תוצאות חיפוש

חברה אחת מרוויחה, רוב הישראלים מפסידים

מערכת החברה להגנת הטבע

לישראל יש מאגרי פוספטים, שמהם מפיקים זרחן שהוא חומר חיוני לחקלאות, לייצור מזון ולתרופות.

אבל במקום לשמור על הפוספטים לדורות הבאים ולתקופות שבהם עלול להיות מחסור במשאב הטבע החיוני – אנחנו מבזבזים אותם: כמעט כל הפוספטים נשלחים ליצוא.

התוצאה היא שחברה אחת מרוויחה, אבל כולנו מפסידים.

והבעיה אפילו גרועה יותר: כדי להמשיך לכרות פוספטים באופן בזבזני כזה, יש תוכניות להקים עוד מכרות באזורים הכי רגישים ויפים של הנגב. הסיפור המלא – בכתבה.

מפגינים מטפסים על הר צין
מפגינים מטפסים על הר צין במסגרת מאבק נגד כריית פוספטים ב-2005. צילום: אלבטרוס

לא בטוח שידעתם שבגוף שלכם יש כרגע לא מעט זרחן. נכון, זהו חומר שצריך גם להיזהר ממנו. כמויות גדולות מדי של זרחן הן לא בריאות ומסוכנות. עם זאת, רוב הייצורים החיים חייבים זרחן. למשל, לבניית העצמות (יחד עם הסידן)

הזרחן קיים בטבע, וכדי שנוכל להשתמש בו כורים אותו מסלעים. בזרחן משתמשים, למשל, בתור תוספת לשטחי חקלאות כדי להעשיר את הקרקע ולהבטיח שהצמחים יגדלו היטב. בנוסף, משתמשים בזרחן כחומר גלם לתעשית המזון לבעלי חיים לייצור תרופות ועוד.

התוצאה של כל זה היא שהכרייה והעיבוד של סלעים המכילים זרחן היא אחת מתעשיות משאבי הטבע הגדולות בעולם

זריחה מעל הרי הנגב
זריחה מעל הר הנגב. צילום: יוס סטייבל

ישראל מבזבזת את מאגרי הזרחן

התהליך של ייצור הזרחן מתחיל בכרייה של סלעים המכילים ריכוז גבוה של פוספטים. בישראל יש מרבצי פוספטים שהם שרידים של בעלי חיים ימיים ששקעו לקרקעית האוקיינוס הקדום (ים טתיס) שבעבר כיסה את אזורנו

אז יש לנו הרבה פוספטים ויכולת לייצר את כל הזרחן שאנחנו צריכים. אבל כמעט כל התוצרת שנכרית ממחצבות הפוספטים בארץכ-90% ממנהנשלחת ליצוא

במילים אחרות, אנחנו מבזבזים את עתודות הפוספטים שלנו, שמהן ניתן לייצר את הזרחן החיוניבמקום לשמור אותם לדורות הבאים

הרווחים מהכרייה והיצוא של הפוספט משתלמים כמובן לחברת Icl, חברה בת של כיל שמנהלת את התעשייה הזו בארץ. אבל לרוב הישראלים זו עלולה להיות בעיה. למה? כי בעולם המתפתח, צפוי להיווצר בהדרגה מחסור בפוספטים. בעתיד, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתחרים עם מדינות אחרות כדי להשיג אותו לצרכים שלנו

כיום כורים בישראל כ-7 מיליון טון פוספטים בשנה, באזור בקעת אורון, נחל צין ומישור רותם בנגב. אם נמשיך לכרות באותו הקצבנחסל את המאגרים שלנו כבר בעתיד הקרוב.

אנחנו מבזבזים את עתודות הפוספטים שלנו, שמהן ניתן לייצר את הזרחן החיוניבמקום לשמור אותם לדורות הבאים

מאבק נגד כריית פוספטים בבקעת צין
מאבק נגד כריית פוספטים בבקעת צין, 2005. צילום: אלבטרוס

מכה לנופים המיוחדים של הנגב

וכאן מתעוררת עוד בעיה, שמטרידה אותנו במיוחד בחברה להגנת הטבע: כדי להמשיך ולכרות פוספטים בכמויות כל כך גדולות, שברור שהן לא משרתות את הצרכים שלנו בישראליש תוכניות להקמה של מכרות חדשים באזורים הכי רגישים של הנגב.

אם ההצעות האלה יתקבלו, אזורים עצומים בנגב המזרחי והדרומי ישתנו לחלוטין. מרבצי הפוספטים נמצאים בעומק הקרקע באתרים שונים,. כדי להגיע אליהם יוקמו מכרות ענק שיקרעו את הנופים המיוחדים של המדבר. אם זה יקרה, אנחנו לא נוכל לחזור לאחור.

האזורים שבהם מתוכננים המכרות, למשל בחלק המערבי של הערבההם בין המיוחדים ביותר בדרום הארץ. יש שם מרחבים עצומים שנשמרו פתוחים וטבעיים, כמעט בלי פעילות אנושית, ועם עושר אדיר של חיות בר, צמחים ונופים מרהיבים.

האזור המכונה ארץ בראשית של הנגב מושך עשרות אלפי מטיילים בשנה. יש תוכניות רבות שנועדו להפוך אותו לאזור שמור, להוסיף לו מסלולים לטיולים ולהקים בו חניוני לילה.

כדי להמשיך ולכרות פוספטים בכמויות כל כך גדולות, שברור שהן לא משרתות את הצרכים שלנו בישראליש תוכניות להקמה של מכרות חדשים באזורים הכי רגישים של הנגב

יעל נובי על סלעים בדרום הארץ
יעל נובי בדרום הארץ. צילום: אבנר רינות

פגיעה בחיות בסכנת הכחדה

בנופים המיוחדים האלה, חיית הבר הבולטת ביותר שמדלגת בין המצוקים היא היעל. החיה המדברית הייתה בעבר בסכנת הכחדה, ומאז האוכלוסייה שלה הצליחה להתאושש בזכות המאמצים הגדולים שנעשו לשמירה עליה.

במישורים של הדרום חיים צבאים, שנמצאים כיום בסכנת הכחדה אחרי שהבנייה הרבה במרחבים הפתוחים ברחבי הארץ צמצמה את האוכלוסייה שלהם לכ-5,000 בכל הארץ

וישנם כמובן גם הצמחים שלמדו לשרוד בתנאים הקיצוניים של המדבר, ביובש כבד ועם מעט מים, כמו עצי שיטים ורתמים.

כל שטח חדש שיפתח עבור כריית פוספטים יפגע בסביבת המחיה (בתי גידול) של חיות בר וצמחים ובנופים ייחודיים ומרהיבים.

לכן אנחנו צריכים להסתפק רק בכריית הפוספטים הדרושים לכולנו, וכך גם לשמור על משאבי הטבע לדורות הבאים, ולא נבזבז אותם לטובת האינטרסים של חברה אחת, וגם לשמור על הטבע המיוחד של הנגב.

רוצים לשמור יחד על הנגב?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו