"נחל בשבילי הוא מקום טבעי וחשוב שמחבר בין החיים העירוניים והכפריים לבין הסביבה הטבעית. הוא לא רק מסלול למי שעובר בו, אלא גם אוצר של חיים, עם מערכות אקולוגיות, צמחים, בעלי חיים, ולפעמים גם תרבות היסטורית המקובעת בזיכרון המקומי" – כך מספרת אולפת חלף, המתגוררת מאז ילדותה בסמוך לוואדי אבו נאר, בעברית נחל חדרה. בשנה האחרונה, היא מובילה את קהילת הנחל "שומרי ואדי אבו נאר" בג'ת ובאקה אל גרביה.

"ואם מדובר בנחל שבכפר שלי", מוסיפה חלף, בת 39, מורה למדעים שמתגוררת בג׳ת, "זהו גם מקום שיש לו ערך רגשי, אישי וקהילתי. כשיש לך ליד הבית מקום טבעי הוא מוקף בזכרונות, פעילויות קהילתיות, או אפילו סיפור אישי מהעבר. כשהיינו ילדים היינו יורדים לאדמה של המשפחה שהיה בה מטע זיתים ליד הנחל, היינו משחקים הרבה באדמה שליד הנחל".

התובנה שלפיה צריך לעשות משהו למען הנחל חלחלה אצלה כששמה לב שהנחל שלה נקי פחות מכפי שהיה בעבר. "כשנחל מלוכלך זה אומר  שיש זיהום, ירידה במגוון הביולוגי ופגיעה במערכת האקולוגית של הנחל. בעבר, הנחל היה זורם רוב חודשי השנה, והחקלאים היו מנצלים את מי הנחל להשקיית הגידולים. תושבי הכפרים היו מטיילים ונהנים מהטבע היפה. כיום המצב שונה. הוא אינו זורם באופן קבוע. בקיץ הוא יבש ובחורף זורמים בו מי גשמים, שלפעמים גורמים לשיטפונות המגיעים לג'ת ובאקה אל-גרביה".

זה היה הרקע שהוביל אותה להצטרף להכשרה להקמת קבוצה קהילתית שפועלת לשמירה על הנחל.

סיפור על מערכת אקולוגית חיה ודינמית

חלף מספרת עוד על החוויות שלה משהייה בנחל: "נחל הוא מקום שמשרה תחושת שלווה, ואני אוהבת השקט והטבע שמסביבו. יש משהו מרגיע בזרימת המים, בקולות הציפורים ובצמחים שמסביב. כל פרט בטבע סביב הנחל – הצמחים, בעלי החיים, ואפילו הקרקע – מספר סיפור על מערכת אקולוגית חיה ודינמית.

״אני אוהבת גם את העובדה שנחלים מחברים בין עולמות: הם נעים בין גבעות ערים וכפרים, ויש בהם מקום מפגש לכל מי שרוצה להנות מהטבע. בנחלים יש משהו מיוחד שמזכיר לנו את הקשר שלנו עם הסביבה, את החשיבות של שימורם, ואת ההשפעה של מים על החיים".

בג'ת ובאקה אל גרביה, קוראים לנחל – ואדי אבו נאר (בעברית: נחל חדרה). הוא נקרא על שם משפחת אבו נאר ששייכת לשבט הכפרים של השעארווייה. "השייח' נחשב בעיני תושבי הכפרים לאחד מהקדושים", מסבירה חלף. קיומה של קהילת נחל במגזר הערבי היא דבר ייחודי, וקהילת ואדי אבו נאר דואגת לקטע הנחל שאורכו כ-3 ק"מ. חברי הקהילה עברו הכשרה מקצועית שנפתחה לנאמני הוואדי, שאורגנה בשיתוף פעולה בין רשות ניקוז ונחלים שרון, רשות הנחלים, והרשת הירוקה.

את הקהילה שבה 25 פעילים קבועים, חלף מובילה כחצי שנה, ביחד עם חברתה ערין קאסם, שהיא ביולוגית ימית השותפה בגיוס כספים.
"אנחנו פועלים כדי להדריך ולהגביר את המודעות לחשיבות שמירת הסביבה והמערכות האקולוגיות בנחלים ובמערכות מים בארץ. ללמד כיצד לשמור על הנחלים מפני זיהום והרס. להגביר את תחושת השייכות של הציבור המקומי לנחלים הסמוכים, בראשם נחל אבו נאר", אומרת חלף.

"אנחנו רוצים להפוך את ואדי אבו נאר למוקד טבע וחיים, בריא ונגיש, המשמר את המגוון הביולוגי, התרבותי וההיסטורי, ומשמשים מרחב למידה, חינוך, פנאי וקהילה", היא מוסיפה. ״אני מקווה להגיע למטרה הזו עם יצירת מודעות והגברת המעורבות של התושבים המקומיים והקהילה. כדי שהקהילה תרגיש שותפה לניהול ולשמירה על האזור ולא רק צרכנית של המקום. צריך חינוך והסברה – דרך סדנאות, הרצאות, ויצירת תוכן חינוכי שיגיע לכלל הציבור, ילדים ומבוגרים כאחד. אנחנו זקוקים גם למימון ותמיכה מוסדית: יצירת תמיכה כלכלית. האתגר הוא גם לשמור על הערכים ההיסטוריים והתרבותיים באזור תוך שמירה על המורשת המקומית".

אירוע רמדאן בנחל

בקהילת ואדי אבו נאר מתכננים אירוע שיתקיים ב-21.3.25, במהלך חודש הרמדאן. באירוע, נאמני הוואדי יארחו תושבים מהכפר ג’ת ומהעיר באקה אל-גרבייה. יחד איתם גם יגיעו תלמידים מבית הספר למחוננים ובני משפחותיהם, חברי המועצה המקומית וחברי מועצת התלמידים היישובית. במהלך האירוע, המבוגרים יצאו לסיור מודרך על האזור, הייחוד שלו והצמחייה המקומית, והילדים ישתתפו בפעילות חווייתית.

״עם קריאת המואזין לאפטאר (סיום הצום), נתאסף כולנו לארוחת משותפת, שתסמל את רוח הקהילה והאירוח״, מספרת חלף. ״בסיומה, נצא למצעד עששיות שיאיר את הדרך וייצור אווירה מיוחדת של חודש הרמדאן בטבע. המטרה שלנו באירוע היא לקרב את האנשים לנחל כדי שיכירו אותו. חשוב שנשמור על הנחל לא רק בשבילנו, אלא גם כדי שהדורות הבאם ייהנו מנחל בריא, מקור מים חיים לטבע ולסביבה״.