תושב באחד הקיבוצים הגובלים בנחל שקמה, נחל באורך של כ-60 ק״מ העובר באזור שפלת יהודה ונשפך אל היום התיכון, נוהג לרוץ לאורכו. אבל באחד הימים הוא זיהה זרם עכור וסירחון בנחל האהוב.

מתברר שמי קולחין שטופלו רק חלקית זורמים בנחל – והתוצאה היא איום על אחד ממאגרי מי התהום הגדולים בישראל, שנמצא בקצה הנחל. הסיבה לכך היא שמתקן טיהור השפכים באזור, מט"ש שדרות-שער הנגב קרס במאי 2024.

המשמעות היא נזק לצמחים שעל גדות הנחל ולחיות הבר ששותים ממימיו. זו פגיעה גם בתושבים, שסובלים מענני יתושים. אם זה לא מספיק, לאחרונה התברר ש-50% מהדגימות באזור הנחל היו של יתושות הנגועות בקדחת הנילוס. בנוסף, החקלאים באזור נפגעו, מכיוון שהם נאלצו להקריב את אחד ממאגרי המים שלהם לטובת אגירת מי הקולחין.

זרימת הקולחין בנחל שקמה מדאיגה מאוד את רשות המים, בשל החשש שהקולחין יגיעו למאגר שקמה שבקצה הנחל, ומשם יחלחלו לאקוויפר ויזהמו את מי התהום, שמהווים כ-10% ממאגר החירום של מי השתיה של מדינת ישראל.

בינתיים, המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה בחשד למעשים פליליים שגרמו לקריסה של מתקן טיהור השפכים. משרד הבריאות הנחה את רשות המים לסגור שבעה קידוחי מים סמוכים לנחל, ופרסם אזהרת כניסה לנחל לאחר שנמצאו בו חיידקי כולירה.

"זו עבירה פלילית לזהם את הנחלים שלנו", מסבירה דנה טבצ'ניק, מנהלת תחום הנחלים בחברה להגנת הטבע. "יש לאכוף כנגד המזהמים ולחייב אותם להגיש תכניות חירום לתקלות ולבצע את אותן תוכניות כך שהזיהום לא יגיע לנחל, וכן לשקם את הנחל לאחר שנפגע מהזיהום. הפגיעה בנחל מהווה פגיעה סביבתית חמורה וסכנה בריאותית גדולה לתושבי האזור".

החברה להגנת הטבע פועלת לקידום היטלי הזרמת קולחין לנחלים ועיצומים כספיים, במטרה לשנות התנהגות ולמנוע מראש תקלות, ובדגש על תקלות מתמשכות, כך שלא ישתלם למזהם לזהם את הנחלים. "מתקן טיהור שפכים שדרות וזיהום נחל שקמה מהווים דוגמה מובהקת לצורך הדחוף בקידום חקיקה שתקבע היטלים ועיצומים ותממש את העיקרון הבינלאומי 'המזהם משלם'", מסבירה טבצ'ניק.