למקומות אחרים בארץ – כי הם נשארים באגמון, איפה שיש להם אוכל זמין", מסביר פרלמן.

לאורך הדרך נעשו צעדים משמעותיים על ידי גופי סביבה רבים בישראל כדי למנוע התפשטות נוספת של שפעת העופות, כפי שפרלמן מפרט: "האגמון ושמורת החולה בודדו כדי למנוע את ההפצה של המחלה, דרך גלגלי אוטו או נעליים או בגדים של מטיילים שיגיעו לאזור".

המגפה עלולה להתחדש באביב

אחת הפעולות הקשות ביותר, מספר פרלמן, הייתה הוצאת העגורים המתים ממי אגמון החולה: "אלפים רבים של עגורים היו מוטלים בתוך המים.

כאשר ממדיו העצומים של האירוע התגלו, רשויות המדינה הכריזו עליו כאירוע חירום לאומי והטילו על משרד החקלאות את האחריות לטיפול. קבלנים מוסמכים של משרד החקלאות עבדו מסביב לשעון כדי למשות את העגורים מהמים.

כמו כן, האגמון עבר תהליך של חיטוי, כדי לצמצם את עד כמה שניתן את הסיכוי לעוד גל מחלה גדול, שיגיע עם נדידת האביב בחודשים פברואר-מרץ.

למרבה הצער, כנראה שגל כזה, גם אם יהיה פחות קטלני מהגל הנוכחי, הוא ודאי למדי.

"השאיפה היא לנקות את האדמה והמים כמה שאפשר מהנגיף עד אמצע פברואר-מרץ, כדי לוודא שגם אם יהיה גל תחלואה נוסף – הוא לא יהיה כה חריף", אומר פרלמן.

רוצים לשמור על חיות הבר?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו