יום הגותים הבינלאומי שמח! יום שמעורר נוסטלגיה גדולה לאייטיז, לאיפור שחור, ללק שחור, לבגדים שחו… טוב, הבנתם, ולמיטב הלהקות הגותיות של שנות ה-80.

אם יש חיה אחת שמזוהה יותר מכל עם הז'אנר הגותי, היא ככל הנראה עטלפים. כבר במאה ה-19 פורסם הרומן הידוע "דרקולה" שבמרכזו ערפד מוצץ דם, שתואר כרומן גותי. אחד המועדונים הראשונים שהיווה בית ל"סצינה הגותית" באנגליה של סוף שנות ה-70 נקרא The Bat Cave, וצעירים גותים שעושים את צעדיהם הראשונים בתרבות הגותית מכונים לעתים Baby bats.

אבל איך נוצר החיבור בין עטלפים לאופל, למוזיקה עגמומית ולצדדים האפלים של הקיום האנושי? ומה האופי האמיתי של ידידינו המכונפים? שמחים ששאלתם.

עטלפי משפחה

"האמת היא שעטלפים הם בעלי חיים מאוד משפחתיים, שמטפלים היטב בצאצאים שלהם", מספר שמוליק יידוב, לשעבר מנהל מרכז יונקים בחברה להגנת הטבע.

"כל ילד מקבל את הזמן שלו לגדול תחת חסות הוריו, ונשאר איתם בחודשיו הראשונים. לחלקם לוקח קצת יותר זמן". אז כן, אם יש לכם חבר בן 30 שעדיין גר אצל ההורים, אל תדאגו: יש מצב שהוא סתם עטלף.

עטלפים - לא מה שחשבתם

תשמעו, זו לא תעלומה כזאת גדולה למה עטלפים קיבלו מוניטין כה גרוע. הם חיה מכונפת שמעופפת בחסות החשכה ומוצצת דם. לא בדיוק החומרים שחלומות טובים עשויים מהם.

אבל האמת היא – הנה ניפוץ מיתוס עטלפי מספר 2 – יש רק שלושה מיני עטלפים בעולם כולו שהם ערפדים, כלומר עטלפים שניזונים מדם. ואם אתם מדמיינים חיות מכונפות גדולות מימדים שמתנפלות עליכם בחסות הלילה ומוצצות את דמכם, אתם בכלל לא בכיוון.

העטלפים ששייכים לתת-משפחת הערפדים הם קטנטנים ולא גורמים לנזק ממשי. הפצע שהערפד המצוי, למשל, פוער בגוף הקורבן שלו הוא בסך הכל בגודל 3 מ״מ. רוב החיות אפילו לא מתעוררות בזמן שזה קורה. הערפדים הקטנים לא מוצצים את הדם כפי שמתואר בסרטים ובספרות – אלא מלקקים אותו.

בנוסף, הערפדים הם כאמור חיה משפחתית ודואגים זה לזה: "אם ערפד אחד לא אכל, האחרים מאכילים אותו במזון שהם מצאו", מספר יידוב.

אז מה שלום העטלפים בישראל?

כאמור – ערפדים הם רק 3 מינים מתוך יותר מ-1,000 מינים ברחבי העולם, ומיני העטלפים בארץ כלל לא ניזונים מדם – אלא מפירות ומחרקים. כמו החבר ההיפי שלכם שעבר לגור בפרדס חנה. בישראל ישנם 33 מיני עטלפים, מתוכם רק 3 במצב סביר – והשאר בסכנת הכחדה, לצערנו.