תוצאות חיפוש

מה קרה לדוכיפת?

יפתח כרמלי

הוא הציפור הלאומית של ישראל ואפילו מוזכר בתנ"ך ובתלמוד. אז למה הדוכיפת הולך ונעלם מארצנו?

דוכיפת ונשנוש טעים
דוכיפת ונשנוש טעים. צילום: לירון שפירא

בעבר היה ניתן לראות את ציפור הדוכיפת היפהפייה בכל פינה ומדשאה, אבל נתונים המבוססים על ספירת הציפורים מגלים: בין השנים 2011-2021, קיימת ירידה של 45% (כמעט חצי!) בשכיחות הדוכיפת בישראל. בהשוואה למצבה היום, העבר של הדוכיפת נראה זוהר: ב-2008 היא נבחרה להיות הציפור הלאומית של ישראל. יש לה היסטוריה עשירה באזורנו: היא נחשבת לציפור פלאית, שמוזכרת בתורה, בגמרא, ובסיפורי האגדה על שלמה המלך ביהדות ובאיסלאם. אז איך ציפור עם מקום של כבוד בפנתיאון הישראלי נדחקה לשוליים?

"הדוכיפת היא ציפור שמקננת בחללים סגורים – גזעים חלולים, כוכים של סלע וכו'", מסביר עמיר בלבן, ראש תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. "בשנים האחרונות חדרו לאזורנו מספר מינים פולשים שמתחרים עם הדוכיפת על חללי הקינון – דררות ומיינות, למשל". בקיצור: הדוכיפת נמצא במשבר דיור. ההגירה האינטנסיבית של מיינות, דררות ומינים נוספים שמתחרים איתה על מקומות קינון, דוחקים את הדוכיפת לשוליים.

דוכיפת ברגע מדוכדך
דוכיפת ברגע מדוכדך. צילום: איתן קאופמן

אז איך שומרים על הדוכיפת? התשובה מורכבת והתהליך יהיה ארוך, אבל עדיין יש צ'אנס. המינים הפולשים למיניהם – דררות, מיינות, עורבים – תלויים בבני האדם ורגילים לסביבה העירונית. "הם לא כל כך אוהבים את השטחים הטבעיים, הם אוהבים פחי זבל ודשא מגונן", מסביר בלבן. לעומתם, הדוכיפת היא ציפור שרגילה לשטחים טבעיים. "הדרך הכי טובה לשמור על הדוכיפת היא to go native. לשמור על השטחים הטבעיים בעיר ובכפר. הצפי, לצערנו, הוא שתפוצת הדוכיפת תצטמצם יחד עם מינים מקומיים נוספים: שחרורים, ירגזים, אולי אפילו דרורים ונקרים". אז איך נוכל לעזור ולשמור על הטבע בעיר? התשובה כאן.

רוצים לשמור על ציפורי ישראל?

בואו להיות חברים להגנת הטבע!

הצטרפו עכשיו