תוצאות חיפוש

פחות סטרס, הרבה אושר והתלהבות: מחקרים מדעיים מוכיחים שהטבע עושה לנו טוב

מערכת החברה להגנת הטבע

עצים, אוויר צלול ומרחבים ירוקים הם הדבר הכי נעים ומפנק שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו – בדרך כלל, ובמיוחד בימים המאתגרים האלה. ד"ר ליאת יקיר, החוקרת את הביולוגיה של הרגשות, מציגה את כל ההורמונים והסמים הטובים שהגוף שלנו מפיק בתגובה לשהות בטבע, אפילו ל-20 דקות >>

מטיילים בפריחה בגולן
מטיילים בפריחה בגולן. צילום: תומר אבני

הקשר בין האדם לטבע הוא עתיק ועמוק. ההשפעה המיטיבה והמרגיעה של מרחבים ירוקים ושלווים מוכרת מאינספור סיפורים ושירים, ויש לה, כך מתברר, גם עדויות רבות מתוך מחקרים מדעיים. המדענים זיהו כי למפגש ולמגע עם סביבה טבעית, ואפילו לזמן קצר יחסית, יש השפעה רחבה וחיובית על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו.

איך זה קורה? השהות במרחבים ירוקים, שלווים ופתוחים גורמת לגוף שלנו להפריש הורמונים ונוירו-כימיקלים בעלי השפעה חיובית על פעילות המוח. התוצאה היא התפשטות של תחושות שלווה ועונג, איזון של מצב הרוח, הפחתת סטרס – והתעצמות של תחושת הרווחה הכללית (Wellbeing).

ההשפעות החיוביות של הטבע על הבריאות הנפשית אינן מוגבלות לאנשים מסוימים בלבד. הן נגישות לכולם. אמנם ביומיום העירוני, הצפוף והעמוס במסכים אנחנו רחוקים מהחיבור החשוב כל כך לטבע, אך מתברר שמספיקה יציאה קצרה לטיול או לפארק – כדי ליהנות מכל שפע הטוב הזה. כמה מחקרים הצביעו על כך שאפילו שהייה של 20 דקות בלבד בסביבה טבעית מספיקה לשיפור משמעותי במצב הרוח ובתחושת הרוגע.

מאזנים את מצב הרוח - סרוטנין

סרוטונין הוא נוירו-כימיקל חשוב שממלא תפקיד מרכזי בוויסות מצב הרוח, ומתברר כי הוא נמצא ברמות גבוהות יותר בקרב אנשים המבלים זמן בטבע. מחקרים מראים כי שהייה בסביבה ירוקה, כגון פארקים ויערות, מעודדת ייצור סרוטונין במוח, וכך מובילה לתחושות רוגע, שלווה ואושר.

שהיה של שעה בשמש מדי יום היא חיונית קריטית ליצירת סרוטונין, כמו גם ויטמין D, ולהתנעה מחדש של המערכת החיסונית שלנו. מעבר לכך, הטבע מספק גירויים חיוביים וחוויה חושית עשירה, שגם הם מפחיתים את תחושת העומס ואת הסטרס שמצטברים בגופנו במהלך חיי היומיום העירוניים.

מדריכה עם ציפור במרכז הצפרות באילת
מדריכה עם ציפור במרכז הצפרות באילת. צילום: נועם וייס

מפחיתים סטרס ומונעים מחלות - קורטיזול

החשיפה לטבע מסייעת גם בהפחתת רמות הקורטיזול, הורמון הסטרס. מחקרים שבחנו את ההשפעות הפיזיולוגיות של טיולים בטבע, מצאו ירידה משמעותית ברמות הקורטיזול – אפילו לאחר שהייה קצרה בטבע.

ההורמון שמופרש בתגובה למצבי לחץ עלול לגרום לבעיות בריאותיות רבות כאשר הוא נמצא ברמות גבוהות לאורך זמן. וכך, על ידי הפחתת רמות הקורטיזול, שהייה בטבע מסייעת להוריד את הסיכון למחלות לב, השמנה ובעיות מטבוליות נוספות.

הקים קרדשיאן של המולקולות - דופמין

בנוסף לסרוטונין ולקורטיזול, הטבע משפיע גם על רמות הדופמין, הקים-קרדשיאן של המולקולות. זהו הכימיקל שמייצר תחושות עונג ומוטיבציה  – בשבילו אנחנו קמים בבוקר.

פעילויות כמו הליכה בטבע, טיפוס הרים או אפילו גינון מגבירות את רמות הדופמין, ותורמות לתחושת סיפוק ורווחה כללית. גם חשיפה לאור שמש טבעי מגבירה את ייצור הדופמין, ומסייעת לוויסות את מחזורי השינה והערות ולשפר את איכות השינה.

מטיילים בעין עבדת
מטיילים בעין עבדת. צילום: יעל זילברשטיין

המורפיום הטבעי שלנו - אנדרופינים

ההשפעות המיטיבות של הטבע על הבריאות הנפשית נובעות גם מהיבטים חברתיים ופסיכולוגיים. שהייה בטבע מעודדת פעילות גופנית, המגבירה את רמות האנדורפינים (המורפיום הטבעי שלנו) – הורמונים המובילים לתחושות אושר, הפחתת כאב, והגברת שביעות רצון. בנוסף, הטבע מספק מרחב להתנתקות ממתחים יומיומיים, שמאפשר לנו להתחבר לעצמנו ולמצוא שלווה פנימית.

קשר חברתי וביטחון – אוקסיטוצין

כשאנחנו נמצאים בטבע עם חברים ובני משפחה מופרש גם הורמון האהבה והקשר החברתי החשוב – אוקסיטוצין. ההורמון המרפא שמופרש רק בזמן אינטראקציות חברתיות ומגביר חיבור, רוגע וביטחון.

בעידן טכנולוגי כשהראש טמון במסך לשעות ארוכות, האוקסיטוצין נמצא בירידה. אנחנו יוצרים פחות קשר-עין, ממעטים בדיבור ונחשפים לפחות אינטראקציות חברתיות. לכן השהייה המשותפת בטבע חשובה עוד יותר בעידן טכנולוגי רווי סטרס.

רוצות לשמור על הטבע ולטייל בחינם?

בואו להיות חברות של הטבע

הצטרפו עכשיו